כל אחת צריכה מישהו אחד שיקשיב לה

ביאנה גרץ, בת 21, מקרית מוצקין עברה בחייה יותר ממה שגילה הצעיר יכול לספר. היכולת שלה לקום על רגליה ולבחור בחיים היא למעשה סוד ההצלחה שלה. אבל בשבילה, רק לקום על הרגליים זה ממש לא הספיק, היא רצתה לרוץ למרחקים. סיפורה הוא תזכורת לכל אחד ואחת שנתקלו במהמורות בדרך, שאסור לוותר.

גרץ הצעירה היא הבעלים של סטודיו ובית ספר לאיפור קבוע בקרית חיים. את דרכה בתחום החלה לפני חמש שנים, כשהייתה רק בת 16. אז היא לא יכלה לחלום, שהיא תגיע כל כך רחוק. היא מספרת: "הייתי ילדה שקטה מאוד, לא כל כך חברותית. כשהייתי בת 13 עברתי הטרדה מינית, אונס. מיד לאחר מכן, התחלתי לחוות התקפי חרדה קשים והייתי מטופלת במרכז לנפגעות מין. זה לא מאוד עזר לי. ההתקפים שעברתי הובילו לניסיון התאבדות ולמחשבות אובדניות".

ההתמודדות היומיומית שהגיעה עם האירוע הקשה שחוותה, גרמו לאמה של גרץ לנסות ולהסיח את דעתה. "ההורים שלי ראו את המצוקה שלי, כי אני בעצמי לא הבנתי מה קורה לי", היא מספרת, "התחלתי טיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים, ובזכות הטיפול התרופתי שהתאימו לי התחלתי חיים חדשים. באותה התקופה אמא שלי רצתה שאעסיק את עצמי במשהו אחר. כך, בגיל 15, התחלתי ללמוד איפור מקצועי והמשכתי ללימודי עיצוב גבות. רציתי להעסיק את עצמי ולא להתרכז במחשבות".

לא היה לי חשק לחיות

זה לא היה כל כך פשוט. גרץ, שהמעיטה להגיע לבית הספר, הרגישה שהיא לא מוצאת את מקומה.

"עליתי לכיתה י' והרגשתי שזה לא המקום שלי. לא הייתי מגיעה לבית הספר. הייתי יוצאת מהבית בבוקר, כדי שההורים שלי לא יחשדו, ויושבת בפארקים עד אחת או שתיים בצהריים וחוזרת הביתה. לא הייתי נכנסת לשיעורים, לא לומדת למבחנים, פשוט, כי לא היה לי חשק לחיות. כשהנהלת בית הספר התערבה, נאמר לי שאם אני אמשיך לא להגיע ללימודים, הם ייאלצו להוציא אותי מהמסגרת. נעלבתי מכך שלא מבינים את המצוקה שלי ולא רואים מה אני עוברת. במקום לנסות לעזור לי ולהרים אותי. החלטתי שאם הם לא מבינים אותי, אין לי מקום להישאר במוסד הזה".

גרץ הגיעה לתיכון החברתי בקרית אתא, שם מצאה סוף-סוף מורים שהאמינו בה. "הרווחה התערבה בסיפור שלי והם הציעו לי לעבור לתיכון החברתי בקרית אתא. זה היה לא פשוט, אבל המורים שם הצילו אותי. הייתי מגיעה לבית ספר, לא בהכרח נכנסת לשיעורים, יושבת על הספסל ונרדמת. באותה התקופה הייתי מאוד עייפה מהכדורים שנתנו לי, הם פשוט הרדימו אותי. אבל זה היה בית הספר וזו הסיבה שהוא כל כך מיוחד, לא הכריחו אותי ללמוד. היו עושים לי המון שיחות אישיות, קיבלתי יחס חם ותשומת לב שעזרו לי. כשהתאימו לי את הטיפול התרופתי הנכון, המוטיבציה שלי להתקדם בתחום של האיפור הקבוע רק הלכה וגדלה. הייתי הולכת לבית הספר, חוזרת הביתה ומקבלת לקוחות".

