רס"ר ו' מהקריות לא תיאר לעצמו שהוא יהיה בין המעטים שיקבלו את אות מצטיין הרמטכ"ל. הוא שמע זאת בהפתעה במערכת הכריזה של הצוללת, שבה הוא משרת, כשהגיעו לעומק מרבי של יותר מ-300 מטרים מתחת לפני הים.
רס"ר ו', 27, עלה עם אביו מרוסיה ולמד בבית הספר לקציני ים בעכו. "מאוד נהניתי ובאופן טבעי התחברתי לחיל הים", הוא מספר. כשהתגייס הגיע לשייטת ספינות הטילים, אולם לאחר זמן קצר ביקש לעבור הסבה ולהתגייס לשייטת 7, שייטת הצוללות. "מאחר שאני בן יחיד הייתי צריך לשכנע את ההורים לחתום על אישור" הוא אומר בחיוך.
במהלך קורס המפרך של הכשרה לשירות בצוללות, נפטרה אמו.
כיום הוא משרת כראש צוות חשמל ובקרה בצוללת אח"י תנין. "השירות בצוללת זו חוויה שלא מתאימה לכל אחד", הוא אומר, "מי שנוהג להתבודד לא יצליח להשתלב. החבר'ה בצוללת יודעים הכל על כולם וחייבים חוש הומור. החברים הם גם הפסיכולוגים והיועצים ואף פעם אין מנוחה כשיוצאים להפלגה".
בשייטת הצוללות יש מסורת שכאשר מגיעים לעומק צלילה מרבי נהוג לפתוח בקבוק שמפניה, לכבוד אנשי הצוות החדשים שעושים זאת בפעם הראשונה, בטקס שמכונה "שמפניית מעמקים".
רס"ר ו' מספר: "באחת ההפלגות כשהגענו לעומק מרבי ופתחנו 'שמפניית מעמקים', שמעתי פתאום את מפקד הצוללת מקריא את המספר האישי שלי ואומר שנבחרתי לחייל מצטיין. האמת שזו הרגשה של גאווה. אחרי שהסבירו לי את התהליך של הגשת מועמדות אני מבין שזה כבוד".
רס"ר ו' חתום על שירות קבע לעוד שש שנים. איתו נבחרו עוד שלושה חיילים מחיל הים לקבל את אות מצטיין רמטכ"ל.
