תכירו את שרון פרז, שהקימה את "קפה יודפת", מקום עם קולינריה איכותית, נוף גלילי ואירועי תרבות מסקרנים. פרז היא בחורה לא שגרתית שטיילה בעולם, עבדה בחוות אורגניות באירופה, נדדה בין ערים בישראל, והיום, ארבע שנים אחרי שפתחה את המקום שלה, היא מודה לאנשים שעוזרים לה בדרך
בין שלל החנויות הכפריות במתחם הבילויים והקניות הגלילי ביודפת, תוכלו לפגוש במקום מיוחד שהפך זה מכבר למקום מפגש לרבים מתושבי האזור, אך לא רק. מיקומו, פינות החמד, התפריט המגוון והטעים, הנוף שעוצר נשימה, ובעיקר, הפעילות התרבותית המתקיימת בו, הפכו את "קפה יודפת" לפינת קסם בנוף הצפוני.
כל זה בזכות היזמית והבעלים שרון פרז שמספרת: "קפה יודפת נולד מתוך אהבה לאנשים ואוכל. חשוב לי שהמקום יהיה לא רק מקום של אוכל טוב ושתייה, אלא מקום של רוח. של מוסיקה ותרבות. אני רואה את זה כחלק בלתי נפרד מהעשייה בו ומפתחת את זה לכל מיני כיוונים, הרצאות, סדנאות, השקות ספרים, חלל לתערוכות, הופעות מוסיקה וגם אירועים אישיים כמו ימי הולדת וחתונות. זה מה שמאפיין את הקפה ואותי".
השקט שבמקום מזמין אותך לגלוש לשיחות נפש ארוכות, ויש מי שמגיעים עם המחשב הנייד ופשוט עובדים. האווירה שקטה, ללא מוזיקת רקע מיותרת, ובתפריט מנות טבעוניות, חלביות וצמחוניות.
פרז, 39, בעלת מראה אקזוטי, חיה עם בן זוג ולהם שלושה ילדים. סיפור חייה יכול למלא ספר עב כרס שלא ישעמם ולו לרגע.
"אבי עלה ארצה בשנות ה-60 מצ'ילה. כנער לפני גיוס בחברת נוער, ללא משפחה. הוא צייר, דור רביעי לציירים, גדל בסטודיו של אביו בסנטיאגו. הרפתקן שחיפש משהו שונה ומצא את עצמו בישראל. הוא הגיע לקיבוץ רמת יוחנן, נישא לבת הקיבוץ ונולדו להם שני ילדים, שהם אחיי הגדולים, דרור ויסמין. הנישואים הללו לא החזיקו מעמד, אבי עזב את הקיבוץ ועבר לתל אביב. בעיר הגדולה הכיר את אמי, מורה תל אביבית. תחילה אני נולדתי, וכעבור שנה אחי מייק, שהיום חי בקיבוץ שדה בוקר עם אשתו יוליה ושני ילדיהם".
בהמשך עברה המשפחה לראשון לציון. "כשהייתי בת שנתיים עברנו לגור בראשון לציון, שם אבי בנה את הסטודיו שלו בבית פרטי עם חצר, מהבתים הישנים של שיכון המזרח. בשנות ה- 80 זו הייתה שכונת מצוקה והבתים היו זולים. להוריי לא היה כסף, והם חיפשו משהו שיתאים להם. הם נפרדו לפני כ- 17 שנה, אני כבר גרתי ביודפת, אבי חזר לצ'ילה, שם הוא מתגורר עד היום. אמי חיה בראשון לציון, באותו בית בו גדלתי".
בצבא הכירה את אדם, בן זוגה לחיים, עמו שירתה באותה הטייסת בחיל האוויר.
עם השחרור, נסעה לטיול אחרי צבא במרכז ודרום אמריקה. ומבחינתה זה לא היה רק עוד טיול של אחרי הצבא. "טיילתי לבד. הגעתי גם לצ'ילה, שם הכרתי את המשפחה המורחבת שלי והתאהבתי בהם. הייתי גם בקובה, והטיול הזה השפיע על הבחירות שבחרתי בחיים".
