מרגלית לוי, בת 83, הייתה אחת מבין מקבלי אות יקיר העיר נוף הגליל בחנוכה, בטקס מרשים שהפיקה העירייה, בניצוחה של המנכ"לית חוה בכר. לוי, אמו של גזבר העירייה לשעבר עופר לוי, נולדה בשנת 1937 בבת – גלים, חיפה, שם סיימה תיכון. היא למדה בהדסה ירושלים לימודי אחיות מוסמכות וסיימה תואר ראשון בהצטיינות. את שרותה הצבאי ביצעה כקצינה בתל – השומר.
מנימוקי הוועדה לבחירה במגי: "שמה למול עיניה את חזון ההתנדבות, לכן עסקה בכך כל חייה וחיפשה דרכים ואמצעים נוספים להתנדב ולעסוק בנתינה לקהילה. מבחינתה מהות חייה הייתה (ועדיין) מתן עזרה לאחרים. היא האמינה ומאמינה עד היום שהתרומה לחברה בה היא חיה, מהווה אזרחות טובה ומזה היא יוצאת נשכרת. מגי תמיד עסקה והתמקדה בפעילויות למען הקהילה והעיר נצרת עילית, גם עבודה לצרכי פרנסה, ביצעה זאת עם השקעה ומעורבות אישית. תמיד השתדלה להימצא בסביבה מוניציפאלית וערכית".
בשנת 1961 נישאה הצברית ילידת חיפה שנולדה לפני קום המדינה לדוד לוי ז"ל מטבריה, שעלה ארצה ממצרים. הם עברו להתגורר בנצרת עילית ומאז הם תושבי העיר. תחילת דרכם לא הייתה סוגה בשושנים, ההחלטה להישאר בנצרת עילית לוותה בקשיים רבים, בעיקר בעקבות המחסור במקומות עבודה באזור.
דוד לוי עבד כ-44 שנים במפעל כיתן בנצרת עילית ולימים היה אומן ראשי במחלקת אריגה, עד לסגירת המפעל. לפני כ- 4 שנים הלך דוד לעולמו. מרגלית ודוד גידלו וחינכו את שלושת ילדיהם בנצרת עילית.
לאחר שבתה הקטנה גלית נולדה, החלה לעבוד בנעמ"ת –ארגון נשים עובדות ומתנדבות. לימים, מגי קיבלה אחריות על המועדון ברחוב יזרעאל, בו פעלו חוגים שונים, בזארים ופעילויות חברתיות והתנדבותיות רבות במסגרת עבודתה. כמו כן מגי קידמה פעילות "בגד זול" במועדון, אשר נתנה מענה למשפחות קשות יום לרכוש בגדים תמורת סכום סמלי של בין 2-3 ש"ח על מנת שלא יתפרש כנדבה. מרגלית דאגה שיביאו אליה בגדים, הייתה ממיינת ומסדרת אותם לפי גדלים ולפי עונות השנה המתחלפות וכן לקיום פעילות זאת באופן קבוע.
היא התנדבה במסגרת האגודה למען החייל ("היינו סורגות כובעים וצעיפים חמים לחיילים, מכינות כריכים , עוגות, שתייה חמה וכן חבילות שי אותם חילקו בצמתים") , במסגרת נעמ"ת, ("היינו נוסעות פעם – פעמיים בשבוע לבית החולים האיטלקי, לבקר נשים מאושפזות על מנת לסייע להן"), מגי התנדבה בסיוע לקליטת קהילת עולי אתיופיה ("כשהגיע גל העלייה הראשון של האתיופים לארץ, מנחם אריאב ז"ל – ראש העיר התקשר בשלוש לפנות בוקר בבקשה להתארגן לקליטתם בצורה הטובה ביותר. בעיר. התקשרתי לחברה מקבוץ הסוללים וביקשתי ממנה לארגן ביגוד חם ושמיכות וכן סוודרים לקשישים").
ב- 24 השנים האחרונות מגי מתנדבת במוסד לביטוח לאומי, כחלק מקבוצה של גמלאים אשר מתנדבים למען האוכלוסייה הקשישה, כתרומה לאיכות חיי הקשישים בנצרת עילית. "תמיד ראיתי בפעילות התנדבותית ערך עליון ומקודש לשיפור חיי החברה בנצרת עילית, חשיבות עילאית וערכית לשרת את העיר ולתרום לקידומה", מספרת מרגלית לוי.
בשיחות עם בני משפחתה נהגה לספר בהנאה ובסיפוק רב על פעילויותיה ההתנדבותיות. "אין ספק שליבה ופיה אחד הם. היא רואה בשיפור החברה כמטרה וחובתה האישית, לכן אינה מהססת לפעול בכל צורה הנקרית בדרכה ולרתום אנשים נוספים לעשייה", מספרת בתה רונית לוי עדני.
