מחר בגיליון החג של "הד הקריות": ראיון עם אמיר פרישר גוטמן מהיי פייב ועד פאות קדושות
אמיר פרישר גוטמן הוא חלק מהנוף התרבותי כבר 17 שנים. את הילדות והבגרות העביר בקרית חיים והיה בטוח שיהיה עיתונאי. עד היום הוא מגדיר את עצמו כפריק של חדשות ואקטואליה. אבל האהבה לבמה ניצחה. השבוע הוא הגיע להיכל התיאטרון במוצקין עם מופע הדראג "פאות קדושות" שאותו הוא מביים. בגיל 38 לא דחוף לו לעמוד על קדמת הבמה, ואת הסיפוק האמיתי הוא מוצא בבית, בגידול הילד המשותף שלו ושל בן זוגו ינאי פרישר.
"גרנו ברחוב כברי בקרית חיים, בין ארבעת הבניינים הגבוהים מול אצטדיון קרית חיים", הוא מספר השבוע, "יחסית לאותן שנים, בניין של שמונה קומות היה פאר היצירה. היום, בדיעבד זה היה כור היתוך אחד גדול". לגוטמן שני אחים. הוא ילד הסנדוויץ'. הוריו התגרשו כשהיה בן 13, אבל הוא לא ממש זוכר את החוויה כטראומטית. "עד שההורים שלי התגרשו, היינו משפחה מאושרת ושמחה, אבל גם אחר כך זה לא היה שונה. גדלתי בבית שההורים התגרשו יפה, לא היו מריבות בבתי משפט, אבא עבר לגור לידנו והיה שם תמיד כשהיינו צריכים", הוא מספר, "עד היום ההורים בקשר טוב וחברי, וזה משהו שהתגבר בזמן 'היי פייב', כי היו הרבה אירועים שהם היו צריכים להיות ביחד ומשם זה התפתח לחגים משותפים, בהם אבא הגיע עם זו שבגד איתה באמא.
"מצד שני, אמא שלי היתה אשה אמיצה וחכמה, שהבינה שבשביל חיים נורמליים, היא צריכה לבטל את האגו שלה לחלוטין. תמיד אעריץ אותה על זה. היום, אנחנו גדולים ויודעים מה זה להיפגע מאהבה ומהי משמעות הפרידה. אני לא מכיר הרבה אנשים שהיו מתגרשים ככה, לתפארת".
גוטמן מודה שהגירושים של הוריו ביגרו אותו. "מהשנייה שההורים התגרשו הפכתי לעצמאי, גם עבדתי בכל מה שיכולתי, מתחנת דלק ועד הדרכה בקייטנה. עבדתי כדי שתהיה לי עצמאות כלכלית וגם כדי להקל על אמא שלי. רציתי שגם היא תוכל לעשות משהו בחיים שלה והיום אני יודע, שילדים זה דבר יקר".
"עכשיו יש לנו את רוי ובעזרת השם יהיו לו אחים, בוודאי שיהיו, יהיה עוד
סיבוב אחד בטוח, אני לא יודע מתי, כי צריך לאסוף כסף, אבל אחרי הילד
השני, אסיים את החלומות הגדולים שלי בחיים, כל השאר יהיו חלומות קטנים.
אז אני לא יודע כל כך אם יהיה משבר גיל ה~40. אני לא יכול להגיד שכל מה
שרציתי שיקרה, קרה, אבל היו הרבה דברים שתכננתי וקרו הרבה דברים שלא
צפיתי"