הטור השבועי של קורל פרידן "הקול השפוי"

הטור השבועי של קורל פרידן "הקול השפוי"

גיליתי משהו מדהים. אולי ידעתי אותו קודם, סביר להניח שהכנסתי אותו כחלק ניכר בתוך תהליכי הליווי שאני עושה עם אנשים, ועם זאת היום, זה מסקרן מתמיד.

מי האדם מאחורי העסק? מי האדם מאחורי המותג של עצמו? בעלי עסקים רבים נוטים לחשוב כי העסק שלהם, הוא ישות בפני עצמה והם ב"מאחורי הקלעים". למעשה, ההיפך הוא הנכון. מהו עסק? שם? לוגו? לקוחותיו? עסק הוא הלב והמוח הפועמים של בעל העסק עצמו. עסק הוא החלומות, הרעיונות, הערכים, ההתנהגות וההתנהלות של מי שהקים אותו. לכן אם עסק הופך למותג מוביל ואהוב או אם עסק נמצא במצוקה, זה כתוצאה של ההתנהלות של בעל העסק. שמעתי בעלי עסקים מלינים על "שוק קשה" או "לקוחות פח" במבט כלכלי על חודשים קשים שחוו. האם באמת השוק קשה מחודש אחר? שמעתי גם בעלי עסקים המצד השני, ששיתפו כיצד הצליחו להישאר ביציבות כלכלית. ברור שתקופת הקורונה תפסה את רובינו "לא מוכנים" , ויותר מכך מעצימה את האתגרים שהיינו שרויים בהם ביום שגרתי.

אותי מעניין, מבין כל סיפורי ההשראה וההצלחה שחקרתי עם השנים מאנשים כמו טוני רובינס, ליסה ניקולס, אופרה ווינפרי, גרנט קרדון, דיפאק צ'ופרה ועוד, מה משותף להם? מי הם  כאנשים מאחורי המותג? לכולם דבר אחד משותף בולט: היכולת לקחת את "למה" שלהם ולהפוך אותו למותג המעורר השראה.

את "הלמה" שלי מצאתי אחרי שראיתי הרצאה של סימון סינק המסביר בצורה בהירה את העניין. אני מדברת על הסיבה הכי כנה שאני קמה כל בוקר ועושה שוב ושוב את מה שאני אוהבת למרות שלפעמים בא להרים ידיים. רק אחרי שלי אישית היה ברור למה אני קולצ'רית, ולמה יצרתי שיטת אימון וטיפול משלי הנקראת "קולצ'ינג", הבנתי את המהות של הכל והקול. כילדה, עברתי מישראל לארה"ב, מארה"ב חזרה לישראל ובתוך מדינתנו הספקתי להתגורר במספר ערים, מושבים ואפילו קיבוץ. הטלטלה הזאת הביאה עמה קשיי קליטה, קשיי שפה, חרדות, חוסר ביטחון, תקשורת לקויה, קושי בביטוי עצמי, ותסכול רב כיוון שידעתי שאני רוצה להיות מטפלת, מאמנת ומרצה בינלאומית. היקום הביא אותי לחקור אודות "הקול האנושי". קראתי מחקרים, ספרים ומאמרים החושפים את הצד המדעי מאחורי השימוש בקול האנושי ככלי. למדתי תרפיה בקול ואימון אישי ועסקי. יצרתי כלי אבחוני עפ"י הקול האנושי, לפיו אני יכולה לסקור את המצב הפיזי, נפשי, מנטלי של האדם כולל חסמים אישיים ונקודות פוטנציאל. אפילו הצלחתי לבנות תוכניות עבודה אישיות עפ"י ה.ד.נ.א. הקולי של כל אחד ואחת.

