16 שנים לפטירתה של צילה דגן
בדיוק לפני שש עשרה שנים הלכה לעולמה לאחר מחלה קשה, הזמרת צילה דגן, שעלתה לארץ עם משפחתה בשנת 1959 כצלינה קויבסקי, שמה שונה לצילה ומיד התגלתה ככישרון אדיר בשירה ונחשפה בתוכנית הרדיו "תשואות ראשונות" ("כוכב נולד" של היום).
היא התגייסה לצוות הווי נח"ל והתפרסמה כשביצעה בצוותא עם אופירה גלוסקא את "חורשת האקליפטוס" של נעמי שמר.
עם שחרורה מצה"ל לוהקה עם יוצאי להקות צבאיות אחרים כמו: יהודה ברקן, ששי קשת ועזרא דגן – לימים בעלה, ל"להקת פיקוד דיזנגוף" שהייתה אמורה להיות להקה אזרחית בסגנון הלהקות הצבאיות.
תקליט ראשון עם שיריה של לאה גולדברג
בשנת 1970 הקליטה תקליט ראשון שמבוסס על טקסטים של לאה גולדברג כשהשיר הבולט היה "ולא היה בינינו זוהר", שהלחין במיוחד עבורה דני ליטני. כמו כן, השתתפה בפסטיבל שירי הילדים הראשון, בפסטיבלי זמר ובמופע "תפוח הזהב" משירי סשה ארגוב שבו ביצעה, בין השאר, את "וידוי" האלמותי.
צילה ז"ל הרבתה לשיר שירי משוררים והשתתפה בערבי "שירי משוררים" בגלי צה"ל, השתתפה בערב שירי אידיש מתורגמים, כשאחד השירים הבולטים היה "פונאר" המושמע תדיר בטקסי יום השואה.
בהמשך השתתפה ב"ארץ טרופית יפה" מופע שירים ברזילאיים מתורגמים בהשתתפות מתי כספי, יהודית רביץ, קורין אלאל והפרברים, מופע שהוקלט לאלבום והפך לאחד מרבי המכר בתקופה ההיא.
בנה של צילה דגן מספר על אמא
גיא דגן מספר שסבו וסבתו התגוררו עד יום מותם בנהריה והוא ואמו ביקרו אותם בתדירות גבוהה בחגים ובחופשות.
גיא: "אמא אהבה מאוד לשיר, כשמילות השיר היו החשובות ביותר בעיניה ורבים משיריה נכתבו במיוחד עבורה ונשענו על היכולת הווקאלית המיוחדת שלה.
עם זאת, לא הייתה בנויה לכל מה שהיה כרוך בניהול הקריירה שלה, לא ידעה ולא אהבה להפעיל מרפקים, ותמיד אמרה שהיא מצפה לאמרגן האידאלי שיוביל אותה".
בשלב מסוים קריירת השירה שלה התמסמסה, אבל היא המשיכה לעסוק באומנות כמו ציור ואומנות פלסטית וניהלה את "גלריית כצמן" של בעלה השני יעקב כצמן".
צילה דגן נפטרה ממחלת הסרטן ביום השואה שנת 2004 והיא בת 57, יהי זכרה ברוך.
