אחת מתשע. אחת מתשע נשים במדינת ישראל חלתה בסרטן השד, כולנו מכירים מישהי כזאת, אבל לא יודעים מה עובר עליה ברגעים האלה. ההתמודדות הקשה נותרת גם אחרי ההחלמה, ויש אישה אחת שמנסה להקל על הקושי.
יאנה דרום, 37, במקור מקרית ים והיום תושבת בנימינה, היא דמות לחיקוי. מהמקום הכי נמוך, שבו התבשרה במהלך הריונה הראשון כי היא חולה בסרטן השד, היא הצליחה לצמוח ולעזור לנשים כמותה, ומבחינתה לא הייתה שום דרך אחרת.
"לפני תשע שנים, כשהייתי בת 28, בחודש השלישי להיריון הראשון, שלי גיליתי גוש בשד", מספרת דרום, "אחרי הניתוח גילו שזה סרטן השד. אני נשאית של הגן brca1, שמגדיל את הסיכון לחלות בסרטן השד או בסרטן השחלות. ידעתי שאני בקבוצת סיכון וזה מה שהציל אותי. באותה המידה אישה בהריון אחרת, שמרגישה גוש בשד, יכולה להגיד שזה קשור להריון ולשינויים ההורמונליים. היות שאני נשאית של הגן, ניתחו אותי עוד במהלך ההיריון וגילו שהגוש שלי אינו שפיר כמו שחשבו בבדיקות. כל הרופאים המליצו לי להתחיל באופן מיידי טיפולים כימותרפיים. אני אומרת 'כל הרופאים', כי חיפשתי רופא שיגיד לי את מה שרציתי לשמוע".
היא חיפשה רופא כזה ולא מצאה, אבל לא רצתה לקחת את הסיכון שהעובר שגדל ברחמה ייפגע. דרום: "לפני תשע שנים לא היו קבוצות תמיכה בפייסבוק. התמודדתי עם זה די לבד. לא הכרתי נשים שחוו בדיוק את מה שאני עוברת והחלטתי שאני לא יכולה לקחת סיכון ושאני מסרבת לעשות טיפולים בזמן ההיריון. בדיעבד, היום, כשאני מלווה נשים בהיריון, אני אומרת להן חד משמעית להקשיב לרופאים, כיוון שממש לפני הלידה יצא לי שוב גידול באזור שנותחתי בו, ואת הדבר הזה הטיפולים כנראה היו מונעים".
בין שפיות לשיגעון
שלושה שבועות אחרי האושר של לידת בתה הבכורה, החלה דרום טיפולים כימותרפיים. היא מספרת: "התחלתי כימו, עברתי הקרנות וניתוח כריתת שד. אני קוראת לזה 'כל העסקה'. החיים שלנו מלווים בעצב ושמחה כל הזמן. אני בחרתי לא לשקוע ולהגיד תודה על כך שיש לי תינוקת בריאה. הייתי עסוקה בלחשוב מה אני עושה כדי לצאת מזה ולזכות לראות אותה גדלה. באופי שלי אני בן אדם מאוד אופטימי, ככה חונכתי וגדלתי, ומבחינתי לא היה לי מקום ליפול. אחרי טיפול, תופעות הלוואי מאוד קשות. כאבים בעצמות ובשרירים, בחילות וחוסר יכולת לקום מהמיטה. ואז, אחרי שלושה ימים כשאת מרגישה קצת יותר טוב, את אומרת איזה כיף ומודה על מה שיש. את נמצאת בין השפיות לשיגעון".
גם היום, זמן רב לאחר שהחלימה, היא עדיין מעכלת את שעבר עליה. "עדיין נופלים לי אסימונים על דברים שעברתי והדחקתי. לא אפשרתי לאף אחד לעזור לי או לרחם עליי, ניסיתי לשדר כל הזמן שהכל קטן עליי ושאני חזקה. יש בנו יותר כוחות ממה שאנחנו מתארים לעצמנו, יש לנו את הבחירה בכל דבר שאנחנו עוברים להחליט כיצד אנחנו רוצים להתמודד. הוצאתי מהמאגרים שלי את כל הכוחות שהיו לי כדי לעבור את זה בהצטיינות".
