"יש בי אהבה למחזות זמר, כי אפשר לעשות הכל גם לשיר גם לרקוד וגם לשחק. מחזות זמר הוא ז'אנר גדול מהחיים ואם כבר אני בתחום הזה אז שזה יהיה הכי גדול ומפוצץ שאפשר", אומרת ליאור גלרון (31) מנצרת עילית, המככבת בימים אלה בהצגת התיאטרון המצליחה של הקאמרי "סיפור הפרברים".
ליאור מוכרת בנצרת עילית דווקא בגלל אביה שמעון גלרון, שכיהן עד לפני זמן קצר בתפקיד הממונה על המועצה הדתית וכיום משמש מנכ"ל החברה הכלכלית. "לא חשבתי להיות שחקנית במקצוע וגם ההורים שלי חשבו שזה יותר תחביב בשבילי", היא מספרת.
-ובכל זאת סיימת לימודים בבית צבי
"ניגשתי לבגרות התיאטרון בתיכון שרת, זה היה המחזור הראשון שניגש לבגרות במקצוע שהיה אז חדש לחלוטין. אחרי הצבא הייתי בצוות בידור במלון הילטון ושם החלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות. בהתחלה נרשמתי לקורסים בניסן נתיב ואז נרשמתי לבית צבי שם למדתי 3 שנים, תקופת הלימודים הייתה קשה ומעציצה. חוויתי שם את כל קשת הרגשות בכל יום ובשנה ג' התחלתי לקבל תפקידים משמעותיים ונכנסתי לגלם את אניטה בסיפור הפרברים, לנה בנשים אבודות מטרויה וכן השתתפתי במחזות זמר".
אחרי שסיימה את הלימודים לוהקה למחזמר "זורו" בסין, "זה היה שת"פ בין מפיק סיני ומפיקים ישראלים רוב השחקנים היו אמריקאים זו הייתה הפקה גדולה ומושקעת. היו ריבים בין המפיקים ובסוף וחזרנו לארץ אבל כדבר ראשון כשאת יוצאת מבי"ס למשחק זה זכות. שם התחלתי בתור קורוס ושיחקתי לצד זוכת פרס אוליביה, כאנסמבל ואחר כך התגלגלתי להחליף את השחקנית הראשית", היא אומרת.
ואז היא חזרה לארץ, "היה הרבה יותר קשה, כי נכנס לשוק השחקנים והוא שוק שמוצף וצריך לפתח את עצמך ולבנות את עצמך, אז התחלתי בכל מיני הצגות ילדים והפקות חנוכה ולקח לי הרבה זמן עד שנכנסתי לתיאטרון רפרטוארי. הקאמרי היה חלום תמיד רציתי להגיע לשם. כשהתחילו את סיפור הפרברים ניגשתי לאודישן בתור אוויטה כי גילמתי את התפקיד בבית צבי אבל התקבלתי להיות חלק מהלהקה "רוזליה" מחבורת הפורטוריקניות".
-איך את מסבירה את ההצלחה המסחררת של "סיפור הפרברים"?
"בעיני סיפור הפרברים זה המחזמר הכי מדהים שנכתב אי פעם. אחרי 70 הצגות של המחזמר בבית צבי ו-200 הצגות ברחבי הארץ בקאמרי אני נהנית כל פעם מחדש, יש בו הכל: רגש, דרמה, שירה, מוזיקה ועוצמות שאין לתאר."
-גם התפקיד במצחיקונת הגיע אלייך במקרה?
"תוך כדי סיפור הפרברים התחילו להעלות את מצחיקונת, בכיכובה של מיה דגן , ואז בגלל שכבר הכירו אותי אז פשוט לוהקתי, קיבלתי תפקיד ללא אודישן וזה חלום של כל שחקן זו השאיפה שהתפקידים יגיעו אלייך. צדי צרפתי שביים את סיפור הפרברים גם ביים את מצחיקונת וזה יתרון שכבר מכירים אותך. ההצגה מצחיקונת עלתה לפני חודש וחצי ושם אני משחקת את העוזרת האישית של מיה , אמה כפי שקוראים לדמות. ההצגה הזו שונה בהרבה . מצחיקונת זה אוטוביוגרפיה על פאני ברייס אז זה לא חבורות כשהשירים ולהקה באמצע אלא זה מחזמ שאני מלווה מישהי בכל חייה. לא הכרתי את המחזמר לפני החזרות, אבל אני מתאהבת במצחיקונת כל פעם מחדש".
-יש פחד, חששות מהתחרות הגדולה בשוק השחקנים בארץ?
"כל הזמן מבקרים אותך. זה מקצוע קשה, יש לחץ כל פעם מחדש. צריך להגיע לראיונות עבודה ולקבל ביקורת, הרי אודישן מבחינתי זה ראיון עבודה לכל דבר, אבל צריך להתמיד כי זה משהו שנבנה. צריך יסודות, דברים קטנים שנבנים בכל פעם ואם אתה מקצועי ונותן מעצמך מאה אחוז, אתה יכול לטפס למעלה".
-מה הלאה?
"במקום שאני נמצאת בו, כשחקנית מתחילה צריך לרדוף אחרי אודישנים, ליצור דברים לבד, להיות עם האצבע על הדופק ולשמוע דברים חדשים, ליצור קשר ולשמור על הקשר עם אנשי מפתח בתחום ואני משתדלת לעשות את זה כדי לגדול בקצת עד שאמצע את הנחלה ואבסס את המקום שלי ולבחור תפקידים. ליצור משהו זה גם משהו שמעניין אותי, לכתוב סדרה, ומחזמר זה בחלומות הכי פרועים שלי אבל אם כבר אני חולמת בגדול אז כן לכתוב מחזמר ולשחק בתפקידים ראשיים".
