במהלך עשרות השנים האחרונות עלתה שכיחותן של הפרעות אכילה שונות הקשורות לעיסוק במראה החיצוני ובשליטה על המשקל והאכילה כמודל של הצלחה, אושר ויופי. יש פעמים שהתיאבון מושפע מגורמים שונים כמו דיכאון, מתח או עצב זמני, אך מצבים אלה חולפים עם הזמן.
לא כל בעיות האכילה הן הפרעות אכילה, אך ניתן לומר כי אותן הפרעות כוללות מגוון של תופעות, בהן תפיסה מעוותת של דימוי הגוף, דימוי עצמי נמוך ובעיות רגשיות נוספות. התנהגויות אלה של עיסוק אובססיבי באוכל ובמשקל עלולות לגרום נזק נפשי וגופני שעלול להימשך לאורך שנים. כל העוסקים והמטפלים בתחום זה מסכימים כי טיפול בהפרעת אכילה מוקדם ככל הניתן יכול להביא לשיפור ואף לאחוזי החלמה גבוהים.
סוגי הפרעות אכילה
ישנם כמה סוגי הפרעות אכילה, כאשר רוב הסובלים מהן הן נשים צעירות ונערות, אך ניתן למצוא בשנים האחרונות גם גברים ונערים המתמודדים עם הפרעות אכילה .
* אנורקסיה נרבוזה – הפרעה קשה ומסוכנת המאופיינת בפחד גדול מפני עלייה במשקל, ראייה מעוותת של מראה הגוף והמשקל וחוסר יכולת לקבל את מראה הגוף, גם כאשר מגיעים לתת־משקל. האנשים הסובלים מההפרעה עלולים לאבד משקל רב עד כדי סכנת חיים ומתקשים לעצור. הסכנות הן פגיעה גופנית, איבוד המחזור החודשי בקרב נשים והרעבה עד מוות.
* בולימיה נרבוזה – מאופיינת באכילה של כמויות גדולות של מזון בפרק זמן קצר, שאחריהן יש פיצוי המיועד למנוע עלייה במשקל – כמו הקאות או אימוני ספורט אינטנסיביים, נטילת משלשלים וכדומה. בולמוסי האכילה מתבצעים לפחות פעמיים בשבוע במשך מספר חודשים, ובהיעדר טיפול ההפרעה עלולה ללוות את הסובלים ממנה לאורך שנים. החשש המתמיד מפני עלייה במשקל עם הצורך בשליטה על כמויות המזון הנצרכות מביאים לאכילה רבה של מזון בעל ערך קלורי גדול ו"היפטרות" ממנו כדי להימנע מהשמנה.
* הפרעת אכילה התקפית (BED) – בולמוסי אכילה חסרי שליטה המתבצעים לעיתים קרובות ולאורך זמן. התקפות אכילה אלה אינן מלוות בהתנהגות מפצה כלשהי כמו הקאות, אך הן מביאות איתן תחושות קשות של אובדן שליטה, בושה, גועל וגם השמנה.
מהם הסימנים לקיומה של הפרעת אכילה?
הפרעות אכילה גורמות סבל לסובלים מהן וגם לסביבתם הקרובה, אולם פעמים רבות קשה להבחין בקיומה של ההפרעה כיוון שהיא מתבצעת בסתר, ואפילו הקרובים ביותר לאדם לא מודעים לכך. עם זאת, יש כמה סימנים ונורות אזהרה שיש לשים אליהם לב, שיכולים להצביע על הפרעת אכילה:
- שינוי קיצוני בדפוסי האכילה הכולל אכילת כמויות גדולות של מזון בזמנים מסוימים
- עיסוק רב במשקל והישקלות רבה
- עיסוק כפייתי בספורט
- עיסוק בבישול ובהאכלת אחרים
- שינוי משמעותי במראה הגוף
- הליכה לשירותים לזמן רב לאחר האכילה
- אי סדירות של המחזור החודשי
- חרדות
- דיכאון
- הסתגרות
- נשירת שיער
- הפרעות שינה
- בעיות שיניים
- עייפות
- חולשה
- כאבי גרון לעיתים תכופות
- צלקת קבועה בגב כף היד
- ועוד
הגורמים להתפתחות הפרעות אכילה
היחסים המורכבים של בני אדם עם מזון קיימים כבר שנים רבות ובתוכם המאבק במשקל, תזונה נכונה, דיאטות שונות ותפיסות רבות. רוב הפרעות האכילה הן קיצוניות יותר ומערבות שילוב של גורמים פסיכולוגיים, אישיותיים וחברתיים.