כשחזרה לארץ, שכרה בהשפעת אחותה חדר ביודפת. "נחשפתי, לראשונה בחיי, לקהילה רצינית. לאנשים שמחפשים משמעות בכל דבר שהם עושים. לאוכל משובח ולליטוש אמיתי של דברים. באותה תקופה חסכתי כסף ללימודים ועבדתי בעבודות מזדמנות. ביני לבין אדם הדברים לא הסתדרו, נשארנו בקשר אך לא היינו זוג. הכרתי בן זוג אחר, היינו יחד שלוש שנים. במהלך תקופה זו התחלתי ללמוד באוניברסיטת חיפה פילוסופיה ומדע המדינה".
לתקופה מסוימת גרה בחיפה, עבדה במסעדות בחיפה, ונהנתה מהחיים.
אחרי שנתיים של לימודים, נסעה פרז להתנדב בחוות אורגניות באירופה. "נסעתי עם יובל, בן זוגי דאז. התנדבנו בחוות בצרפת וספרד. חוות שעוסקות בייצור יין וגבינות מקומיות. למדתי הרבה וראיתי צורות חיים שונות. באותה תקופה התחלתי לבשל ארוחות גדולות להרבה אנשים, שעבדו אז אתנו בחוות והפקתי הנאה גדולה מתכנון הארוחה והתקציב החודשי. לאחר חצי שנה נפרדנו באירופה יובל ואני. הוא חזר לארץ, ואני המשכתי לחצי שנה נוספת בלונדון. עבדתי שם עם ילדים ושכרתי דירה עם חבורת איטלקים שאנו חברים טובים עד היום".
כשחזרה ארצה, לשנת הלימודים האחרונה חידשה את הקשר עם אדם.
"התחילה מלחמת לבנון השנייה, סגרו את האוניברסיטה. אדם סיים מערכת יחסים רצינית ואני עברתי לגור אצלו בכפר ויתקין. הוא סיים את לימודיו במכמורת בביולוגיה ימית, התחלנו את חיינו המשותפים יחד. סיימתי קורס דיילות אוויר באל על, שנתיים טסתי למקומות שונים בעולם. אדם ואני חיינו בעיקר חופשיים מדאגות. טיילנו המון בארץ ובחו"ל ותכננו את הטיול המשותף שלנו יחד, שקראנו לו "טיול לפני ילדים".
טיול לפני ילדים
בשנת 2009 פרז התפטרה מעבודתה במוביל הלאומי, אדם נטל חופשה מעבודתו, והשניים יצאו לשנת טיול טרם מיסוד. קנו טויוטה לנד-קרוזר משומשת במדריד, נסעו למרוקו ל יום, וחזרה לספרד. משם מזרחה, דרך אירופה והקווקז למרכז אסיה. "טיילנו טיול ארוך בגרוזיה, ארמניה, אזרביג'אן, חצינו במעבורת עם הרכב את הים הכספי וטיילנו בטורקמניסטאן, אוזבקיסטאן, קזחסטאן, קירגיסטאן ובסוף מכרנו את הרכב בדושנבה, טג'יקיסטאן. בתקופת הרכב, ישנו באוטו בישלנו באוטו ומדי פעם היינו מוצאים איזה חמאם להתקלח או אכסניה נחמדה להתאוורר מחיי הרכב. היה נהדר".
כשחזרו לארץ נרשמו בארגון "משפחה חדשה" כידועים בציבור משנת 2007.
הם חיו מספר שנים בכפר ויתקין ובמושב בארותיים, שבעמק חפר, שם נולד בנם הבכור. "שכרנו בית עם משק גדול, היו לנו עיזים, תרנגולות וכלבים. היינו חולבים את העיזים ועושים גבינות. התחלתי לעבוד במטבח של מסעדה שהייתה ממש מוסד בעמק חפר "הזינגרס" בבורגתא. האוכל שהוגש שם היה פשוט וטעים. המסעדה הייתה בתוך בית כנסת עתיק, הגן בחוץ היה גן פסלים של יגאל תומרקין. שם הבנתי שזה בדיוק מה שאני רוצה, שיהיה לי מקום בסגנון הזה. בשנים הקרובות עבדתי בכמה מסעדות בעמק חפר, למדתי המון על אוכל, מטבחים ומסעדנות. את הזינגרס עזבתי בצער רב כאשר ילדתי את בני הבכור, גור, כשכבר לא התאפשר לי לעבוד במשרה מלאה".
