מרבית האנשים אומרים שתקופת הקורונה רק עשתה להם רע מבחינה עיסקית, אולם יש כאלו שניצלו את התקופה הזו לשגשוג. אחת מהם היא שירן כלב, 35, מקרית אתא, שתקופת הקורונה היוותה עבורה תקופה של התפתחות.
כלב, ילידת קרית אתא, סיימה את לימודיה בתיכון רוגוזין בעיר ואת השירות הצבאי עשתה בערבה כמכונאית רכב. כמו רבים היא עסקה בעבודה מועדפת אחרי השחרור בעיקר בתחום של שירות ומכירה עד שבסופו של דבר וגם בגלל אהבתה לאופנועים, הגיעה לעבוד ב"תותח אופנועים".
שירות המילואים שאליו יצאה שינה את כיוון חייה. היא עברה תאונת אופנוע שגרמה לקריעת הרצועה הצולבת ברגל שמאל ועמדו בפניה שתי אפשרויות: ניתוח או עבודה סיזיפית לחיזוק השרירים.
"העדפתי לנסות את הדרך של חיזוק השרירים ומזה למעשה נסללה הדרך שלי לתחום של הכושר" היא מספרת "לימדתי את עצמי ללכת מחדש, מהבסיס. אחרי שהצלחתי ללכת בעצמי, נרשמתי לחדר כושר ומשם כבר התקדמתי והתאהבתי בתחום. הרגשתי איך הגוף שלי מתחזק ומתעצב".
וכשהאהבה הזו התחזקה עם חיזוק הגוף, עשתה כלב קורס מאמני כושר בווינגייט. הסקרנות והעניין שגילתה משכו את תשומת ליבו של אחד המרצים שעודד אותה להוסיף עוד כלי חשוב, ספורטתראפיה, לאמתחת הכלים שלה.
עוד לפני שפרצה הקורונה לחיינו ושינתה את סדר החיים, מצאה כלב עבודה בחדר כושר בקריות וכשפרצה הקורונה נסגר חדר הכושר וכלב מצאה עצמה חסרת עבודה. "הבנתי שאין לי כלום ביד והחלטתי לתת דחיפה לכל מה שיש לי" היא מספרת "עברתי בין כל מיני חדרי כושר שעוד עבדו קצת ואז החלטתי לקדם את עצמי ולהציע אימונים אישיים. לשמחתי הרבה מהמתאמנים שהיו בחדר כושר האמינו בי והזמינו אותי לאימונים אישיים".
ככל שהעמיק משבר הקורונה ועימו ההגבלות, נאלצה כלב לוותר על חלק מהאימונים האישיים ועל מנת להישאר עצמאית לא היססה לעבוד כמלקטת במרכול ובחנות לכלים למסיבות. לאט לאט, ככל שניתן היה במגבלות הקורונה, הגדילה כלב את מעגל המתאמנים שלה והיום כבר קשה למצוא אצלה מקום פנוי.
את היום שלה היא מתחילה בשעה חמש לפנות בוקר באימון וריצה ומסיימת אותו בסביבות עשר בלילה. "אני רק מצליחה להרים את עצמי בתקופה הזו" היא מחייכת "עושה אימונים ועוסקת גם בשיקום אחרי פציעות. אני יודעת שזה לא יימשך לעד, אבל כל עוד אני יכולה למצות את עצמי, זה הזמן שלי ואני מקווה שזה יוביל למשהו יותר טוב ואפתח מקום משלי".
לדברי כלב, תחום אימוני הכושר האישי, הוא תחום מאוד מאתגר. "צריך להבין מי האדם שעומד מולי, לגשת אליו בדרך כזו שתגרום לו לאהוב את האימון ואם אין אינטראקציה טובה בין הצדדים אז אין טעם לאימונים. מערכת החיחסים בין המאמן למתאמן זה מעבר לעסק. המתאמן מפקיד את הגוף שלו בידיים שלי וזה דורש אמון ולפעמים גם להיכנס לפרטים מאוד אישיים על מנת להבין מה עוצר אותו או מונע ממנו לעשות דברים מסויימים. חשוב שתהיה תקשורת טובה והבנה בין הצדדים, ממש כמו מערכת יחסים. צריך להתאים את היעדים ולהתאים את האימונים למי שנמצא מולי, למגבלות וליכולות שלו".
רבים בקריות מכירים את כלב דווקא מתחום הדו-גלגלי, כמי שרוכבת על אופנועים. "אני חושבת שכבר מגיל 16 אני מאוהבת באופנועים, לא בקטנועים" היא צוחקת התאהבתי בזה כשלבן זוג הראשון שלי היה אופנוע ואחריו היה לי עוד בן זוג עם אופנוע. ברגע שהבנתי שזה משהו שאני רוצה ואוהבת החלטתי שאני לא רוצה שאחרים ירכיבו אותי אלא לרכוב בעצמי, אז הוצאתי רישיון על אופנוע".
כלב רכבה על אופנועים במשך 11 שנים, גם לאחר התאונה שקרעה את הרצועה הצולבת אולם לפני כשנתיים נגנב האופנוע על ידי בני בליעל ומאז היא מתניידת עם ארבעה גלגלים. כלב מחייכת ואומרת "האהבה לאופנועים עדיין בוערת ואני מקווה שבקרוב אחזור לאהבה הזו".
המעוניינים להשתתף במדור "הקרייתים" מוזמנים לפנות לדורון גולן, 054-3337313, doronphoto@gmail.com