ואז, מישהו שאל אותי "למה את עושה את זה?". רציתי לענות שזה היעוד שלי. אבל למה? האסימון לא רק נפל, אלא היכה בי כמו צליל גונג עתיק. אני לוקחת את הקול של האדם מולי, ממפה אותו ובונה תוכנית על מנת לחבר:

*חלום ומציאות *שמיים ואדמה *רוח וחומר *קול פנימי לקול חיצוני *קול הגוף הפיזי רגשי מנטלי *קול האדם לעסק וכל זה יגרום לאיזון, הרמוניה, הגשמה ושפע כתמונה שלמה בסגנון חייו שיהיה הקולצ'ינג.  הבנתי אז, שאני לא מוכרת שירות או מוצר. אני מוכרת סגנון חיים, כלים לטווח הארוך, שקט פנימי ופיזי. זה הסיפור מאחורי המותג לי "הכל בקול". חברי צוחקים שאפילו בשם שלי יש את המילה "קול". אני מחוברת ברמת הנשימה למותג שלי ולכן כך העסק שלי נראה: מקצועי, מלא נתינה, פרקטי, שומע את הקול.

רציתי לשתף אתכם בראיון קצר שערכתי עם כמה קולגות והתשובות שלהם אודות : מי אתם מאחורי העסק ומה ה"למה שלכם?"

"המשחק והבימוי זה חיידק (לא נגיף). המקצוע הזה פשוט בוחר בך. זה קלישאה, אבל הקלישאות לא היו קלישאות אם הן לא היו נכונות זה הדבר שאני עושה הכי טוב, מתוך תשוקה פנימית, ולמרות שזה לא קל, זה הבית. האתגר הכי גדול שהיה לי במקצוע שלי: זה היה לפני שנה. חטפתי אירוע מוחי בעקבות מום מולד. זה פגע לי באיזור של הדיבור. הייתי שחקן מאוד עסוק (גם דיבבתי, גם הקלטתי ספרים, גם הייתי מורה למשחק באוניברסיטת תל אביב) וכל מה שעשיתי ירד לטמיון. שמונה שבועות הייתי בבית חולים ואחר כך תשעה חודשים לא עבדתי.  רק פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת. בדצמבר בשנה שעברה חזרתי להצגת ילדים שבה שיחקתי (כל יום על הבמה זה כמו מאבק  אבל זה היה מאבק שווה). ואז באה הקורונה. מה רגע השיא בקריירה?  היו כל הרבה רגעים, תפקיד שעשיתי בתיאטרון ילדים זיכה אותי בפרס 'השחקן הטוב ביותר', הצגת ילדים שביימתי זכתה ב-4 פרסים (ביניהם הבמאי הטוב ביותר וההצגה הטובה ביותר), בהצגה 'הגיבן מנוטרדם' שיחקתי 6 דמויות – זו הייתה חוויה חד פעמית!!! אני אחרי האירוע חזרתי לשחק על במה וזה אולי האירוע הכי חשוב מבחינתי! אני כרגע מלמד לטפל בשיטת הריברסינג. זה משהו שלמדתי על בשרי בתקופה שאחרי האירוע וזה היה כל כך חזק שאמרתי אני חייב ללמוד את זה. אני הולך לעשות הרצאה על כל השנה שעברתי כדי שגם כשאתה בבור הכי עמוק מבחינתך, כשאתה מרגיש שכל כוחותיך אפסו, בכל זאת אתה מצליח להתרומם ולעשות מעשה אפילו שאתה בתוך המאבק יום יום." זיו מאיר-שחקן, במאי ומטפל

