בידוד אחד או שניים? הצחקתם. קבלו את מי שהיו בבידוד שלוש-ארבע פעמים

אופל בורי, סיימה לא מזמן את הבידוד השלישי. הלל דגן הייתה בבידוד ארבע פעמים, חוה אבייב הייתה בבידוד חודש שלם וליעקב פיטוסי איבדו את הבדיקה. כתבה מצחיקה-עצובה.
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיא בתחלואת הקורונה בקריות | צילום:shutterstock
שיא בתחלואת הקורונה בקריות | צילום:shutterstock

השהייה בבידוד, בזמן שמגפת הקורונה בעיצומה, רק הולכת וגוברת. רבים כבר היו בבידוד ורבים עוד יהיו, כך נראה. אבל שלושה וארבעה בידודים, בזה אחר זה? מסתבר שיש מי שעברו גם את זה. חדשות חדרה איתר עבורכם כמה מהאנשים שעברו את חוויית הבידוד הרבה יותר מפעם אחת והסכימו לדבר על זה. וגם לצחוק לפעמים על עצמם ועל המצב, תוך כדי.

אופל בורי, 19, חיילת: "יצאתי אתמול מהבידוד השלישי שלי, והחיים תותים. החברים משגעים אותי, כבר לא נעים לי, אף אחד לא רוצה להיות לידי ואני כבר צוחקת על עצמי. התחרפנתי. אבל זה כבר עבר, ברוך השם".

 

אופל בורי, מתחרפנת בבידוד \ צילום: פרטי
אופל בורי, בימים ללא בידוד \ צילום: פרטי

 

נזהרת יותר

בורי, צעירה עם המון הומור עצמי, משרתת בקריה. את הבידוד הראשון שלה, היא עשתה אי שם בתחילת הקורונה, במהלך חודש פברואר.  כמו רבים אחרים. "המפקדת שלי חלתה בקורונה, הייתי אז בסיפוח ולא בבסיס הקבוע שלי, אז שלחו אותי הבייתה. הייתי שבועיים בבידוד וזה היה קצת חופש מהצבא".

אבל אז, ב-11.9, הגיע הבידוד השני. "קבלתי הודעה לנייד ממשרד הבריאות שנחשפתי לחולה קורונה מאומת", היא אומרת, "אין לי מושג איך זה יכול היה לקרות. הייתי בבית, עם המשפחה. אז שוב נכנסתי לבידוד". הפעם השלישית החלה חמישה ימים אחר כך. כשחברתה התגלתה כחולת קורונה מאומתת. מה שחייב אותה להמשך בידוד. שהסתיים רק אתמול, יום רביעי. בורי: "כבר התחרפנתי בבית מהבידוד, ואימא שלי נהייתה מסכנה בגללי. כי חפרתי. עכשיו אני נזהרת יותר, הולכת עם מסיכה וכל זה. לא בא לי להיות שוב בבידוד".

 

חודש שלם בבידוד

חוה אבייב, נשואה ואם לשש בנות, הגדולה בת 33 והקטנה בת תשע, פחות משועשעת. למעשה, החודש שבו שהו היא ובני משפחתה בבידוד, לא מצחיק אותה בכלל.

"זה חוויה שאני לא יכולה לשכוח", היא אומרת, "אני לא יכולה לראות היום אנשים רבים  שמסתובבים בלי מסיכות", היא אומרת, "אני לא מוכנה בשום אופן לחזור ולהיות בבידוד".

הבידוד הארוך של אבייב ובני משפחתה, החל ב-27.7. תאריך שאותו לא תשכח במהרה. בתה הקטנה, בת התשע, הייתה בקייטנה שפעלה בקפסולות. וכיוון שילדה אחת מהקייטנה התגלתה כחולה מאומתת, חוייבה הבת בבידוד. ככה זה התחיל, ואז זה נמשך ונמשך.

אבייב: "במקביל לבידוד של הילדה, נכנסה לבידוד גם הבת הנשואה שלי, אם לתינוקת, שהייתה אצלינו בבית. ואז התבקשנו לעשות בדיקת קורונה, והיא התגלתה כחולת קורונה מאומתת. בשלב ההוא, כבר נכנסו גם אבייב ובעלה לבידוד. "אמרו לנו שאנחנו לא צריכים לעשות בדיקות קורונה", היא אומרת, "אבל אחרי שבוע וחצי בבידוד, בעלי פתאום הרגיש לא טוב. הוא עשה בדיקת קורונה, ונמצא חיובי. וכעבור שבוע, עשיתי גם אני בדיקה והתגלה שאני חולת קורונה".

 

חוה אבייב והבת הקטנה \ צילום: פרטי
חוה אבייב והבת הקטנה \ צילום: פרטי

 

"זה היה גיהינום"

אבל זה לא היה הכל: גם שלוש מבנותיה של אבייב,  שתיים מהן סייעות ואחת גננת במקצועה, המתגוררות כבר מחוץ לבית, שהו בבידוד במקביל. הבת הנוספת, זו שלא נדרשה לבידוד, הביאה אוכל ומצרכי מזון לבני המשפחה המבודדים. אבייב: "זה היה גיהינום, לא פחות מזה. ממש קטסטרופה. אי אפשר לתאר את חוסר האונים שהרגשתי. צמרמורות, סחרחורת, חולשה, לא יכולתי להרים את הראש. אפילו צלחת מרק, בקושי הצלחתי לחמם. חום לא היה לי, ברוך השם, וגם לא לבעלי. זה היה מייאש, כי אין לי אפילו מרפסת בבית.  כמו לרבים אחרים. וזה להיות כל הזמן בין ארבעה קירות. הגעתי למצב, שבו פתחתי את החלון ונשמתי עמוק, כדי לקחת אויר".

