ראש עיריית קרית ים לשעבר, בנימין שנל, הלך הלילה לעולךמו בגיל 92. שנל כיהן כראש העירייה השני של קרית ים בין השנים 1981-1989. הלווייתו תתקיים מחר (רביעי) בבית העלמין צור שלום שבקרית ביאליק.
עירית קריית ים הודיעה הבוקר בצער רב ובאבל כבד על פטירתו של שנל. הוא נולד בפולין בשנת 1927 והיה שורד שואה אשר עסק כל חייו בעבודה ציבורית למען הכלל, בהצלת יהודים ששרדו את השואה ואחרי כן בהקמת הארץ ובניינה.
מיד עם עלייתו לישראל בשנת 1948 התגייס, לצד עבודתו בנמל חיפה, לעבודה התנדבותית במועצה המקומית של קרית ים ובהסתדרות הכללית. אחרי כן במסגרת תפקידו כמנהל הסוכנות בקרית ים טיפל בקליטת גלי העלייה לישראל ומציאת פתרונות דיור ותעסוקה לעולים אשר זה מקרוב הגיעו לארץ. במשך 30 שנה שימש בהתנדבות כחבר המועצה המקומית של קרית ים ומאוחר יותר אף כסגן ראש העיר וזאת לצד תפקידו הרשמי כמזכיר ההסתדרות בקרית ים, שם דאג לשיפור תנאי העבודה ותנאי העסקה של העובדים.
בתחילת שנות השמונים נבחר לראשות העיר קרית ים, תפקיד אותו מילא גם הפעם בדרכו הצנועה והיסודית תוך שהוא דואג לכל תושב בעיר ולרווחת התושבים כולם. בשנים אלה הניח מר שנל את היסודות לבניין עתידה הכלכלי של העיר תוך גיוס משרדי הממשלה למטרה זו בכל דרך. הודות להשקעתו ומסירותו הוקמו בתקופה זו בין השאר שלושה גשרים מרכזיים אשר חיברו את קרית ים לישובים השכנים והפכו אותה נגישה למרכז הארץ ולצפונה.
גם בתום כהונתו המשיך שנל בפעילות התנדבותית למען הקהילה במיוחד בתחום החינוך. הוא הקים את פרויקט השאלת הספרים העירוני ומתן הנחות לנזקקים, תוך שהוא משמש כיועץ ראש העירייה לענייני חינוך, אחראי על נושא פס"ח בעיר ויו"ר ועדת הכספים של רשת המתנ"סים.
בשנים האחרונות הקדיש מר שנל את מלוא מרצו לבני גיל הזהב בעיר במסגרת תפקידו כיו"ר האגודה למען הקשיש, תפקיד אשר גם אותו הוא מילא ביסודיות ונאמנות אין קץ. העירייה מסרה כי תקצר היריעה מלתאר את תרומתו, השקעתו והשפעתו של מר שנל על קריית ים ותושביה אשר בצניעותו ובאהבת האדם שלו הפך להיות לשם דבר בעיר ומחוצה לה. "קרית ים כולה מתאבלת הבוקר על לכתו, יהי זכרו ברוך" הודיעה העירייה.
ראש העירייה, דוד אבן צור, ספד לו ואמר "הייתי לי מורה דרך חבר ושותף. אין ספק שקרית ים כולה חייבת לך הרבה כל כך , אתה משאיר לכולנו מורשת אדירה וחלל ענק". ארונו יוצב ברחבת העירייה ביום רביעי השבוע כדי שהקהל יוכל לחלוק לו כבוד אחרון.