" אני בת למשפחה עם הורים גרושים מגיל שלוש , יש לי 14 אחים ואחיות; ביולוגים, חצאי אחיות ואצל אבא שלי ואשתו יש 10 ילדי אומנה ואימוץ. כילדה עברתי מערכות יחסים מורכבות וסבוכות שהביאו אותי לחקור ולהעמיק במערכות יחסים, בתקשורת, בעולם פרשנויות, ברגשות ובאופן שבו אנשים חושבים ופועלים, ניהול קונפליקטים, ניהול תגובות ועוד. העשייה שלי סביב הנושא היא שליחות שנולדה מתוך כאב ומחושך שהפך לאור ואהבה גדולים שהצלחתי לייצר בעזרת דיבור פנימי, אמונה, יצירת מוטיבציה והנהגה פנימית, שהפכו לדרך ערכית בחיי. האתגרים האישיים היו הרצון העז לגלות ולהעמיק, אשר אילצו אותי להתמודד ולרפא את הכאב והפצעים שלי כדרך עבורי להעניק הקשבה לאחר, מתוך היכולת להקשיב באותנטיות למה שמתחולל בתוכי כשכאב ופצע של האחר עולים בפניי. זאת על מנת שאוכל לייצר הכלה נקייה של האחר ולא להשליך מעולמי, על כן עלי ללמוד מה מניע ומזיז אותי מבפנים ולזהות את זה בזמן אינטראקציה עם האחר, כדי לדעת "למי זה שייך?" ולהגיב בהתאם. הקורס הדיגיטלי שלי, שהוצאתי לאור, הוא מקור גאווה עצום עבורי. המחשבה, ההגשמה, העשייה. לראות את החלום והחזון מתממשים במו ידיי – זה סיפוק אדיר. הידיעה שהאמירה שלי ליקום מהדהדת וכשהילדים שלי יהיו גדולים – תמיד יהיה להם אותי, שאני חושבת שזה חלום של כל הורה ואדם – להיות נוכח ולהיות במשמעות. 5. פילוסופיה. הייתי רוצה לטייל בעולם, לעשות מדיטציות, להתבונן על המציאות בשלווה נקייה ולהיות בנוכחות אוהבת בכל זמן נתון. לחשוב, לנתח ולהעמיק ." נגה הילה מותנה- מדריכת הורים ומשפחה, מנחת NLP ומטפלת הוליסטית

"במשך שנים מילאתי מגוון תפקידי ניהול והדרכה בארגונים גדולים. לפני כשלוש שנים הבן הצעיר שלי יצא מהארון כנער טרנסג'נדר ועבר תהליך של התאמה מגדרית מנקבה לזכר. אחרי שהצלחתי להתמודד עם תהליך השינוי – בחרתי להעביר את זה הלאה. הלכתי להתמחות בקואצ'ינג – אימון אישי. כיום אני מלווה בקליניקה שלי אנשים שרוצים לעבור שינוי בחיים שלהם. במקביל אני מרצה על תהליך התמודדות עם המשבר שלי ומלמדת את השיטה שלי, איך לקחת שליטה על החיים, להתמודד עם פרדיגמות וללמוד להכיל את השונה והאחר. מה האתגרים שחווית במקצוע? כל חיי הייתי שכירה. בגיל 50 מצאתי את עצמי לראשונה עצמאית. המשמעות היא שאם אני לא מייצרת עבודה ומשווקת את עצמי, כלום לא זז. אם עד עכשיו הייתי צריכה להיות מקצוענית ואפקטיבית בעבודה, כדי שהמעסיקים שלי יהיו מרוצים ממני ולהמשיך ולהעסיק אותי מצאתי את עצמי בעולם זר – קופצת ראש לתוך בריכת המציאות ולומדת לשחות תוך כדי תנועה. כשאני מסיימת את ההרצאה שלי "אמא גאה" – הרצאה בנושא כל כך רגיש מול אוכלוסייה דתית ומצליחה לשנות אצלם את התפיסה, ההבנה והחשיבות של גיוון וקבלת השונה והאחר. כשאני מסיימת תהליך אימון עם מתאמנת שהפגישות הראשונות לא הפסיקה לבכות ולהתמקד ובסוף עברה תהליך מדהים עם עצמה כשאני מלווה אותה בתהליך השינוי שלה. הדבר הבא הוא ללא ספק עסק של בישול ביתי! להגיש האנשים קולינריה בסיר. לייצר חוויה של טעם ועונג לאנשים חוץ מהמשפחה והחברים שלי." שרית בן שימול- מאמנת אישית, מנחת סדנאות ומרצה

אהבתם את הטור השבועי? קראו עוד!