משלחת גדולה של חברי כנסת מועדת חוץ וביטחון בראשות יו"ר הוועדה ח"כ יולי אדלשטיין ומהוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ מיקי לוי, סיירו היום בישובים הסמוכים לגבול הצפון ונפגשו עם ראשי רשויות, ראשי יישובים, תושבים ובעלי עסקים מוטרדים שסיפרו על פגיעה בחוסן הקהילתי והכלכלי בצל המלחמה המתמשכת. הסיור, שאורגן במשותף על ידי ועדת החוץ והביטחון והוועדה לביקורת המדינה יחד עם מינהל אופק צפוני במשרד הביטחון, חשף תמונת מצב עגומה של יישובים הנאבקים על עתידן בצל איום בטחוני מתמשך ומשבר כלכלי הולך ומחריף.
יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין: "היינו כולנו בישיבות הוועדה בהלם מכל המצב של מגן הצפון. קבעתי שלא יופיע בכיר בוועדת חו"ב ללא שיהיה בדבריו סעיף סטטוס על הצפון. עכשיו מבינים כולם שזה מצב רציני ושצריכים לתת תשובות. הדבר הראשון שיש לעשות כרגע זה למגן איפה שנמצאים אזרחים שלא פונו. כולנו חושבים על המצב של תושבי הצפון ועל מצב המפונים, אבל בציניות אומר שהמפונים בצפון הם בגדר סוד שהעולם לא מודע אליו. אם וכאשר נצטרך לתקוף בלבנון שהיא מדינה ריבונית, בכלל נגורש מהאו"ם כי הם לא יבינו למה אנחנו בכלל יוצאים למלחמה. בכל הזדמנות צריכים לומר שיש מפונים ושידעו שהצפון ריק".
יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ מיקי לוי: "עלינו צפונה לשמוע את זעקת התושבים מקרוב ולחשוף את הכשלים בהגנה על בתיהם. נחרדנו לראות אזורים שהיו פעם שוקקי חיים, כעת שוממים. הוועדה תקיים סדרת דיונים בשיתוף ועדת חוץ וביטחון, ונטפל בכל סוגיה עד למציאת פתרון הולם. סוגיית המיגון שההחלטה לגביה עברה פעם אחר פעם אך שוב לא בוצעה, לא יכולה שתהיה במצב שכזה. נדרוש תכנית שיקום מקיפה לעסקים ולקהילות ליום שאחרי. כולנו תקווה שבקרוב הצפון יחזור לפריחתו, ושהמשבר יסתיים במהרה ובשלום."
הסיור נפתח במפגש בבניין המועצה האזורית מטה אשר יחד עם נציגים מכל הגורמים הרלוונטיים לחיי התושבים באזור: ראשי המועצות המקומיות והאזוריות, נציגי מינהלת אופק צפוני, מפקדים בכירים בפיקוד צפון ועוד. במהלך הדיונים, הוצגו בפני חברי הכנסת תוכניות מפורטות המשלבות היבטים אזרחיים וצבאיים. תוכניות אלו כללו אסטרטגיות מקיפות להגנה על העורף ושמירה על ביטחון התושבים, תוך התייחסות לאתגרים הייחודיים של האזור. במקביל, ניתנה תשומת לב מיוחדת לתוכניות לקראת שנת הלימודים הבאה והצגת בניית 15 בתי ספר חדשים בעורף שיהיו בשנה"ל הבאה.
בפתח המפגש שיתפה בעדות אישית מרגשת, תמר קינן, בת 16 מכברי, "אני ישנה בממ"ד כבר תשעה חודשים. בית הספר ברובו אינו ממוגן וצריך להקשיב וללמוד תוך כדי שחוששים על חיינו. אני כבר תקופה לא עושה הרבה מהדברים שהייתי עושה. היינו חיים במין בועה שהבית הוא מקום בטוח ועכשיו הוא מקום מסוכן. הפיצוצים לפעמים על בסיס של דקות והפך לרעש לבן שהתרגלנו אליו. זה לא אמור להיות ככה. ילדים לא צריכים לחיות באזור לחימה. אנחנו בתחושות קשות בבית, בבית הספר ובכל מקום. המקום שכל כך אהבנו כבר לא כזה".
