יחידת החילוץ שמתייצבת כאשר אתם חסרי אונים
קבלו הצצה לפעילותה המבורכת של יחידת החילוץ גליל/כרמל. אבישי למפרט: "אני מאמין שאין דבר מספק יותר מהבנה שעזרת לאדם שאף אחד אחר לא יכול היה לעזור לו"
הקיץ הוא סימן לתחילתם של הטיולים ברחבי הארץ, בהרים, בנחלים, ביערות, ואיתם, חילוצי המטיילים והאזרחים שנקלעו לצרה. כל זאת לאחר תקופת סגר ממושכת, שהביאה את אוהבי הטיולים ונופי הארץ להתגעגע למקומות היפים בהם נהגו לבלות.
תשע יחידות חילוץ פועלות בישראל מצפון ועד דרום, מאומנות ופועלות בהתנדבות, לאיתור, חילוץ והגשת טיפול רפואי ולפינוי מטיילים, אזרחים, תיירים וחיילים שאיבדו דרכם בתנאי שטח קשים, נקלעו לסכנות או נפגעו באסון, פגעי טבע ועוד.
מה מביא אנשים לעזוב בן רגע את המשפחה, החברים, העבודה או את המיטה החמה ולסייע לזר שלא פגשו מעולם, ללא כל תמורה?
אריה שחר, פרמדיק מתנדב במד"א כרמיאל, הוא גם אחד המתנדבים הוותיקים ביחידת החילוץ גליל/כרמל. בשגרה הוא מנהל יחידת מתנ"ס עירונית ונמצא תמיד הכן לכל מטלה: "בשבת בצהריים התקבלה קריאה באמצעות משטרת ישראל על מטיילים ללא מים באזור נחל נדר בכרמל. לאחר תשאול, ראשוני התברר שמדובר בארבעה מטיילים, שלא היו מודעים לרמת הקושי של המסלול ולאורכו, במיוחד במזג האוויר השרבי ששרר.
צוות המחלצים הוכנס מחלקו התחתון של נחל גלים, דרך עין קדם, כדי לסייע. הצוות חבר למטיילים ולאחר בדיקה רפואית והבאת מים למחולצים, הם לוו החוצה".
יחידות החילוץ מבוססות על מתנדבים בלבד, הפועלים עם רכבם הפרטי, וכן, רכב יחידה המוקצה על ידי המשטרה.
תקופה זו מתאפיינת בקושי הנובע ממזג אוויר חריג באופן קיצוני, אליו חובר הצורך בשימוש במסכות שמגביר את קשיי הנשימה, אך הכרחי לשמירה על הצוותים ועל המחולצים.
בל"ג בעומר למשל, יחידת החילוץ נדרשה לחלץ חמישה צעירים שהלכו לאיבוד בשטח בדרכם מבית ג'אן ליישוב מירון באזור הר הילל. הם איבדו את דרכם, נכנסו לסבך ולא הצליחו להתקדם, הם אותרו במהלך הלילה, לאחר חמש שעות של חיפושים על ידי כוחות החילוץ והועברו לטיפול מד"א. בנוסף, חולץ אזרח שהלך לאיבוד בנחל מירון בדרכו מצפת ליישוב מירון.
מה נותן לכם את הדרייב?
אבישי למפרט מקיבוץ יחיעם (46), מורה לשל"ח בכרמיאל, מתנדב ביחידת החילוץ משנת 1999, שייך לצוות איתור וצוות רפואה:
"גדלתי בבית שערך ההתנדבות היה קיים בו (אבי ממייסדי המשמר האזרחי בחיפה), מגיל 16 אני מתנדב בכל מיני מסגרות, כשהתוודעתי ליחידת החילוץ החלטתי שזה המקום בשבילי, שכן, כאן אני יכול להביא את היכולות שלי למען האחר, אני יכול סייע לאנשים בשעת המצוקה האמתית שלהם, כאשר אין אף אחד אחר שיכול לעזור להם".
צחי יב"ל מורה לשל"ח מנהריה: "הרצון לתרום. לעשות טוב. למלא חלל שחסר בשגרה. בנוסף לריגוש והאדרנלין עם ההתמודדות שבאתגר. יצרנו קבוצה ייחודית של אנשים שבמהות הרעיון דומים, למרות השוני האישי. אנחנו מבינים שאנחנו חלק ממשהו מיוחד".
אלון כהן מלבון (54): "אני אגואיסט. זה עושה לי טוב לעזור לאחרים.
מי שלא הייתה לו את הזכות להגיע לפצוע כואב בשטח או למשפחה בחושך באמצע הלילה ולראות את השמחה ואת התקווה בעיניים לא יבין מה ממריץ את האנשים".
אריה שחר מנהל מתנ"ס מכרמיאל(56): "אני מתנדב ביחידת החילוץ למעלה מ-18 שנה, שייך לצוות הרפואי ובנוסף, אני גם מתנדב כחובש בכיר במד"א. שני אירועים בחיי עוררו אצלי את הרצון להתנדב ביחידת החילוץ. האירוע הראשון, בתחילת האינתיפאדה הראשונה הייתי חייל בסדיר ויצאתי לאבטח טיול של חוגי סיור וניווט של החברה להגנת הטבע מכרמיאל. ביום השני לטיול החניכים טיילו עם אופניים ביריחו. בהמתנה להחזרת האופניים לחנות נזרק עלינו רימון. באירוע נפצעו נערים רבים ובניהם גם אני (הייתי פצוע קשה). רכב של תושב המקום פינה אותי ועוד פצועים למרפאה מקומית. למרות הטיפול המסור של הצוות במקום ההרגשה הייתה של פחד. באירוע השני, במסגרת עבודתי כרכז חוגי סיור צפון וגולן העברנו באזור מדבר יהודה קורס הישרדות למדריכים ולגרעין נח"ל. במהלך לינת השטח בלילה בנחל צאלים נפל קיר אבן על אחד החיילים. לצערי הוא נהרג. למקום הגיע צוות של יחידת חילוץ. ראיתי את עבודתם המסורה".