העיסוק במשקל ובאכילה מהווה פעמים רבות ביטוי לקושי רגשי, חרדות, דיכאון, הערכה עצמית נמוכה, ביטחון עצמי נמוך , קשיים חברתיים, בעיות בדימוי הגוף ושינויים הורמונליים הקשורים לגיל ההתבגרות. התפתחות הגוף והשינויים הנובעים מכך מהווים לפעמים פתח להתפתחות הפרעות אכילה, בעיקר כשיש קרקע של קשיים רגשיים.
דרכי טיפול בהפרעות אכילה
הנזקים הגופניים והנפשיים העלולים להיגרם לסובלים מהפרעות אכילה, כמו גם סכנת המוות מצריכים טיפול מקצועי. הדרך לסייע במקרים של זיהוי הפרעות אכילה היא טיפול משולב על ידי אנשי מקצוע המתמחים בנושא זה.
יש צורך לשלב תוכנית תזונתית מפוקחת ומאוזנת, טיפול רגשי ובמקרים מסוימים גם טיפול פסיכיאטרי המשלב תרופות. נדרש צוות משולב כדי להתמודד באופן יעיל עם מטופל הסובל מהפרעת אכילה במטרה להשיג משקל תקין שיישמר לאורך זמן, ובמקביל לסייע לו מבחינה רגשית.
הטיפול התרופתי כשלעצמו יכול לסייע בהפחתת החרדות, בשיפור בתחושת הדיכאון, אך אינו מטפל בבעיה עצמה שהביאה את האדם להפרעת אכילה. יש צורך לברר מה הגורמים ומהם הקשיים שאיתם מתמודד האדם, לקבל כלים להשבת השליטה יחד עם תפריט תזונתי מתאים.
שיטות טיפול בהפרעות אכילה
ישנן שיטות שונות ומגוונות המיועדות לטפל ולסייע להתמודדות עם הפרעות אכילה:
* טיפול פסיכודינאמי – במסגרת הטיפולים הרגשיים יש שיטות דינמיות המתבצעות באופן פרטני או קבוצתי. כמו כן, ניתן לשלב מפגשים משפחתיים במטרה לעזור למטופל בתהליך אימוץ דפוסי אכילה נורמליים בסיוע בני המשפחה. מטרת הטיפולים היא לזהות את התפקיד שממלאת ההפרעה בניסיון לקבל שליטה על חייו, הבנת הטריגרים המעוררים אותה, כמו גם טיפול בטראומות, בחרדות ובהשפעות של אירועי עבר על נפש המטופל. ההפרעה היא רק תגובה לבעיות נפשיות עמוקות יותר שיש לפתור כדי להצליח להתמודד עם הפרעת האכילה.
* טיפול קוגניטיבי־התנהגותי (CBT) – טיפול רגשי ממוקד המיועד לאתר את התחושות המובילות להתנהגות הכפייתית או למחשבות הגורמות להפרעת אכילה. הטיפול נועד לאפשר מציאת פתרונות טובים, בריאים ומועילים יותר להתמודדות עם הבעיות וקבלת כלים אחרים לתגובה.
* טיפול תרופתי – השילוב של תרופות המייצבות את מצב הרוח, מפחיתות חרדה ודיכאון בתהליך הטיפול יכול לסייע להקלת התסמינים. אומנם התרופות אינן פותרות את הבעיות הבסיסיות הגורמות להפרעת האכילה, אך כיוון שהבעיה היא רגשית במהותה יש לכך חלק ביכולת ההחלמה. כשהאדם חווה פחות דיכאון, חרדה ועצב, יכולת ההתמודדות שלו עם טריגרים המעוררים את ההתנהגות הכפייתית טובה יותר.
* טיפול תזונתי – במסגרת טיפול משולב רגשי ותזונתי יש צורך במעקב של דיאטנית על תפריט מאוזן ושקילה. יש צורך להתייחס למאפיינים של כל הפרעת אכילה ולצרכים של המטופל כדי להתאים לו תפריט שיוכל לעמוד בו ולהתמיד בו. בין אם מדובר על הצורך לעלות במשקל ובין אם יש צורך להתמודד עם משקל עודף או עם חשש מעלייה במשקל, התפריט צריך להיות מפוקח ומקצועי לצד הטיפול הרגשי.
* טיפול רפואי בבית חולים – כשמצב המטופל הסובל מהפרעת אכילה חמור, או שהוא אינו משתף פעולה עם הניסיון לסייע לו בטיפול אישי ומצבו מסכן חיים, לעיתים יש צורך לאשפזו בבית חולים במחלקת הפרעות אכילה או במוסד פסיכיאטרי. לרוב, מדובר על חולים באנורקסיה נרבוזה, אשר מגיעים לתת־משקל העלול לגרום למוות. במסגרת זו המטופל זוכה להשגחה מקיפה, להקפדה על התזונה שלו, על שקילה יומית וטיפול נפשי במקביל, עד לעלייה מספקת במשקל.