המארח, ראש המועצה האזורית, מטה אשר, משה דוידוביץ: "ברמה האישית כאזרח במדינת ישראל שנולד וגדל פה את ילדיו, אין לי הרבה מה לומר טוב למדינה. הדבר שהכי חשוב לכל אזרח הוא הוודאות מה קורה איתו היום ומחר. אין לנו לא ביטחון אישי ולא ודאות. שגרת החיים של ילדים לא יכולה שלא להביא להרטבות לילה, לבעיות קשות שבהם נמצאים. לצערי יש בצפון ריבון וקוראים לו נסראללה. הוא מחליט מתי ונכון לירות. הכי הרבה טילים מאז תחילת המלחמה נפלו בשבועות כי הוא רצה להרוס לנו את מעט החג אבל כשולהם היה חג קרבן היה להם שקט. כששירתתי בצה"ל לא ידעתי שיש כזה דבר מגננה התקפית – מושג חדש שהתחדש עכשיו בממשלה. גם אם צה"ל יהיה יותר אינטנסיבי ועם כוחות כאן, לא יתאפשר להחזיר את התושבים בלי שיש ביטחון אמיתי שהצד השני מורתע ובלי קיום החלטת ממשלה 302/ב שהייתה למגן ב5 מיליארד את הצפון. עם ההחלטה הזו לא קרה כלום ושום דבר. מ2018 כל שנה לא התקדם כלום – שקל לא הקצו להחלטה הזו. שלחנו עשרות מכתבים ואפס מענה. צעקתי והתרעתי שדם על היידים יהיה על מי שדוחה את יישום ההחלטה. לא יכולה להיות החרפה הזאת שפקידות תשנה החלטות ממשלה. אתם חייבים לומר לממשלה שיש לתקצב את המנהלת עד למיגון כלל התושבים. לא ניתן להשאיר אנשים מופקרים".
תא"ל אלון פרידמן, רמ"ט פיקוד הצפון נתן סקירה מקיפה על מצב המלחמה ועל התמונה האזרחית בעורף, תוך כדי שהוא משגר הוראות לשטח בעקבות ירי לאזור הגליל המזרחי. פרידמן שיתף בהחלטות בזמן אמת שקבע כרגע שילדים שסיימו לקבל את התעודות נאלצים להישאר במוסד כי לא יכולים לצאת בבטחה לבתיהם.
פרידמן הכחיש את הטענות בנוגע לחג הקרבן ואמר כי "בימי חג הקרבן תקפנו בצורה משמעותית ביותר ולא פחות אלא יותר מפעמים קודמות. תודעתית היה נדמה שתקפנו פחות כי חיזבאלה לא הגיבו. אותו הדבר גם בימים אלו של בגרויות בלבנון אמרו את אותן טענות וזה לא נכון".
פרידמן ציין את מכת השריפות ואמר כי נכון להיום כבר 65 אלף דונם נשרפו בכל הצפון מפרוץ המלחמה, "יש לנו דילמה קשה איך להכניס את הצוותים לכבות את השריפות כאשר אנחנו יודעים שאחרי כל טיל מגיע עוד טיל. להציל בתים של אנשים זה חשוב אבל גם אנחנו לא יכולים לסכן את חייהם של לוחמי האש".
דוד סויסה, ראש מינהלת אופק צפוני, הציג למשלחת את משימות הליבה של המינהלת להנגשת המידע למקבלי ההחלטות בכל אזור 0-9 ק"מ, ניהול שיקום התשתיות ביישובים שנפגעו, מיגון מוסדות החינוך ובינוי מבצעי והצטיידות וארגון כיתות הכוננות. מדבריו עלה בדיון כי רק 42 מתוך 120 כיתות כוננויות הצטיידו בציוד חדש מאז השביעי באוקטובר וכן שמתקדם בקצב הקמת 15 מוסדות חינוך חלופיים בעורף בצפון.
בהמשך סיירו חברי הכנסת ביישוב מנות, שם נחשפו לתמונת מצב מדאיגה של חיי היומיום בצל המתיחות הביטחונית המתמשכת. הביקור כלל סיור בצימרים של משפחת שמעוני, אשר ספגו פגיעה ישירה מרקטה. הנזק הכבד שנגרם לחדרי האירוח המחיש את ההשלכות הישירות של המצב הביטחוני על הכלכלה המקומית ועל מקורות הפרנסה של התושבים. חברי הכנסת ביקרו גם במעון הממוגן של היישוב, המשמש כיום כבית ספר מאולתר. בחדר אחד לומדים יחד תלמידים מכיתות א' עד ד', בהמשך, סיירו הח"כים במסעדה ובמבשלת הבירה 'שפי' שנותרו ללא מבקרים במשך תשעה חודשים. יו"ר ועד היישוב, מומי בר כליפא, הציג בפני חברי הכנסת בקשות רווחה דחופות של משפחות שירדו מנכסיהן בעקבות המשבר. בנוסף, הרבש"צ ובעלי עסקים נוספים שיתפו את הח"כים באתגרים היומיומיים ובמצוקות שהם חווים.
בסיור היום השתתפו יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ יולי אדלשטיין, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה ח"כ מיקי לוי וחברי הכנסת: זאב אלקין, רם בן ברק, מירב בן ארי, אברהם בצלאל, שלום דנינו, עמית הלוי, אוהד טל, מאיר כהן, מרב מיכאלי, שרון ניר, יבגני סובה, צבי סוכות ולימור סון הר מלך.
