אמש שודרה תוכנית הטלויזיה "נינג'ה ישראל" וכולנו החזקנו אצבעות אושרי פלג האינסטלטור ההורס שלנו מקרית מוצקין שאנחנו מלווים כבר המון שנים בתחנות של חייו וגאים בשינוי הגדול שלו. אמנם הוא הפסיד בדו קרב אבל ניצח בגדול עם זה שמילדת שמן הפך לנינג'ה
נברנו בריאיון ישן שעשינו איתו בו הוא מספר על השינוי הגדול
בשנים האחרונות, מאז שהשתחרר מהצבא עובד אושרי פלג, כאינסטלטור בחברה המשפחתית "רפי פלג ובניו זורמים בצינור".
מה עשית בצבא ולמה השתחררת כל כך מאוחר?
"הייתי מדריך כלואים בכלא 6 ואחר כך רס"פ בכלא 4. השתחררתי בגיל 22, כי התגייסתי מאוחר וגם כי הייתי שנה בקבע. בגיל 23 התחלתי לעבוד בעסק המשפחתי, אבל למעשה אני בעסק מגיל צעיר מאוד. תמיד עזרתי לאבא בעבודה. כשרציתי לנסוע עם החברים לאילת, הייתי עובד, מרוויח את הכסף ונוסע".
וזה הדבר הראשון שרצית לעשות אחרי הצבא?
"לא. רציתי לעשות מוזיקה. למעשה, עשיתי מוזיקה מגיל 12. ההורים שלי מאוד תמכו בי ועזרו. אבא היה קונה לי ציוד ויושב ומקשיב ליצירות שלי. זה ממש משך אותי. התחלתי כראפר, ועם הזמן התחלתי לגלות עניין גם בהפקה המוזיקלית, לנגן יותר, ליצור את הבסיס של השיר, פשוט ליצור. בבית ספר דווקא אהבו את זה מאוד. הייתי עוף מוזר, כי בשנות ה-2000 הראפרים היו מתלבשים עם בגדים גדולים ורחבים".
גם כשהשתחרר מהצבא המשיך פלג לעסוק במוזיקה, עבד ולמד באולפן ההקלטות "מרשמלו" – המכללה למוזיקה בחיפה. הוא מספר: "בסיום הלימודים הפקנו, אני ושני חברים, את השיר הראשון והוצאנו אותו החוצה. שמחנו שהדברים שלנו התחילו לתפוס את הקהל. כשזה התחיל להצליח, קצת נלחצתי וקיבלתי סוג של פיק ברכיים. זה היה כנראה הסימן שאני צריך לעצור ולהירגע".
ואז קרה הדבר הלא צפוי. פלג: "ביום העצמאות לפני שלוש שנים וחצי, בערך ביום ההולדת של אבי, התעוררתי עם חצי פרצוף עקום (ע"ע מיכל אנסקי). זה נקרא 'פציאליס' (שיתוק עצב הפנים). השמיעה נפגעת, יש אותיות שקשה להגות, חצי פנים רגילות והחצי השני משותק. ההחלמה הייתה מאוד קשה וארוכה, אבל גם נתנה לי להבין על עצמי הרבה דברים. בגיל 26 עדיין גרתי עם ההורים, המצב הפיננסי היה תלוי באוויר, כי לא ידעתי איך אני הולך לסגור את החודש, הייתי בצומת דרכים. אז נפתחו לי העיניים, חזרתי לעבוד בעסק המשפחתי ומאז אני שם פול טיים".
זה לא השינוי היחיד שפלג עשה בחייו. מבחור "שמנמן" הוא הפך להיות גבר חטוב. "תמיד הייתי שמנמן", הוא מספר, "בשנתיים האחרונות, דווקא בגלל הפציאליס, שהכניס אותי לדיכאון, זה קרה. נסענו עם המשפחה לכרתים, שם, בכרתים, הצבתי לעצמי מטרה שאני חייב להוריד במשקל. כולם שם, בנים ובנות, היו בלי חולצות ורק אני התביישתי להוריד את החולצה. כשחזרנו לארץ, החלטתי שאני עושה שינוי. הדבר הראשון שעשיתי היה להפסיק לעשן, ואמרתי לעצמי שאם הפסקתי לעשן, כל השאר זה קל. במקום לחשוב על סיגריות, עשיתי שכיבות סמיכה בבית. נרשמתי למכון כושר בקרית מוצקין, ופשוט התמכרתי לזה. במשך חודשיים, מ-96 ק"ג הורדתי ל-80 ק"ג".
אבל פלג לא הסתפק בזה. הוא מספר: "נחשפתי לפוסט בפייסבוק של התזונאית בת אל אקרמן. הגעתי אליה, ואני לא אותו הבן אדם מאז שהכרתי אותה. הרגלי האכילה שלי פשוט נעלמו, הקילוגרמים נשרו, השתנו לי החיים. אני רואה את הריבועים שלי ומתקשה להאמין".
איך אתה מגדיר את עצמך היום?
"אני עדיין בחיפושים אחרי עצמי. לא יודע להגדיר את עצמי. אני אותו הבן אדם רק משופר יותר ומאושר יותר".
איפה אתה רואה את עצמך בעוד 10 שנים?
"בעזרת השם, עם שני ילדים, עובד קשה כאינסטלטור ונהנה מהפירות".