עד להחלטה לפתוח בית קפה ביודפת הייתה פרז טבחית במסעדות של אחרים, ביניהן "אינקולינה" האגדית שפעלה ביישוב באותם ימים. כששמעה על פתיחת המרכז המסחרי ביודפת, ידעה ששם יהיה המקום שלה. את המקום תכננה עם
האדריכל אלון לוטן ובמקביל השתתפה בקורס במט"י נתניה "יוזמים עסק" ליזמים צעירים המעוניינים להקים עסק משלהם.
"כאשר עברנו ליודפת, הייתי עם גור חצי שנה בבית, חצי שנה שהייתה אחת הטובות בחיי. כשהתחילה שנת הלימודים והוא הלך למשפחתון, התחלתי לעבוד ביתר רצינות בהקמת העסק, נולד בננו השני, רז וכשרז היה בן שנה וקצת הקפה נפתח, לפני ארבע שנים, בספטמבר 2015 בחגים. לאחר שנה וחצי נולדה בתנו לילה. היום גור בן 8, רז בן 5 ולילה בת שנתיים וחצי".
מארחים תרבות
קפה יודפת מארח תרבות כל חמישי בערב והופעות חיות בשישי צהריים. "האנשים שעובדים איתי בקפה נהדרים. אנחנו 30 עובדים שבאים מבתים שונים ורקע שונה, והם המשפחה השנייה שלי. אני מרגישה ברת מזל. שזכיתי בחיי באדם הילדים, ביודפת, בהזדמנות הגדולה שניתנה לי ובאנשים שעובדים לצדי".
יש לך טיפ למי שמעוניין לפתוח עסק באזור?
"בשנים האחרונות, נעזרתי מספר פעמים ב"מעוף כרמיאל". הם סייעו לי להקים אתר אינטרנט, נתנו לי ייעוץ עסקי, ואחרי שנתיים עזרו לי לפרוץ את תקרת הזכוכית ולהפוך את העסק לרווחי. עכשיו, למשל, אני לוקחת קורס צילום דיגיטלי אצלם, כדי ללמוד איך להשתמש נכון במצלמת הפלאפון שלי על מנת לצלם תמונות לקידום העסק. זה פשוט נהדר שיש גוף כזה מקצועי עם צוות רציני שלוקח את גחמותיי ברצינות. יש לי תוכנית רצינית לפיתוח התיירות במשגב, שגם בה מעוף עוזרים ומעורבים. בקיצור, אני מרגישה בבית".
10 קטנות עם שרון פרז
מה את אוהבת לאכול? בשר ודגים. אמנם קפה יודפת הוא מסעדה צמחונית וחצי מהתפריט טבעוני, אך אני קרניבורית.
מה את יודעת לבשל? מבשלת המון והכל. בשרים, דגים, תבשילים, סלטים ופסטות, חלות ועוגות, והמון המצאות לילדים, שמאתגרים אותי כל הזמן.
מי הדמות שלך להשראה? אני מקבלת השראה באופן יום-יומי מהרבה אנשים כולל משפחתי ועובדי קפה יודפת. אבל דמות מאוד חשובה ומשמעותית בחיי שהשפיעה רבות על האני שלי, היא אחותי הגדולה, יסמין.
מה הדבר הראשון שאת עושה בבוקר? מלבישה את ילדיי הקטנים ועושה להם ארוחת בוקר.
איפה את אוהבת לטייל בעולם? מאוד מחוברת לאירופה של הים התיכון, יוון, איטליה, ספרד וצרפת. מחוברת בעמקי נשמתי לאוכל, לתרבות, לאנשים, לים. אין ספק שאני ים תיכונית.
משהו שלא יודעים עליך? אני אוהבת קומיקס ואדם מקריא לי קומיקס לפני השינה.
סרט שאת הכי אוהבת? סרט שהשפיע עלי חזק בשנים האחרונות וחזרתי לראות אותו כמה פעמים היה "הוואלס האחרון" של הבמאית הקנדית, שרה פולי.
ספר שאת הכי אוהבת? מאוד אוהבת את ספרי מאיר שלו, וקוראת גם הרבה ספרות מקצועית על ניהול, שזה האתגר הגדול של חיי כרגע, להיות מנהלת טובה.
מה ההישג הכי גדול שלך? שהצלחתי ללדת.
