ועדת השימור של פרדס חנה כרכור, שהתכנסה ביום שלישי השבוע, החליטה להעביר לבחינת היועץ המשפטי של המועצה את נושא הפיכת נספח השימור ממנחה למחייב בכל מה שקשור למבנים בבעלות פרטית ביישוב. לגבי מבנים בבעלות ציבורית, הם נמצאים סטטוס שונה בעקבות החלטה מלפני כמה שנים שיחולו לגביהם הוראות השימור של המסמך.
כשמדברים על מבנים לשימור בפרדס חנה כרכור, עלו בשנים האחרונות לכותרות מספר מבנים היסטוריים הפזורים במרכזי פרדס חנה וכרכור, ומבנים היסטוריים במתחם כפר הנוער החקלאי לשעבר, שעם תכניות הבנייה במתחם עלו חששות מפני הריסתם או שינוי מסיבי שלהם. ישנן דרגות שונות של שימור מבנים, הכוללות הגבלות מחמירות יותר והגבלות מחמירות פחות בבנייה במבנים. אך גם במדרשיית נעם, שהחליפה לאחרונה בעלות, יש מבנים הראויים לשימור, גם אם הם נסתרים בדרך כלל מעיני רבים מהתושבים. הבולט שביניהם הוא מבנה בית המדרש ההיסטורי בעל הגג המקומר, שתוכנן בזמנו על ידי האדריכלית הבולטת ג'ניה אוורבוך, נחנך ב-1966 ונוקה לאחרונה מאזבסט פריך ומסוכן שהתגלה בו. כשהוא במיטבו, המבנה מרשים וייחודי מבחוץ ומבפנים, ובנספח השימור של תכנית המתאר של פרדס חנה כרכור הוא אכן מוגדר כמבנה לשימור עם הגבלות מחמירות.
הצעתו של עו"ד אייל כגן, חבר המועצה וחבר בוועדה לשימור, לדיון הוועדה השבוע, כללה את הוספת מבני חדר האוכל, אולם הספורט ומגורי המורים לבית המדרש כמבנים לשימור.
בנוסף הציע כגן להפוך את נספח השימור לתכנית מתאר מקומית לפרדס חנה כרכור מנספח מנחה לנספח מחייב. כיום מוגדרים הדברים בנספח כך: "בהתאם להחלטת הועדה המחוזית, נספח השימור יהווה את הבסיס התכנוני לקביעת וזיהוי אתרים / מתחמים / מכלולים לשימור בישוב ואת הבסיס לתכניות מפורטות. נספח זה מהווה נספח מנחה שעקרונותיו מחייבים. העקרונות המחייבים מפורטים בהוראות התכנית". כגן מנמק את הצעתו לחזק את סמכותו של הנספח: "אימוץ נספח השימור כנספח מחייב יציג אמירה חד משמעית מצידנו, כפרנסי היישוב והאחראים על תכנונו".
בתנופת הבנייה שהתרחשה ומתרחשת בארץ לאורך השנים, שימור נתפס רוב הזמן כעניין של מותרות ומשמעותו לו מובנת כלל. מבנים ישנים נוטים להיתפס בארץ כנטל לא מעניין שיש לסלקו כדי למקסם את שטח האדמה בכל דרך שנראית לבעלי השטח ולרשויות ככלכלית. בארץ שחרטה על דגלה את החדש, אין מסורת של שימור ושל כבוד לנכסים היסטוריים וארכיטקטוניים, ורק בעשורים האחרונים התחילה להתפתח התייחסות רציניות לעניין. אחרי הקמת המועצה לשימור אתרים בשנות ה-80, החלו חלק מהרשויות המקומיות בהדרגה בפרויקטים של שימור ושחזור מבנים, ואלה שעשו את זה לא התחרטו. כפי שכגן מסביר: "לשיטתי, דווקא בימים של שינוי צביון המושבה יש להקפיד על שמירת הערכים ההיסטוריים של המושבה שבאים לידי ביטוי בארכיטקטורה ייחודית, שהפכה את פרדס חנה כרכור לשכיית חמדה וראוי שתישמר ככזו. אין להכביר מילים בעניין חשיבות השימור, שכן הנספח המצורף מדבר בעד עצמו. מספיק להסתכל על הכרזתה של תל אביב כ'עיר לבנה' בשנות ה-90, כדי להבין את המשמעויות שטומנת בחובה הצהרה כאמור. ההחלטה של מנהל התכנון והבנייה של תל אביב לאמץ את התכנית לפיתוח העיר הוכיחה את עצמה ותרמה רבות לפיתוח העיר תל אביב ולמשיכת מבקרים מכל הארץ והעולם לעיר". וכמובן, אפשר להסתכל גם הרבה יותר קרוב, על מקומות כמו זכרון יעקב, שבהם נעשתה השקעה בשימור מבנים, שהוכיחה את עצמה.
מהנדס המועצה, אריה רפפורט, מסר: "בנספח השימור של תכנית המתאר ליישוב שאושרה ב- 2017 בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, זוהה מבנה המדרשה (בית המדרש) כמבנה ראוי לשימור. לגבי יתר המבנים, הועדה לא מצאה אותם כראויים לשימור. חשוב לציין כי צריכה להיות חוות דעת של יועץ שימור על הערך השימורי שבו".
