אלוף במיל' ונציב קבילות החיילים בהווה יצחק בריק, 66, יליד קיבוץ גלאון ותושב חדרה, התגייס לחיל השריון בשנת 65'. הוא השתתף במלחמת ששת הימים ושימש במהלכה מפקד טנק באוגדה של אריק שרון. במלחמת יום הכיפורים, כמפקד פלוגה בדרגת סרן, הוא נפצע פעמיים פציעות קלות במהלך הקרבות והחלים מהן.
לפני פרישתו משירות קבע בצה"ל, לפני 12 שנים, שימש מפקד המכללות הצבאיות ומפקד גייס 44 בשריון. טוראי אור-ים קדם, בן 20, הוא בני, הוא התגייס לשירות קרבי בחיל ההנדסה במרס 2013. את הטירונות הוא סיים בחודש יולי האחרון. בימים אלה אור-ים עובר הכשרה נוספת של אימון מתקדם בחיל שתיארך כשנה. בסיומה הוא מתכנן לצאת לקורס מ"כים ולקצונה.
40 שנה אחרי המלחמה ההיא, שהשפיעה לא מעט על עיצובה של החברה הישראלית, ביקשתי להפגיש בין השניים, הלוחם הוותיק בריק, שזכה בעיטור העוז במלחמת יום הכיפורים לאחר שהחליף שבעה צוותי טנקים שנפגעו בסיועו של לוחם נוסף, לבין הלוחם הטרי קדם, שטרם חווה על בשרו ולו מלחמה אחת, לשיח לוחמים, כדי להבין את הפער שנוצר ב-40 השנים האחרונות גם מבחינת לוחמים, על מצבם של צה"ל ושל מדינת ישראל אז והיום.
עברו 40 ממלחמת יום הכיפורים. איזו השפעה יש לה עליכם אם בכלל?
אור-ים: "למדתי על המלחמה הזאת ואני לא ממש זוכר. אם ארצות הברית את סוריה עכשיו, זו תהיה כנראה מן סגירת מעגל. אני מקווה שארצות הברית אכן תתקוף, לא צריך לשתוק על מה שנעשה שם".
יצחק: "מלחמת יום הכיפורים היתה מלחמה של החבר'ה הצעירים, שהובילו את הניצחון. המדינה יצאה מהמלחמה עם כאב ענק וכיום היא עושה את מירב המאמצים כדי להגן על העורף. יש לי כאן המון חברים שיחד איתם נלחמתי, זו תחושה נהדרת. כשנלחמתי במלחמת יום הכיפורים פחדתי, אבל ניסיתי להוציא מהראש את הפחד ואת המחשבות על המשפחה ועל ההורים. התמקדתי במשימה, זה סוג של מדיטציה. אחרי כיבוש היעד הפחד חוזר".
הראיון המלא עם האלוף בריק ואור-ים קדם יתפרסם היום (13.9) בעיתון "הד הקריות" ו"חדשות חדרה"
