משה פורת, 88, מקיבוץ שלוחות שבעמק בית שאן יתפלל במחזור של אביו האהוב בימי הסוכות זו השנה ה-75. משה היה נער בן 14 כש- 50 מבני משפחתו האהובה נספו בשואה, הוא חזר לבית בעיירה הוידונאנאש שבהונגריה, היה בטוח שכולם מחכים לו ואז גילה את הנורא מכל. בלב כבד ניגש לבית הכנסת שלא נהרס, חיפש בין ערמות הספרים ומצא את מחזור סוכות עם כתב ידו של אביו האהוב. "נברתי ונברתי עם דמעות ואז גיליתי את המחזור של אבי, רעדתי מהתרגשות".
גם השנה בחג הסוכות יחזיק ברעד, ברטט ובהתרגשות משה פורת, 88, מקיבוץ שלוחות, במחזור לחג הסוכות ששם אביו בכתב ידו מתנוסס עליו. גם השנה יתפלל, עיניו דמעה וליבו געגוע לאביו ולעוד כחמישים מבני משפחתו, מילדים ועד זקנים שנספו בשואה.
1,400 יהודים היו בהוידוננאש שבהונגריה לפני השואה, אלף נספו בשואה, 400 יהודים נצלו ובהם משה ושלושת אחיו. "מתוך 400 הניצולים, 200 החליטו לחזור לעיירה נאנש, מספר משה ונדמה כאילו היה זה אתמול, הייתי בטוח שאבא מחכה לי, שכולם מצפים לשובי, בתקופה זו חיינו בבועה, לא ידענו על השרפה העצומה, הגענו ואף אחד לא חיכה לנו, הלכתי לבית הכנסת שלא נפגע, נכנסנו לתוכו, בבית הכנסת היו המון קרעי כתבי קודש, התחלתי לנבור ולנבור, לחפש אות ומזכרת מאהוביי שהיו ואינם, עיניי זלגו דמעות, נברתי ונברתי ופתאום גיליתי מחזור לסוכות שאבי קיבל מתנה מחמותו, הרטבתי את המחזור בדמעותיי, נער בן 14, עם הזיכרון האחרון מאבא שכל כך אהב".
בכריכה הפנימית של מחזור סוכות נכתב: "ב"ה, לה' הארץ ומלואה, זה המחזור ניתן לי במתנה חמותי האישה החשובה. יום ג' פ' דברים תיצ"ד לפייק. הק' יוסף לוי פריש".
"אבאלה היקר והקדוש שלי, אוי לי על שברי, לא ידעתי את נפשי ופרצתי בבכי מר", אומר משה, אשר נדד עם מחזור סוכות זה 3 שנים בארצות אירופה השונות. "במחזור הזה יש כל מה שאין לי, אני מריח ממנו את העבר שלי, אני נזכר בימים שהלכתי עם אבא לבית הכנסת, בתפילות, בדמעות, כשהוא עוטפני בטלית, אני חי עם אבא שנספה בשואה לפני 75 שנים בזכות המחזור של סוכות", אומר משה פורת ועיניו דומעות.
משה פורת החליט לפני שנים אחדות להעביר את המחזור למשמורת ביד ושם, המחזור נמסר וכשנודע הדבר לבנותיו הן מחו על כך שהזיכרון החי מהסבא לא נותר ברשותן. "מאוד התרגשתי שבנותיי רוצות לשמר את המחזור, פניתי ליד ושם וביקשתי שיחזירו לי את המחזור ואכן המחזור הושב אלינו לבקשת בנותיי".