השחזור נכשל
לאחר שסיימה את הטיפולים, עברה דרום כריתת שד עם שחזור מיידי שכשל. דרום: "השחזור לא הצליח. חצי שנה של נסיעות לבית החולים כשבכל פעם קורה משהו לשתל ומנסים להציל אותו. בסוף הוחלט שצריך לתת לגוף להחלים ורק אחר כך לנסות ולעשות את השחזור. בתור בחורה שמאוד מחוברת לדימוי הגוף שלה ולחיצוניות, זה היה החלק הכי קשה עבורי. לחזור הביתה מניתוח ולהתמודד עם הגוף החדש, עם שד אחד. הרגשתי מאוד מבוגרת ומסכנה. אבל עם ילדה קטנה בבית, לא היה לי זמן לשקוע בדיכאון ולבכות על מר גורלי".
כשהיא לומדת להתמודד עם המצב החדש, מבינה דרום שיש כאן מצב שצריך להשתנות, ולא רק עבורה, אלא עבור כל הנשים שעוברות את אותה ההתמודדות. "נסעתי לקנות פרוטזה וחזייה מיוחדת וגיליתי שאין שום הלבשה תחתונה נשית וסקסית עבור נשים שעברו כריתת שד. התחושה הייתה שהנשים שחולות ועוברות כריתה הן כולן מבוגרות והן יכולות להסתפק במה שיש. חיפשתי בגד ים לקיץ והבנתי שאין על מה לדבר, ודווקא מהמקום הזה החלטתי לעשות מעשה".
"היות שאני נשאית של הגן, ניתחו אותי עוד במהלך ההיריון וגילו שהגוש שלי אינו שפיר כמו שחשבו בבדיקות. כל הרופאים המליצו לי להתחיל באופן מיידי טיפולים כימותרפיים"
דרום מעידה על עצמה שכשהיא רואה מטרה היא מסתערת, וזה בדיוק מה שהיא עשתה. "החלטתי שאני מגיעה לקיץ ולובשת ביקיני ויהי מה. חיפשתי בוויצו סטודנטית שמוכנה לעצב בגדי ים עבור נשים שעברו כריתת שד, ופגשתי את סופי. בלי שום ידע מוקדם בתחום אני מתארת לה את מה שאני מדמיינת בראש ויחד אנחנו יוצרות קולקציה מיוחדת לנשים שעברו כריתת שד. התחלתי לקבל המון פניות מכל מיני נשים שרוצות את בגד הים הזה והבנתי שעליתי כאן על משהו מדהים, אבל ההתעסקות בסרטן לא עשתה לי טוב והבנתי שאני צריכה לשחרר ולהתחיל דף חדש".
להיניק משד אחד
דרום ניסתה להשאיר מאחור את הפרויקט שעבדה עליו, הרתה שוב ועבדה כמנהלת השיווק של נמל חיפה. "לאחר לידת בתי השנייה בחרתי להיניק משד אחד הנקה מלאה במשך חצי שנה. נסעתי לתופרת בקריות על מנת שתתפור לי את חזיית ההנקה ואוכל להכניס אליה את הפרוטזה. עמדתי מול המוכרת והראיתי לה את החזייה והיא התחילה לדמוע. זו הייתה הסטירה שלי. אין שום סיבה שלא יהיה מקום חם, מכיל ומחבק שיבין את מה שאני עברתי ועוד נשים רבות כמוני. זה היה הרגע שבו הבנתי שאני לא יכולה להתחמק מהייעוד שלי, האש שלי לא כבתה, הרצון לחזור למה שעשיתי לא גווע.
