כמה אפשר לדבר על קורונה? מתברר שלא מעט. בכל מקום שלא נלך, נשמע קורונה, נדבר קורונה, ננשום קורונה, נחיה קורונה. אבל דווקא בתוך המשבר הגדול שלא ברור מתי נצא ממנו, הולכות ומתעצמות נקודות האור שמשאירות את כולנו שפויים. החל מחתונות מצומצמות ומרגשות, דרך שידורי רדיו שמעלים חיוך ועד די ג'ייז שמקפיצים אותנו במרפסות, כי מוכרחים להיות שמח. אסי לביא (הג'וקר) מקרית אתא מגיש מדי יום את תוכניתו האהובה "בריזה" ברדיו צפון 104.5. תוכניתו, המשודרת לרוב בשעות העומסים בכבישים, נהנית ממספר רב של מאזינים בשגרה ומתברר שגם בחירום.
רדיו חזק
אסי לביא מספר: "במהלך המשבר המשכתי לשדר כרגיל את התוכנית היומית שלי מתוך רצון להמשיך ולשמח את קהל המאזינים", אומר לביא, "לתת להם את האפשרות לצאת קצת מהשגרה, להתנתק מהחדשות ולשמוע מוזיקה טובה. בתקופה הזאת אני מבצע גם שידורי לייב מהבית, לתוך השעות הקטנות של הלילה. זו הזדמנות עבור המאזינים לאחל חג שמח, לבקש שירים מיוחדים או לשלוח הקדשות וד"שים לקרובי משפחה".
אסי לביא מנצל את פלטפורמת הרשתות החברתיות לעשיית הטוב ונותן במה לבעלי העסקים. "מתוך רצון לעזור לבעלי עסקים ערכנו תוכנית מיוחדת עבורם. ספקי אירועים ובעלי עסקים שונים עלו לשידור וסיפרו על העסק שלהם. זה חשוב בעיקר בימים כאלה. מאחר שיש לי קהל עוקבים גדול השתדלתי לעזור לכמה שיותר בעלי עסקים חיוניים, לשווק אותם ולעזור להם להגיע לקהל יעד רחב יותר".
חיבוק לסבא וסבתא
אם חשבנו שרדיו שומעים רק בדרך הביתה מהעבודה, ימים כאלה מוכיחים שרבים אוהבים להאזין לרדיו, גם מהבית. "התוכנית שלי משודרת בשעות בהן המאזינים בדרך כלל בדרכים. הסגר גרם למאזינים להתחבר גם מהבית. פתאום אתה פונה לקהל שפותח את הרדיו במיוחד מהבית שלו. גילינו שיש הרבה אנשים שחזרו להאזין לרדיו, בשיטה הרגילה".
אסי לביא: "התוכנית שלי משודרת בשעות בהן המאזינים בדרך כלל בדרכים. הסגר גרם למאזינים להתחבר גם מהבית. גילינו שיש הרבה אנשים שחזרו להאזין לרדיו, בשיטה הרגילה"
בין הפרויקטים הרבים שהקדיש לקהילה, אסי לביא מספר על רגע אחד שריגש אותו במיוחד.
"עשינו פרויקט מיוחד ברדיו, שבו שולחים חיבוק לסבא וסבתא, ולא שוכחים אותם לקראת החג. באחד השידורים, עלתה מאזינה בת 87 מנהריה, ניצולת שואה, שהבן שלה רצה לברך אותה ברדיו. הקול שלה היה מוכר לי, ובסוף התברר שזו מאזינה קבועה שעוקבת אחריי מהימים הראשונים שלי ברדיו הפיראטי. לשמוע אישה מבוגרת, שעדיין מאזינה ומחוברת לתוכנית, היה עבורי רגע מאוד מרגש".
לאסי לביא יש מסר מיוחד לימים האלה, עם דגש על הימים שיבואו אחרי שהכל ייגמר.
"בהזדמנות הזו אני רוצה לאחל חג שמח לכולם. אני חושב שאנשים צריכים להפיק לקחים מהמשבר הזה, להיות אנשים טובים יותר, להתפלל ולהאמין שבעזרת השם הגזירה הזו תחלוף. החוכמה היא להישאר אנשים טובים גם ביום שזה יחלוף".
אהבה היא שיר לשניים
ליאת שרביט, 26, מקרית ים, מהנדסת תעשייה וניהול, ובעלה דניאל בן פורת, 28, במקור מחולון, מהנדס מכונות, התחתנו בימי קורונה. הם הכירו בדרך לא שגרתית והתחתנו בדרך שגרתית עוד פחות.
