חשיפה: קבלו את המאמן הראשון בתולדות הפועל נוף הגליל

"אבא שלי היה אחד שלא מדבר. הוא עלה לארץ עם עמנואל שפר ז"ל, עמנואל היה דברן גדול, הסתדר והגיע לנבחרת ישראל. את אבא שלי שהיה שחקן לא פחות טוב מעמנואל, שלחו ל… חצור הגלילית", כך מספר קלמן גרנות, בנו של  דוד גרנטוביץ ז"ל, המאמן הראשון בתולדות מועדון הכדורגל הפועל נוף הגליל.

משפחת גרנטוביץ, שכללה את אבא דוד, אימא פאניה ז"ל ושלושת הילדים: סימה, מאיר וקלמן בן הזקונים, עלתה לארץ בשנת 1957, על סיפון האוניה 'ארצה'. כל העולים נשלחו לחצור הגלילית ושוכנו בדירות רכבת. היום שוכנת שם שכונת וילות.

בפולין נחשב גרטוביץ, לשחקן מוערך. הוא התגורר בעיירה שצ'ין, עיר נמל גדולה שבה התחילה ב-1988 הרפורמה של לך ולנסה, שלימים הפך לנשיא פולין.

ליד העיר וורצלאב הוקמה קבוצת כדורגל  של יהודים וגרנטוביץ היה כוכב הקבוצה. שם הספיק להכיר את עמנואל שפר ז"ל, מאמן נבחרת ישראל במונדיאל מקסיקו 1970 ואף לשחק מולו, במסגרת הליגה המקומית.

מנחם אריאב הופיע עם הצעה מפתה

אחרי מספר חודשים בארץ, נחת ביום בהיר אחד בחצור אדם שגרנטוביץ לא הכיר. "שמעתי שאתה שחקן כדורגל, אנחנו מקימים בקריית נצרת קבוצה, תבוא אלינו ונסדר לך דירה", אמר האיש לגרנטוביץ, שכבר התחיל להתאמן בהפועל חצור. לאיש שהציע לגרנטוביץ לבוא לקריית נצרת קראו… מנחם אריאב ז"ל, מזכיר מועצת הפועלים באותם ימים ולימים ראש העיר המיתולוגי, שהיה בין מקימי קבוצת הכדורגל ותפקידו היה לצוד את העולים בעלי רקע בכדורגל, שמגיעים ארצה.

ההצעה המפתה קסמה לדוד ומשפחת גרנטוביץ עברה לגור ברחוב כרמל בעיר, מעל מגרש מע"צ…

בן הזקונים, קלמן, שלימים עיברת את שמו לגרנות, היום תושב כפר חיטים ונהג ללוות את אביו למשחקים ולאימונים, מספר שהייתה לו חווית ילדות נהדרת בקריית נצרת, שלימים שינתה את שמה לנצרת עילית והיום נקראת נוף הגליל.

הלך לעולמו ב- 1999

"הייתי מתגנב למשאת שהייתה מסיעה את הקבוצה למשחקי חוץ, השחקנים היו מחביאים אותי, הנהג היה יצחק אנגלר ז"ל. פעם היו חסרים שחקנים והלבישו גם אותו…", הוא משחזר ונזכר כי לימים, כשהמשאית של אנגלר כבר יצאה מכלל שימוש, הקבוצה שודרגה באוטובוס של דני אלקובי ז"ל, עוד דמות היסטורית בתולדות היישוב.

על מגרש מע"צ המיתולוגי מספר גרנות: "בחורף המגרש היה מלא בוץ כי זה היה מגרש אדמה, בלי דשא. בחורף הכדור היה ספוג מים ובקושי אפשר היה לבעוט בו".

כילד בן 8 שליווה את אביו הוא נזכר ב"טיל" אדיר שחטף בפנים באחד האימונים, למרות שעמד מאחורי השער. "התעלפתי וכולם עצרו בבהלה את האימון, באו לראות מה קרה לילד", הוא משחזר.

אחד המשחקים הכי זכורים לו היה נגד הפועל תל חנן. אי שם בתחילת שנות ה- 60. "אבא שלי הבקיע שער והתחילו מכות רצח. אני זוכר שאחד השחקנים שלנו, קיבל מכות רצח ואושפז כמה ימים בבית החולים", הוא נזכר.

עוד סיפור פיקנטי שהוא זוכר מאותם ימים: "תמיד היו דיבורים מי השחקן הכי מהיר בקבוצה ואמרו שזה ג'ורג' שטרית ז"ל, שהיה ילד מוכשר שרק התחיל לשחק. אבא שלי ושטרית עשו תחרות ריצה ו… אבא שלי, שכבר היה בסוף הקריירה שלו ניצח. כולם היו בהלם", נזכר גרנות ומגלה: "אבל אבא שלי לא היה הכי מהיר בקבוצה. היה לנו חלוץ בשם צבי מונק, היה מספר 11 ועבד כפקיד בבנק הפועלים, שהיה השחקן הכי מהיר לדעתי בקבוצה".

בשנת 1999, כשהוא בן 80, הלך גרנטוביץ לעולמו, וכך הסתיים לו עוד פרק בתולדות מועדון הכדורגל המקומי.

אהבתם את הכתבה? הישארו מעודכנים באתר בלינקר ובעמוד הפייסבוק שלנו ידיעות הגליל ידיעון עפולה