המדליסט האולימפי הראשון של ישראל זוכה להצגה על חייו

השנה היא 2020. נבחרת ישראל בג'ודו לאולימפיאדה בטוקיו נמצאת במשבר לאחר הפסד בקרב חשוב. הספורטאים שהתאמנו במשך 4 שנים ארוכות והקדישו את חייהם לרגעים אלו, מרגישים שאין להם סיכוי, שומעים את הקולות שאומרים כי הם לא יצליחו לעמוד במשימה ועומדים לעלות לזירת קרבות ללא רוח לחימה ובאווירת תבוסה קשה. מאמן הנבחרת, אורן סמדג'ה, מדליסט הארד מאולימפיאדת ברצלונה 1992, מחליט לחזור בזמן ולספר להם את סיפורו הבלתי ייאמן.

כיצד ילד קטן מידות וביישן מאופקים, מצליח כנגד כל הסיכויים, בזכות נחישות יוצאת דופן, התמדה וחריצות להוכיח כי ההשקעה מביאה להישגים. יחד עם התמיכה והאמונה של אביו, למד אורן כי אפשר להפוך כל כישלון להצלחה, ובזכות ההבנה כי לנצח קרבות אפשר בדרכים רבות, הפך למדליסט אולימפי עם הישגים בין לאומיים. סיפור מעורר השראה על ניצחון הרוח הישראלית.

אורי אוריין, מחזאי ההצגה, אומר כי הסיפור של אורן סמדג׳ה הוא לא סיפור על ספורט. גם לא על ג׳ודו. הוא סיפור על נחישות ואומץ. הקרבות הגדולים ביותר שעשה הנער הצעיר הזה הם לאו דווקא על המזרן אלא מול הצקצקנים, הספקות והאנשים, שלא האמינו שילד קטן מאופקים יכול להיות גיבור ישראלי. אם תשאלו את אורן מה השיעור הכי חשוב בג׳ודו, הוא לא ידבר על אימונים או כוח, אלא על אמונה. בתקופה כזו, אנו מרגישים כי האמונה היא הכוח הכי חזק שלנו. כל אחד מאתנו זקוק למישהו או משהו שייתן לו השראה. אצל אורן זה היה אבא שלו, אצלנו זה התיאטרון. זה מה שמרים אותנו, מעודד אותנו ומה שמאפשר לנו במיוחד בימים כאלה להעביר הלאה את הרוח הישראלית.

ג'ודאי צעיר מאופקים באולימפיאדת ברצלונה 92' נכנס לספרי ההיסטוריה של הספורט הישראלי. 5 דקות ו-45 שניות. זה הזמן הכולל בו שהה אורן סמדג'ה על מזרן התחרויות של אולימפיאדת ברצלונה. אורן הצעיר, אז בן 22 ממשפחת ג'ודו מאופקים, שהתאמן במשך שנים אצל אביו, מוריס סמדג'ה, הדהים את עולם הג'ודו באיפונים מהירים ומרהיבים, בסגנון התקפי, חדשני והרפתקני, שהביא אותו אל מדליית הארד בקטגוריה של עד 71 ק"ג. זכיה במדליה נוספת, יום אחד בלבד אחרי המדליה האולימפית הישראלית הראשונה, הייתה פשוט סנסציה למדינת ישראל, שעד אז הייתה נטולת מדליות.

אורן נזכר בנוסטלגיה באותו רגע של אושר עצום: "על דוכן המדליות היה לי חיוך של מי שיודע שזו חוויה של פעם בחיים", הוא מתאר. אורן סמדג'ה הוא הישראלי הראשון שזכה במדליה אולימפית גם כספורטאי וגם כמאמן (ריו דה ז'ניירו 2016 וטוקיו 2020).

מחזה : אורי אוריין, בימוי: רועי מלכה, מוזיקה: כנען לבקוביץ', תלבושות ואביזרים: שחר אמירי, וידאו ארטף אריק אביגדור, שחקנים: גל ברק, טל דנינו.