"הכרנו על המטוס בדרך חזרה מלפלנד", מספרת שרביט, היינו על אותה טיסה הלוך, באותו המלון, באותן האטרקציות וגם באותה הטיסה חזור. בדרך חזרה התחלנו לדבר, וכך הכל התחיל. תמיד היינו בטוחים שסיפור ההיכרות שלנו יהיה סיפור מיוחד לנכדים, לא תיארנו לעצמנו שסיפור החתונה שלנו יהיה מיוחד עוד יותר".
באולם האירועים שידרו עסקים כרגיל
בחודש דצמבר האחרון הציע בן פורת נישואים לשרביט, ומחיד השניים הבינו שאין סיבה להתמהמה.
שרביט: "סגרנו את החתונה חודשיים לפני המועד המתוכנן. רצינו לסגור את הכל ולסיים עם זה, להגיע כבר לרגע שכולנו חוגגים ושמחים ביחד. כשסגרנו את האולם עוד לא שמענו בכלל על הקורונה, לא היה לנו מושג שככה הדברים יתגלגלו. בתחילת חודש מרס, כשהתחילו לדבר על הקורונה בארץ, היה לי ברור שהחתונה שלנו לא תצא לפועל.
"תאריך החתונה שלנו היה 23 במרס, וידעתי שבשבועיים הכל יכול להשתנות, וסביר להניח שעד למועד החתונה כבר יהיה סגר במדינה. תיארתי לעצמי שהנגיף יתפשט במהרה וייצאו הנחיות מחמירות יותר".
למרות ששרביט חזתה את השתלשלות העניינים, באולם האירועים שידרו עסקים כרגיל.
היא מספרת: "שבועיים לפני האירוע פנינו לאולם ושאלנו מה עושים במקרה של הגבלות. אמרו לנו שאנחנו סתם לחוצים, שאירועים עדיין מתקיימים כרגיל והכל יהיה בסדר. ידעתי שהכל לא יהיה בסדר. אני בטוחה שהם ידעו מה המצב, אבל העדיפו לשמור על אופטימיות.
"שבוע וחצי לפני האירוע אסרו התקהלות של יותר מ-5000 אנשים. קיוויתי שיורו על הפחתת מספר האנשים בהדרגה, אבל הבשורה על איסור התקהלות של יותר מ-100 אנשים הגיעה מהר מאוד. לא ידעתי איך אני מצמצמת אירוע של 250 אנשים ל-100 אנשים בלבד, וכבר חשבתי שעדיף לוותר. החלטנו לדחות את הכל".
לבסוף, בעקבות חתונה אחרת, החליטה שרביט להשאיר את מועד חתונתה בתאריך שנקבע.
"ראיתי בטלוויזיה שקיימו חתונה במעון ראש הממשלה ואמרתי לעצמי שאם שם קיימו חופה, למה שאני אוותר על זה? אנחנו לא יודעים מתי כל זה ייגמר, אנחנו לא יודעים מתי נוכל לקיים את החתונה שלנו, אז למה לדחות אותה לתאריך לא ידוע? ביום ראשון התחלנו לסדר ולארגן כל מה שצריך, בתקווה לקיים חתונה יום למחרת".
ואז השכנה נרתמה
ואיך מארגנים חתונה ב-24 שעות? יש רק תשובה אחת, ערבות הדדית.
שרביט: "שכנה שלנו ליאת אוטמזגין היא מפיקת אירועים. היא נרתמה ועזרה לנו בכל מה שצריך. היא עיצבה לנו את החופה בחצר הבית של ההורים שלי, שם אנחנו מתגוררים כרגע. שכנה נוספת באה לעזור לנו לתלות קישוטים, ואחרת עזרה לנו עם הבופה. ההתגייסות של כולם הייתה מדהימה ובאמת חיממה לכולנו את הלב".
ליאת שרביט: "שמנו מסך פלזמה מול החופה, כדי שאנחנו נראה את כל מי שצופה והם יראו אותנו. הם כל כך התרגשו לצפות בנו, ואנחנו מאוד שמחנו לראות אותם איתנו ברגעים האלה. זה היה מאוד מרגש"
ברגע הגדול, ההורים והאחים של הזוג המאושר היו לצידם. גם מי שלא היה יכול להיות נוכח בחתונה, היה רחוק אבל קרוב.