פינה קטנה בחדר שלי

גרץ החלה לפרסם את עצמה בפייסבוק והצליחה לאסוף עוד ועוד לקוחות. "באופן ספונטני התחלתי לקבל לקוחות, בניתי לי פינה קטנה בחדר שלי. הלקוחות שלי הגיעו דרך הפייסבוק, כל הזמן פרסמתי פוסטים. לא באמת ידעתי מה זה שיווק נכון, פשוט עשיתי את זה, וראיתי שזה עובד. אחת הלקוחות שלי לא הפסיקה לדבר על האיפור הקבוע. היא הראתה לי תמונה של בחורה שמתעסקת באיפור קבוע במרכז הארץ, מובילה בתחום, וגם אני רציתי שידברו עליי ככה. התחלתי להשקיע וללמוד לעומק את העולם של האיפור הקבוע בארץ וגם באוקראינה".

מהר מאוד הפכה גרץ לסיפור הצלחה, והיא מחליטה להשקיע את כולה בעסק הפורח. "כשראיתי שהלקוחות מרוצות ומתחברות אליי ואני באמת טובה במה שאני עושה, הבנתי שהלימודים הם לא בשבילי. עוד בזמן הלימודים פתחתי סטודיו קטן, מקום של 10 מ"ר, והתחלתי לקבל לקוחות. הבנתי שבשביל לעשות את מה שאני אוהבת, אני לא צריכה לימודים ולא צריכה תואר. המורה שלי מאוד תמכה בי והאמינה בי, והיא זו שנתנה לי את ברכת הדרך ואת התחושה שאני לא חייבת ללמוד כדי להצליח בתחום שלי. לאט-לאט הפסקתי להגיע לבית הספר. להורים שלי זה לא היה פשוט, אבל הם תמיד תמכו בי והאמינו בי".

מדריכה בינלאומית לאיפור קבוע

ומאז גרץ לא מפסיקה להתרחב ולהתחדש. לאחר שהתמקצעה בתחום האיפור הקבוע, היא החליטה להעביר הלאה את סודות היופי שהיא למדה. "רציתי להעניק לתלמידות וללקוחות שלי שירות איכותי ברמה שאין בארץ, לכן למדתי הרבה באוקראינה. אני עדיין טסה להשתלמויות ורוצה ללמוד עוד ועוד דברים חדשים.   לפני שנה קיבלתי הסמכה להיות מדריכה בינלאומית לאיפור קבוע".

בתחילת החודש פתחה גרץ את הסטודיו החדש והמרווח שלה בקרית חיים. "את הסטודיו הנוכחי פתחתי ב-1 ביוני, לאחר שיפוץ והשקעה של כ-400 אלף שקלים. היום אני מעסיקה שתי עובדות, יועצת לימודים ומנהלת סטודיו, ובקרוב אנחנו נוסיף צוות מטפלות, המורכב מבוגרות הקורסים שלי. הבנתי שיש לי יד טובה וזה מה שאני אוהבת ורוצה לעסוק בו. אין לי משהו אחר שאני רוצה לעשות בחיים. ברגע שנכנסתי לתחום הזה גיליתי כמה אני אכפתית כלפי הלקוחות שלי, שאין לי שום אינטרסים מולן או מול התלמידות שלי. הפידבקים שקיבלתי גרמו לי לרצות לתת יותר".

"הייתי יוצאת מהבית בבוקר, כדי שההורים שלי לא יחשדו, ויושבת בפארקים עד אחת או שתיים בצהריים וחוזרת הביתה. כשהנהלת בית הספר התערבה, נעלבתי מכך שלא מבינים את המצוקה שלי ולא רואים מה אני עוברת"

העסק שלה אכן הוציא ממנה צדדים אחרים שהיא בעצמה לא ידעה שקיימים בה. היא הכי רוצה לפתח את התלמידות שלה ומעודדת אותן להצלחה. "התלמידות שלי שמסיימות את הקורס, ממשיכות לחזור לתרגולים ולהשתלמויות ללא עלות. אף אחת לא מגיעה לפה, מקבלת תעודה ונעלמת. אני שומרת על קשר עם כולן, אני כל כך רוצה שהן יצליחו".

