הפועל חיפה נמנמה במחזור האחרון, אך שמרה על המקום השמיני בזכות התוצאות האחרות. אני מניח שאוהדי הקבוצה נהנו ממחזור אחרון בו האוהדים של היריבה הם אלה שהיו צמודים לפלאפונים והתעדכנו בחרדה (מוצדקת) מהמגרשים האחרים.
זו גם הדרך הנכונה להתחיל לסכם את העונה כולה. בפתיחת העונה, כמו בכל אחת מהעונות האחרות, הצבתי כמטרה ריאלית הימנעות מהסתבכות בתחתית. לכן, השורה התחתונה היא שהפועל חיפה עמדה במטרה שלה. מקום טוב באמצע זה כל מה שניתן לבקש כרגע. המקום הזה מאפשר לאדומים להגיע רגועים לקראת הקיץ ולחשוב יותר לכיוון המשכיות מאשר מהפכה בסגל.
המחזור האחרון הרגוע מאפשר גם לי לסכם את העונה בכללותה, עם קטגוריות מוכרות יותר ופחות. בגזרת השחקנים אין הרבה מעבר למצטיינים ולמאכזב, הרוב היו סבירים ואף צעיר לא פרץ השנה בצורה יוצאת דופן. על רוב השחקנים כתבתי בשבועות האחרונים בהקשר של שאלת העונה הבאה, בגדול אם הרוב יישארו זה יהיה קיץ מוצלח.
יואב כץ הוא עדיין מנהל בעייתי
לכן הסיכום יתמקד יותר בתופעות הכלליות. התמונה הגדולה היא שלמרות העונה הטובה מהרגיל בשנים האחרונות, מועדון הפועל חיפה לא השתנה מהותית. יואב כץ הוא עדיין מנהל בעייתי, שמתקשה לגבש צוות ניהולי ומקצועי ולתת לו חופש פעולה הכרחי. הוא משקיע יותר ככל שהזמן עובר והשנה זה הצטבר לכמות יפה של שחקנים ראויים בסגל, אבל הוא נשאר המחסום שלא מאפשר קפיצת מדרגה משמעותית. הפועל חיפה היא קבוצת ליגת על טיפוסית, וזו לא בדיוק מחמאה. ונעבור לקטגוריות:
המצטיין – חנן ממן
בסופו של דבר הוא לא שמר על יציבות לאורך כל העונה, אבל היו מספיק תקופות בהן היה השחקן הטוב והדומיננטי בקבוצה. כשממן טוב, הוא גורם לכל פעולה להיראות קלה כל כך. הוא השחקן המוכשר ביותר של הפועל חיפה, והשנה הוא למד להביא את הכישרון שלו לידי ביטוי טוב מתמיד. הוא היה מעורב בפעולות מסוכנות כמעט בכל משחק, בין אם כמבקיע, מבשל או מנהל ההתקפה. לצד הטכניקה וכדורי העומק, הוא הראה השנה שהוא גם נוגח נהדר, יכולת שהביאה לאדומים כמה נקודות.
עוד ראויים לציון: מהראן לאלה, הבלתי נלאה, ניסו קפילוטו, היציב, ודור פרץ המצוין, שהגיע מאוחר מכדי להילקח בחשבון.
המאכזב – שלומי ארבייטמן
השחקן שקיבל הכי הרבה הזדמנויות והיו הכי הרבה רגעים בהם נדמה שעוד רגע הוא חוזר לעצמו, אבל זה לא קרה. כמות הפעמים בהן ארבייטמן נע לפינה הרחוקה והקשה על שחקן האגף שחיפש אותו השתוותה רק לכמות הפעמים בהן הוא קיבל כדור עם הגב לשער, השתלט עליו יפה ואז מסר לא מדויק או חלש מדי. בסופו של דבר, המוניטין שלו גרם לכך שהוא קיבל יותר מדי דקות שהיו צריכות ללכת ללאלה.
התופעה המרשימה – הנצחונות הגדולים
העונה הזו לא רק הייתה הטובה ביותר בשנים האחרונות, היא כללה שניים מהנצחונות הגדולים ביותר של הפועל חיפה במילניום הנוכחי. ה-0:4 על בית"ר ירושלים בסיבוב הראשון וה-0:3 בדרבי בסיבוב השני היו שני נצחונות מרשימים על קבוצות טובות, נצחונות מהסוג שנדיר מאוד לראות מהפועל חיפה בעידן יואב כץ. אלה נצחונות שהעידו על הפוטנציאל של הקבוצה הזאת, פוטנציאל שהיה קיים כבר בפתיחת העונה, גם לפני החיזוק שהגיע בינואר.
התופעה המאכזבת – התגובה לנצחונות הגדולים
כמה חבל שמיד לאחר שני הנצחונות האלה הקבוצה נכנסה לשני המשברים הגדולים ביותר שלה העונה. אלי כהן ודני גולן, המאמנים בשני הנצחונות, היו אמורים להרוויח מהם הרבה מאוד קרדיט, אבל שניהם לא שרדו אפילו עשרה מחזורים אחריהם. חוסר היכולת ליצור מומנטום חיובי, זה מה שהפריד השנה בין הפועל חיפה לפלייאוף העליון, שני המשברים אחרי הנצחונות מנעו מהעונה הזאת להיות הרבה יותר טובה, בעיקר בגלל משחק אחד שמצריך סעיף משלו.
המפעל המאכזב – הגביע
הסגל הטוב ביותר של הפועל חיפה מזה שנים ארוכות קיבל גם הגרלת גביע של פעם בדור. האדומים הגיעו לרבע הגמר בלי לפגוש אף קבוצת ליגת על, והיו אמורים לדלג מעל הפועל ר"ג כדי להיאבק עם בני יהודה החלשה על מקום בגמר הגביע. אבל משחק הגומלין ברמת גן הגיע בשיאו של משבר הניצחון בדרבי, עם הרבה לחץ והדלפות לא בריאות, וזה נגמר בהפסד מעצבן במשחק החלש של הקבוצה השנה. די בקלות, האוהדים היו יכולים להיות כרגע בציפייה לגמר.
הסיפור העצוב – מחלקת הנוער
דווקא בעונה די טובה של הקבוצה הבוגרת, אי אפשר להתעלם מכך שקבוצת הנוער כנראה תרד ליגה ושבאופן כללי מחלקת הנוער לא נראית טוב. זה לא חדש שיש בעיות במחלקת הנוער, זה אחד המאפיינים של הקבוצה בתקופת יואב כץ, שהנסיונות שלו לשלב גורמים חיצוניים לא צלחו. זו לא הפתעה שבסופו של דבר הגיעה עונה בתחתית.
אך במקביל, צריך להזכיר שמחלקת הנוער הזו עומדת ביעד הכי חשוב שלה – היא מייצרת שחקני בוגרים. הפועל חיפה היא הקבוצה עם הכי הרבה שחקני בית בסגל וצמודה למכבי חיפה בכמות יוצאי מחלקת הנוער שמשחקים בליגת העל. משהו במעבר בין הנוער לבוגרים כן עובד טוב, אבל יהיה הרבה יותר קשה לייצר שחקנים מוכנים לבוגרים אם קבוצת הנוער לא תשחק בליגה הבכירה.
מבט לעתיד – אופטימיות מאוד זהירה
להפועל חיפה יש פוטנציאל לתקוע יתד במרכז הטבלה, כי ליואב כץ יש אפשרות להשאיר את רוב שחקני המפתח של העונה החולפת. האדומים קיבלו מעט מאוד תפוקה מהזרים השנה, מספיק שדרוג של זר או שניים כדי שהאפשרות של קפיצת מדרגה קטנה גם תהיה ריאלית. אבל מדובר בהפועל חיפה וביואב כץ, לכן צריך לצאת מהנחה שהקיץ יהיה רווי מהמורות. אין טעם לצפות ליותר ממרכז טבלה גבוה, ממנו ניתן להגיע גם לפלייאוף עליון, בשביל יותר מזה כבר צריך שינוי באופי וברמת הניהול.