שרביט: "עשינו שיחת זום מורחבת עם הסבים והסבתות, החברים והקרובים. לבעלי יש חברים מאוד טובים מארצות הברית, פולין וצרפת, כולם היו אמורים להגיע לחתונה והטיסות שלהם בוטלו. שמנו מסך פלזמה מול החופה, כדי שאנחנו נראה את כל מי שצופה והם יראו אותנו. הם כל כך התרגשו לצפות בנו, ואנחנו מאוד שמחנו לראות אותם איתנו ברגעים האלה. זה היה מאוד מרגש".
שרביט לא הייתה עושה דבר אחרת, ובסופו של דבר היא תזכור את חתונתה כיום עוצמתי ושמח. "אני כל כך שמחה שקיימנו את האירוע ולא דחינו אותו. ליאת עיצבה לנו חופה מהממת, וזו הייתה חתונה אינטימית ומיוחדת. מעניין כמה עוד סיפורים אני אצבור לנכדים".
את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק
ארז שיטרית, 37, מקרית ביאליק, כבר 17 שנים מרקיד מאות מוזמנים בחתונות ואירועים מדי ערב. הוא הבעלים של lexo dj's, ובנוסף, יש לו הרכב מוזיקה אלקטרונית בשם blow tek שמנגן בכל העולם.
בימים אלה, כשעם ישראל סגור בבתים, שיטרית מסתובב ברחובות קרית ביאליק והופך עוד יום בבית ל"חגיגה במרפסת" בשיתוף עיריית קרית ביאליק, רשת המתנ"סים וחברת באני הפקות.
שיטרית: "הוצאנו לפועל מדי יום מסיבת מרפסות ברחבי העיר. קיבלנו משאית מהעירייה, הרכבנו עליה מערכת הגברה ומערכת תאורה, הסתובבנו ברחובות ועשינו שמח. זה מראה כל כך מרגש, אנשים יוצאים החוצה, רוקדים, משתוללים ומניפים דגלים. בפעם הראשונה אמרתי לעצמי שזו הזדמנות לעשות כיף לאנשים, ואני יכול להגיד בפה מלא שאני נהניתי לא פחות".
ארז שיטרית מחכה לחזור לשגרת החתונות, ובינתיים, את הזמן שהתפנה לו הוא מקדיש ליצירה.
"אני רק מחכה להגיע לחתונה הראשונה שתוכל להתקיים. כל האנרגיות בגוף שלי יתפרצו החוצה. בינתיים, אני וההרכב שלי ממשיכים לעבוד על מוזיקה אלקטרונית מקורית. סיימנו ארבעה קטעים שעומדים להיחתם בחברות תקליטים בעולם, אנחנו עובדים על שיתופי פעולה עם אמנים מובילים בתחום מכל רחבי הגלובוס, ובעיקר מנצלים את הזמן הזה כדי ליצור".
ארז שיטרית: גם לפני ימי הקורונה וגם אחריהם, אנחנו לא עושים מוזיקה רק כי זו העבודה שלנו, אנחנו עושים את זה מאהבה שלמה, אנחנו חייבים מוזיקה לנשמה שלנו"
בין יצירה ליצירה, ממשיך ארז שיטרית להתרגש מהאהבה של תושבי ביאליק, שעבורם מסיבה במרפסת היא הפוגה אמיתית.
רגע מרגש במיוחד
"את הסיבובים שלי ברחבי העיר אני מעביר בשידור לייב בפייסבוק. באחד השידורים שלי, משפחת פרץ כתבה לי שהם מחכים לי ברחוב קרן היסוד. כשהגענו לשם הם קיבלו את פניי עם שלטים והודו לי על כך שאני עושה להם שמח בלב, זה מאוד ריגש אותי. עוד רגע שלא אשכח הוא כשהגעתי לנגן ברחוב שבו אני גר. אשתי והבת שלי ירדו למטה לראות אותי, כל השכנים צילמו ופרגנו. זה היה ממש רגע מיוחד".
בימים בהם ענף האירועים עצר לחלוטין, ארז שיטרית לא יכול לדמיין את חייו בלי המוזיקה. אין ספק, שהוא ימשיך לנגן בכל מחיר.
"אנחנו הדי ג'ייז וענף האירועים בכלל עברנו ממאה אחוז עבודה לאפס עבודה. לבכות לא יעזור לנו, אז לפחות לשמח את האנשים ולעשות להם כיף, וגם להשתחרר בעצמנו, לנגן קצת ולשחרר אמוציות. גם לפני ימי הקורונה וגם אחריהם, אנחנו לא עושים מוזיקה רק כי זו העבודה שלנו, אנחנו עושים את זה מאהבה שלמה, אנחנו חייבים מוזיקה לנשמה שלנו".