ההבנה שיש לי בשביל מה לחיות

חרף הקשיים, היא עומדת איתנה וחזקה. היא למדה על בשרה שהחיים הם לא לונה פארק, אבל הצילה את עצמה בשתי ידיים, תרתי משמע. "תמיד הייתי הילדה הלא מקובלת שיושבת בצד ולא מגיעה לשיעור. ההורים שלי רצו שאני אסיים את בית הספר, אלך לצבא ומשם לתואר ראשון. אבל רציתי להוכיח לעצמי ולאחרים שאני יכולה יותר, שאני כבר לא הילדה השקטה שיושבת בצד, וזה מה שהוביל אותי לאורך כל הדרך. התשוקה והרצון להצליח. העיסוק הזה נתן לי משמעות לחיים.

"הבנתי שהלימודים הם לא בשבילי. עוד בזמן הלימודים פתחתי סטודיו קטן, מקום של 10 מ"ר, והתחלתי לקבל לקוחות. הבנתי שבשביל לעשות את מה שאני אוהבת, אני לא צריכה לימודים ולא צריכה תואר"

"בכל פעם שהיה לי התקף חרדה ואיבדתי את המשמעות, הייתי חושבת על הלקוחות שלי, שאני לא יכולה לעזוב אותן. אם מישהי צריכה טיפול, מה היא תעשה? לא יכולתי להיעלם להן, הרגשתי שיש לי אחריות ואני לא יכולה לעזוב. הרצון להתפתח גבר עם ההבנה שיש לי בשביל מה לחיות".

אל תהססו ופנו לטיפול פסיכולוגי

גרץ מקווה שסיפורה המיוחד יגיע לכל אלו שעברו חוויה דומה ומחפשות את המשמעות שלהן בעולם. "אני רוצה שכל מי שעברה חוויה דומה תדע לא לעצור. תמיד אפשר להיות במקום אחר בחיים שלנו. אף פעם לא חשבתי שאני אצליח להגיע למקום שאני נמצאת בו היום. חשוב למצוא אנשים שיתמכו בכן, ואם אתן לא מקבלות את התמיכה שאתן צריכות, אז אל תהססו ופנו לטיפול פסיכולוגי. כל אחת מאיתנו צריכה לפחות מישהו אחד שיקשיב לה, והכי חשוב להאמין בעצמך, שאת יכולה לעשות יותר. יש כל כך הרבה נשים שהיו במקום הכי נמוך והיום הן מנהלות קריירה מצליחה. אל תרשי לעצמך ליפול. כשאני הייתי ילדה זה היה מאוד מביך, אין לאף אחת סיבה להתבייש".

אין ספק שגרץ הצעירה תנצח כל מלחמה. עם אש בעיניים ותשוקה אמיתית למקצוע ולעשייה, היא חולמת להמשיך ולהשפיע על עולמה ועל נשים רבות אחרות. "אני רוצה להמשיך ולפתח את המקום שלי, שנגדל, נתרחב ונפתח בחורות מצליחות שיצאו לעבוד עם הכלים הטובים ביותר ויצליחו בשוק. אני רוצה להישאר במקום היציב שלי, למצוא זוגיות ולבנות משפחה, ואולי גם לפתוח סניף בגרמניה. הגעתי למקום מאושר ויציב בחיים שלי ואני רוצה להמשיך ולהפיץ את הבשורה, שכל מי שתגיע אליי לבית הספר, תצא מרוצה".

כתבות נוספות

בקרו אותנו גם בפייסבוק: הד הקריות