הבידוד של אבייב ובני משפחתה, הסתיים ב-25.8. היא ובעלה החלימו מהקורונה, מבלי שנזקקו לטיפול רפואי. אבל היא לא שוכחת. "אני מעירה לכל אלה שהולכים בלי מסיכות", היא אומרת. "אם הם היו נכנסים לבידוד של חודש, כמוני, אולי הם היו מבינים".

 

הלל דגן בתאילנד, לפני הבידודים \ צילום: פרטי
הלל דגן בתאילנד, לפני הבידודים \ צילום: פרטי

 

הסתכלו עלינו כמו על מוטאציות

הלל דגן, 26, גננת במקצועה, שההה בבידוד ארבע פעמים. בזו אחר זו. הראשון שבהם היה עם תחילת הקורונה, בסוף חודש פברואר, כאשר חזרה מחופשה בת שבועיים בתאילנד.

"איך שהגענו לישראל וירדנו מהמטוס", היא משחזרת, "הודיעו לנו שאנחנו צריכים להכנס לבידוד היינו הראשונים שהסתובבנו עם מסיכות, זו עדיין לא הייתה חובה בישראל והבאנו אותן מתאילנד. אנשים הסתכלו עלינו כמו על מוטאציות. כשעלינו לרכבת, ואת זה אני לא אשכח בחיים, התרחקו מאיתנו. העדיפו לעמוד ולא להיות לידינו".

זה ארך שבועיים. "אז, עוד השקיעו במבודדים במשרד הבריאות", היא צוחקת, "התקשרו אלינו לשאול אם אנחנו בסדר, היה להם זמן לכך. וכשיצאתי ממנו, התחיל הסגר הכללי".

חודש אחרי הראשון, נשלחה לדגן הודעה בנייד, ממשרד הבריאות, שהיא מחוייבת לפעם נוספת. עקב שהייתה בקרבת חולה קורונה מאומת.

 

"אני לא אלך יותר לאירועים"

דגן: "הם כתבו לי באיזו שעה זה היה ובאיזה יום. ניסיתי להגיד להם שביום ובשעה האלה הייתי בכלל בבית, אבל זה לא עזר. ונכנסתי לחמישה ימים של סגר ביתי, שהרגישו לי כמו שבועיים. אחרי הבידוד שהייתי בו והסגר". אבל בזה זה לא נגמר: ב-6.9 השתתפה דגן בחתונה שהיו בה שני חולי קורונה מאומתים, ונדרשה שוב לבידוד. החתן והכלה מהחתונה ההיא, וכן הצלם, התגלו אחריה כחולים בקורונה.

דגן, למודת בידודים, נכנסה לבידוד נוסף, ביוזמתה. ואז הגיעה ההודעה הלא-נכספת ממשרד הבריאות. לפיה, יומיים לפני החתונה ההיא שהתה בקרבתו של חולה קורונה מאומת. והיא נדרשה להאריך את ימי הבידוד. שהיה, בסופו של דבר, למשך שבועיים וחצי. "יצאתי מהבידוד ההוא רק לפני כמה ימים", היא אומרת. "כל זה היה מבאס. אני לא אלך יותר לאירועים, לא בא לי לסכן את עצמי".

 

לא נמנע מחיבוקים ונשיקות"

ליעקב פיטוסי, 27, מעצב שיער, היו "רק" שני בידודים. אבל הראשון שבהם היה ארוך ומתיש במיוחד, ואותו הוא לא ישכח.

"הייתי 20 יום בהסגר בפעם ההיא", הוא משחזר. "זה היה בחודש מרס. איבדו את הבדיקה שלי, נתנו לי לחכות לבדיקה חוזרת וחיכיתי שוב עד שיגיעו התוצאות. היה לי משעמם מאוד, בעיקר אכלתי וישנתי, כמו רבים אחרים במצבי".

בשני והנוכחי שלו, אותו הוא עתיד לסיים ביום ראשון, ערב יום הכיפורים, משעמם לו קצת פחות. "אני כבר מתורגל" הוא אומר. "אז אני משתזף בחצר, עושה שיחות וידאו בנייד, מצלם סירטונים וככה נשרף עוד יום".

לבידודו הנוכחי, נכנס פיטוסי בעקבות חברה טובה שחלתה בקורונה. "היא בסדר גמור", הוא אומר, "היו לה רק שלושה ימים בלי חוש טעם. אז היא הזמינה בדיקת קורונה, מיוזמתה, והתגלה שהיא חיובית. והכניסה אחריה מלא אנשים לבידודים. את החברים, את המשפחה וגם חלק מגן הילדים שבו עבדה".

לדבריו, קשה לו מאוד לשמור על ריחוק חברתי, על אף הבידודים. "אני יוצא הרבה לבלות. כשהסגר הקודם נפתח, ביליתי המון. ואני גם לא נמנע מחיבוקים ונשיקות. אני צריך לעבוד על זה. אבל לאימא שלי אני מקפיד לא להתקרב, כי היא בסיכון"?

 

יש לכם סיפור? דברו איתי.
ayeletked@gmail.com

 

הישארו מעודכנים באתר בלינקר או בפייסבוק חדשות חדרה, כל זכרון, כל הפרדס

 

 

 

אהבתם? שתפו!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram

תגיות

אולי גם יעניין אותך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף ברשתות החברתיות

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram