מאת עלית קרפ
מה יפה בדמות שמגלמת שני כהן בפרסומות של תשעה מיליון? שהיא משמיעה את כל מה שאנחנו לא מעיזים, ובעבר גם עשתה את כל מה שמתחשק לנו, אנשי הרוח, ליריביה האמיתיים או המדומים. מי הם אותם יריבים? בעבר היו אלה האנשים שחפצו לעזוב את שוקה, סוכן הביטוח שאצלו היא עובדת, אבל עכשיו, כך מתברר, גם היא עזבה אותו ופתחה עסק משל עצמה.
הפקידה שאותה מגלמת כהן, שהפכה לסוכנת, באמת לא יודעת מהחיים שלה. בפרסומת החדשה היא מנסה לשכנע את אחיה להעביר את תוכנית הביטוח שלו אליה, אבל הוא מסביר לה, שהוא רוצה לבדוק בתשעה מיליון בטרם יחליט, כי הוא חוסך לסטארט-אפ שהוא מתכנן להקים לאחסון מידע בענן. זה הרגע לווידוי קצר: משמעות המילים "אחסון מידע בענן" נהירה למפורסטמה ממש כמו לדמות שאותה מגלמת כהן, ובמילים אחרות, למפורסטמה אין שום מושג על מה מדובר, אבל בעוד כהן חושפת את בורותה ברבים, מפורסטמה, שמייחסת לעצמה ולמהלכיה תחכום מסוים, יודעת, לפעמים – לא תמיד – גם לשתוק.
אין זו הפעם הראשונה שבה מתגלה הדביליות הטכנולוגית שממנה סובלת בת דמותה של כהן. היא כבר פתחה תיקיית קרטון והעיפה אותה מחלון המשרד על פי הוראותיו של טכנאי המחשבים שהסביר לה איך לעשות זאת במחשב והדגימה גם בהזדמנויות רבות אחרות את חולשתה השכלית, ובכלל. אבל נדמה שמה שהכי מדליק בדמות הזאת, וזהו גם סוד הצלחתה, הוא האופן שבו, למרות חולשתה השכלית, היא מצליחה לנצח את יריביה (הלקוחות שהעזו לנטוש את שוקה בגלגול הקודם של הדמות) באכזריות אין קץ: פעם הם נטרפו על ידי דינוזאור, פעם נקשרו גופותיהם לסוס דוהר (עונש שמקורו באיליאדה), ובכלל, היא אלת נקמות, שמפורסטמה, ואולי גם כמה אחרים, שכוחם במקלדתם, היו מתים להיות כמותה.
