סיפור חייו של מיכאל אהרון (32), נשוי +1 תושב נהריה הוא יוצא דופן. עוד לפני בר המצווה התייתם מאביו ולמרות התפרקות המשפחה וקשיים אישיים רבים – בחר להתגייס לצה"ל לשירות קרבי כחייל בודד חסר עורף משפחתי.
"השירות הצבאי היה מקום בו יכולתי לבנות ולאתגר את עצמי" מספר מיכאל שהתגייס לגולני, "במהלך שירותו יצא לקורס מפקדים, ידעתי שאני יכול לתרום יותר בתפקיד כזה" ואכן לאחר הקורס שירת כמפקד לוחמים בגדוד 51 של גולני. אבל כמו חיילים בודדים רבים אחרים, גם מיכאל הרגיש את החוסר ב"אח גדול", מישהו שאפשר להתייעץ ולשמוע ממנו על הצעדים הבאים בשירות ובאזרחות: "אני זוכר את המצבים המבאסים האלה שאתה לגמרי לעצמך בלי אוזן קשבת ויד מכוונת, בין אם זה בטקסים הצבאיים או בחיי היום יום שאתה תקוע ואין למי לפנות".
לכן לאחר השחרור מצה"ל הצטרף לעמותת "אח גדול למען חיילים בודדים" המחברת בין חיילים בודדים משוחררים לחיילים בודדים בשירות הסדיר ומעניקה להם ליווי וסיוע אישי צמוד. במסגרת התנדבותו ארוכת השנים שימש מיכאל במגוון תפקידים בהם רכז צוות מחוז מרכז. למרות שהוקפץ למילואים מיד עם פרוץ המלחמה, הוא מקפיד על קשר רציף עם החיילים שהוא מלווה, אחד מהם הוא גם חייל בודד ישראלי חסר עורף משפחתי כפי שמיכאל בעצמו היה בתחילת הדרך. "גם שקשה להיפגש, טוב לדעת שיש שם מישהו בשבילך. אין תחליף לחיבור אנושי אמיתי בגובה העיניים וכאשר זאת השרשרת שלנו – אנשים שיודעים להתגבר ולשנות את עתידם, אין אויב שלא נוכל לו".
עמותת 'אח גדול למען חיילים בודדים' עונה על הצורך בתמיכה, הכוונה וליווי צעירים בודדים המנסים להשתלב בחברה הישראלית. באמצעות מאות מתנדבים, כולם חיילים בודדים משוחררים, העמותה מפעילה מודל חניכה אישי המעניק לחייל הבודד כלים לבניית חוסן ומסוגלות, הנגשת מידע, מיצוי זכויות, גישור תרבותי ומענה רגשי במצבים בהם החייל הבודד מרגיש לבד. עמותת אח גדול זוכת אות נשיא המדינה לארגון מתנדב ואות שרת הקליטה לפעילות פורצת דרך בקליטת עליה.
