כמדי שנה לפני חגי תשרי מתקיים טקס מצטייני הרמטכ"ל. בין הזוכים השנה מהחילות השונים נמצא רס"מ אלעד ענף, 38, מקרית שמואל, שמשרת זה 10 שנים כבוחן מכונות במספנת חיל הים. מלבד היותו מצטיין רמטכ"ל, ענף הוא גם מתנדב בשורות ארגון איחוד הצלה, נשוי ואב לשבעה ילדים.
ענף גדל בקרית ים. בבית הספר לקציני ים בעכו למד הנדסאי מכונה. הוא התגייס לחיל הים ושירת כלוחם בפלגת הבט"ש 916 באשדוד.
במהלך שירותו הצבאי הוא חזר בתשובה, ועל התהליך הוא מספר: "זה התחיל בעצם מאיזשהו מקרה שקרה במשפחתי במהלך השירות. נאלצו להחזיר אותי מהים, כי סבא שלי היה על ערש דווי. כשמגיעים לנקודה שבה אין למי לפנות וגם הרופאים אומרים שאין מה לעשות, פונים לקדוש ברוך הוא. בנקודה הזו עשיתי את התפילה הראשונה שלי אחרי בר המצווה, ובאמת עם הזמן, חל שיפור במצבו של סבא ואפילו הרופאים היו מופתעים. זה מצא חן בעיניי והמשכתי עם התפילות והדברים הקטנים. גם במהלך השירות הנחתי תפילין. בספינה שלי היו אנשים שומרי מסורת, חלקם מתפללים, הייתה לנו אווירה טובה. כשהשתחררתי, התחלתי קצת יותר לנבור ולחפור לעומק. אהבתי את זה ולאט לאט התקדמתי".
ברכת הרב אבוחצירא
ענף השתחרר מהשירות הצבאי בתום שלוש שנים בסדיר ועוד שנה בקבע, כמה ימים לפני שהחלה מלחמת לבנון השנייה. "התחלתי לגשש את דרכי באזרחות ובאותו הזמן גם התחתנתי. אחרי שנה וחצי, כשנולד בני הבכור, קיבלתי הצעה לחזור לקבע לתפקיד הדרכה. התלבטתי אם לחזור או לא, ואחרי שקיבלתי את ברכת הרב דוד אבוחצירא מנהריה, חזרתי לקבע ומאז אני בעצם בצבא. לאחר התפקיד בהדרכה עברתי לשרת במספנה, ופה אני נמצא ב-10 השנים האחרונות".
על היבחרו לחייל מצטיין, הוא אומר בצניעות: "כשבוחרים מישהו להיות חייל מצטיין, מסתכלים על כל המכלול סביבו, כמה הוא לויאלי ויעיל למערכת, הרמה האישית שלו סביב השירות ואיך הוא מצליח לשלב את הכל ביחד. מהבחינה הזאת, אני יכול להגיד שאם המערכת בחרה בי, אז כנראה שאת העבודה שלי אני עושה או לפחות משתדל לעשות על הצד הטוב ביותר, ואני מצליח להסתדר גם עם כל מה שמעבר. כשצריכים אותי, אני יודע לשים את הכל בצד ולהגיע בכל זמן".
ענף יודע שהבסיס להצלחתו הוא הבית. "יש לי גב גדול מאוד", הוא אומר, "אשתי ליאת מנהלת את הבית בצורה כזו שיש לי שקט כשאני נמצא בעבודה. היא הרס"רית בבית. אני צריך יותר את התמיכה שלה בי מאשר היא צריכה את התמיכה שלי בה. השאפו הגדול מגיע לה ולא לי".
במערכת תובענית כמו חיל הים, פעמים רבות יש התנגשות של הצרכים המבצעיים עם ההלכות הדתיות. על כך אומר ענף: "זה מאוד-מאוד תלוי באנשים שסובבים אותך. ייאמר לזכותם של מפקדיי כולם, שהם מעולם לא שמו לי רגליים. לא נתקלתי בתופעה כזו של אנשים שמנסים לשים רגליים לאדם שומר תורה ומצוות. מהצד שלי אני מבין את המערכת שאני נמצא בה, הייתי בה בתור חילוני ואני מבין את החשיבות שלה ואת העניינים של פיקוח נפש. הבנה משני הצדדים היא שילוב מנצח שמאפשר גם לאדם שומר תורה ומצוות לשרת בצבא".
הקטנוע הכתום
גם העבודה הקשה בחיל הים וגם עובדת היותו אב לשבעה ילדים בני 13-3 לא מנעו ממנו להתנדב, וניתן לראות את ענף חולף בכבישים על הקטנוע הכתום של ארגון איחוד הצלה. להתנדבות בארגון הגיע בזכות בנותיו התאומות. "כשהתאומות, היום בנות 7, היו תינוקות הן קיבלו פרכוס מכל מכה שקיבלו, הן היו מאבדות צבע. מאוד נלחצנו בפעמים הראשונות כשזה קרה. בהמשך התברר שזו תופעה שחולפת. הראשונים תמיד להגיע, ממש תוך דקה-שתיים, היו כוננים של איחוד הצלה. היה מגיע כונן ומיד לוקח את השליטה, ואתה בתור הורה שלא מבין כלום, רואה שיש מולך אדם שאתה יכול לסמוך עליו, שהוא מבין עניין, אז כבר הלחץ יורד ב-50 אחוז ואפשר לחזור לאט-לאט לתפקד. בשלב מסוים אמרתי לאשתי שאולי גם אני אתחיל את הקורס של איחוד הצלה וככה אזכה לעשות חסד עם הציבור שסביבי. היא פרגנה לי ויצאתי לקורס חובשים".
אולם לא רק ענף מתנדב באיחוד הצלה. בעקבותיו הלכו גם אשתו, ליאת, שלא מזמן סיימה קורס חובשים, ואביו, ליאון, שגם הוא חובש באיחוד הצלה.
על השילוב של השירות בחיל הים עם ההתנדבות בהצלת חיים, הוא אומר: "אני עם אופנוע צמוד, וברגע שיש איזשהו מקרה ואני זמין לצאת, אז אני יוצא".
ענף יוצא בממוצע מדי יום לשלוש-ארבע קריאות שמגיעות לאיחוד הצלה. "לא מעט מהמקרים שאני יוצא אליהם הם בדרך לבסיס או בדרך חזרה הביתה. יש גם מקרים שאני נתקל בהם על הדרך כמו תאונות".
לטווח הרחוק הוא מתכנן להישאר בשירות קבע. "טוב לי שם, ואם אני טוב למערכת, אז בכלל שני הצדדים מרוצים. בעוד 12-10 שנים אולי אלך ללמוד בכולל".