"התחלתי כימו, עברתי הקרנות וניתוח כריתת שד. אני קוראת לזה 'כל העסקה'. החיים שלנו מלווים בעצב ושמחה כל הזמן. אני בחרתי לא לשקוע ולהגיד תודה על כך שיש לי תינוקת בריאה"
"לא פעם מגיעים למוחנו רעיונות שנעלמים לאחר זמן מה, והפעם הרעיון לא עזב אותי. רציתי להמשיך מהנקודה שהפסקתי עם בגדי הים. התחלתי לחקור וגיליתי שיש בחו"ל בוטיקים מיוחדים לנשים שחלו בסרטן השד. יש קולקציית הלבשה תחתונה שלא שונה מקולקציה של נשים בריאות, יש פאות וכובעים שלא חלמתי שקיימים, זו הייתה ההוכחה שהדבר הזה אפשרי".
דרום פתחה חנות ראשונה בחיפה, אז עיר מגוריה. "פתחתי חנות קטנה ורציתי לראות מה יקרה. הגיעו נשים מכל הארץ, קיבלתי טלפונים ומכתבים. בת לאישה שנפטרה מסרטן השד שאלה אותי למה לא פתחתי את החנות כשאימה עוד הייתה בחיים, מכיוון שהיא לא זכתה ללכת איתה לים. הבנתי כמה זה דבר בסיסי. בגד ים או חזייה נשית יכולים לשנות לנשים את החיים". בהמשך פתחה דרום חנויות גם בתל אביב ובנימינה".
לימונדה עם טקילה
לכל דבר יש סיבה, אומרת דרום, אפשר להסכים ואפשר שלא, אבל אין ספק שגם את האתגרים שבחייה היא ניצחה. "זה הכי קל להגיד 'בואו נהפוך את הלימונים ללימונדה', אבל לקחתי את הלימונים, סחטתי אותם והוספתי להם טקילה. הפכתי סרטן ליזמות עסקית, כי מהמקום הכי נמוך אתה יכול רק לצמוח, אין לאן לרדת, יש מקום רק לעלות. אני מאמינה שהכל קורה לטובה, אנחנו רק צריכים להסתכל טוב ולהבין איזה דבר טוב אנחנו יכולים להביא לעולם. מצד אחד זה מאוד עצוב שחליתי בגיל 28, מצד שני אם לא הייתי עוברת את מה שעברתי, לא הייתי מביאה את הבשורה הזאת ששינתה חיים של אלפי נשים שבוכות מהתרגשות בתאי המדידה שלנו. אנחנו מוכיחות שאפשר להיראות טוב גם עם קרחת, גם עם כיסוי ראש, גם עם שד אחד, ואין מה להסתתר. מתגברים על זה והכל תלוי בנו. אני השליחה שנותנת להן את הכלים החיצוניים שעוזרים ומשפיעים להן על הנפש".
"אנחנו מוכיחות שאפשר להיראות טוב גם עם קרחת, גם עם כיסוי ראש, גם עם שד אחד. מתגברים על זה והכל תלוי בנו. אני השליחה שנותנת לנשים את הכלים החיצוניים שעוזרים ומשפיעים להן על הנפש"
לעבור את הסרטן בסטייל
לרגל חודש המודעות לגילוי מוקדם של סרטן השד, צילמה דרום פרויקט עם נשים שעוברות טיפולים כימותרפיים. היא מספרת: "עשינו להן יום צילומים שקראנו לו 'לעבור את הסרטן בסטייל'. זה התמצית של כל מה שאני עושה בשנים האחרונות. לגרום לנשים האלה להרגיש טוב ונוח עם עצמן. אנחנו מאפרים את הבנות, מסרקים אותן ועושים להן סטיילינג. המון נשים בתהליך הזה פתאום מורידות את הפאה ומשלימות עם הקרחת. זה תהליך פסיכולוגי מדהים כל היום הזה".
לצד שלוש החנויות שהיא מנהלת, מעבירה דרום הרצאה שנקראת "כל הקלישאות נכונות", שכן עבורה זה עבד. "תמיד, גם במצב הכי נורא אפשר למצוא חמישה דברים בחיים שלנו שאנחנו יכולים להודות עליהם. האימון הוא לעצור ולכתוב אותם על דף. הרבה פעמים אנחנו שוקעים למקום האפל ולא רואים את הטוב מסביבנו, והוא לא מובן מאליו".
