fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178243 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

"אני שבור, זה לא היה צריך לקרות לי"

באוקטובר 2013 נחשפה פרשה מזעזעת: ארבעה עובדים ומנהל מחלקה נעצרו בחשד שהתעללו בחוסה במצב תרדמת בבית החולים אלישע בחיפה. המעורבים, מלבד אחד, הורשעו ונשלחו לתקופות מאסר ממושכות. נגד מנהל המחלקה ויקטור ימפולסקי מקרית ים נסגר השבוע התיק מחוסר אשמה. בראיון מיוחד הוא מספר על השנתיים הקשות בחייו, על הנשמה שנתן לחולים ועל החזרה לעבודה כסניטר. "כל הזמן חשבתי למה זה מגיע לי, כי המצפון שלי היה לגמרי נקי"
ויקטור ימפולסקי (צילום: דורון גולן)
ויקטור ימפולסקי (צילום: דורון גולן)

באוקטובר 2013 רעשו הכותרות, כשהתפוצצה פרשת ההתעללות בחוסה חסרת ישע בבית החולים אלישע בחיפה. ארבעה עובדים נעצרו בחשד שהתעללו בצעירה המאושפזת במצב של תרדמת. לאחר מספר ימים נעצר גם מנהל המחלקה, ד"ר ויקטור ימפולסקי, 68, מקרית ים. השבוע, לאחר שהתקבלה ההודעה כי התיק נגדו נסגר מאחר שלא נמצאה אשמה פלילית במעשיו, הוא מספר על התקופה הקשה שעבר, על ההשפלה לחזור לבית החולים בתור סניטר ואומר: "אני שבור, אני לא מרגיש שזה היה צריך לקרות לי".

ימפולסקי נולד באוקריאנה, ובתחילת שנת 1990 עלה לישראל עם רעייתו, שני ילדיו והוריו. ברוסיה היה רופא תעסוקתי, אך כשעלה לישראל, ביקש לשלוח טפסים למשרד הבריאות, כדי לעבור את מבחני ההסמכה גם בארץ. במשרד הבריאות נאמר לו שמקבלים רק 40 אנשים בשנה לקורסים המשלימים והוא היה מספר 800. הוא החליט שלא לחכות, מאחר שהמצב הכלכלי היה קשה, ואחרי שסיים את האולפן, החל לעבוד בעבודת כפיים במפעל שייצר צינורות מאתילן.

אחרי שנתיים החל לחפש עבודה חדשה, ובשל העובדה שלפני לימודי הרפואה למד בבית ספר לאחיות ברוסיה, החל בשנת 1993 לעבוד במרכז הרפואי חורב כמטפל בחולים של משרד הביטחון. אחרי שנה וחצי קיבל קידום והפך להיות מנהל המחלקה לפגועי ראש. בשנת 1999 רכש בית החולים אלישע את המחלקה בחורב, ועד מעצרו ימפולסקי ניהל אותה ביד רמה.

"לא ידעתי מכל מה שהיה שם, עד שהכל התפוצץ", הוא אומר השבוע, "אני בניתי את המחלקה. כשעברנו מחורב לבית החולים אלישע היו לנו 17 חולים, אבל אחרי שלוש שנים היו בה 42 חולים. כל הזמן הייתי ביחס טוב מאוד עם משפחות המאושפזים.

"מדובר במשפחות מאוד מסכנות והמטרה שלי הייתה לשכור אנשים שיש להם לב, שיעבדו עם החולים האלה, כי מדובר בחולים שלא יכולים להתלונן, הרי אף אחד לא יודע מתי החולה רעב או צמא ומה הוא מרגיש. הייתה מחלקה אחת כזו בכל הצפון, ואני גרתי שם. יצאתי מהבית בחמש וחצי בבוקר. עד תשע וחצי בערב הייתי במחלקה, כי כל הזמן הייתי צריך לראות את החולים".

הסיפור המלא יפורסם מחר ב: "הד הקריות".

ויקטור ימפולסקי (צילום: דורון גולן)
ויקטור ימפולסקי (צילום: דורון גולן)

 

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות