כמי שגדלה לצד זוג הורים שוטרים, היה זה אך טבעי עבור עו"ד בלהה (בילי) מצגר, 35, להצטרף לשורות המשטרה. בדיעבד התברר שהמשטרה הייתה רק תחנת מעבר בדרכה לאימפריית עסקים ולרעיונות ותוכניות שממלאים את יומה וממריצים אותה.
מצגר, ילידת חיפה, מתגוררת היום בקרית אתא. היא סיימה את תיכון ליאו בק בהצטיינות, ובשירות הצבאי הייתה מדריכת כושר. אביה, ישראל אהרון, היה ראש מחלק בילוש בחיפה ואמה, אתי אהרון, הייתה שוטרת בתחנת חיפה.
"זה היה טבעי מבחינתי לגדול בבית שבו דיברו על השירות במשטרה, מבצעים, פעילות. כל היום היה לי 'אקשן' בבית, והיה לי מעניין", מספרת מצגר, "בשבילי זה היה חלום להצטרף למשטרה ולהיות חלק מזה".
עוד לפני שלבשה את המדים הספיקה לעשות טיול בספרד, שבו התחדד החוש העסקי שלה. כמו הרבה ישראלים, גם היא עבדה במכירות בעגלות במרכזי קניות, אך עד מהרה עברה לעבוד במוזיאון, שבו הציגה למבקרים תערוכות מתחלפות, ובהמשך, באמצעות איש עסקים מקומי שהכירה, עברה לעבוד בתיווך דירות.
הקריירה של מצגר בספרד הגיעה לסיומה, כשנודע לה שהתקבלה לשורות המשטרה והיא חזרה לארץ.
תפסה שודד מבוקש
מצגר, נשואה לשגיא ואם לארבעה ילדים, בני שנה עד 12, התחילה את השירות כמפקדת המשמר האזרחי בשכונת כרמל צרפתי ובמקביל עשתה תואר ראשון ותואר שני במשפטים, כדי להיות תובעת משטרתית. לתואר השני היא למדה תוך כדי ההיריון של בנה השני. לבחינות הלשכה התכוננה בעת שכבר הייתה בחדר הלידה. היא עברה אותן שבוע לאחר הלידה.
במהלך השירות המשטרתי הגיעה מצגר לכותרות העיתונים, כשתפסה שודד מבוקש, כשלא הייתה בתפקיד, בעת שהלכה עם אמה. היא נזכרת: "הלכנו לקנות ריהוט. כשעמדנו מחוץ לחנות שמעתי צעקות 'הוא חטף לי את התיק. אמא ואני התחלנו לרוץ אחרי החשוד. אני רצתי אחריו עם נעלי העקב שלי בערך חמישה קילומטרים, תוך שאני עוצרת כלי רכב חולפים עד שתפסנו אותו. אחר כך התברר שזה היה מישהו מבוקש בתיק שוד אחר".
עם כל האהבה למשטרה, גילתה מצגר, כי האפשרויות שעומדות לרשותה מגבילות את החלומות שלה. "עמדתי בצומת דרכים", היא מספרת, "לקחתי הפסקה של שנה כדי לחשוב במה אני רוצה להתמחות והחלטתי על התחום המסחרי-אזרחי".
משרד על טהרת שוטרים לשעבר
לאחר שמונה שנים במסגרת המשטרה, החליטה מצגר שהגיע הזמן להגשים חלומות גדולים יותר, וביחד עם שותפה, עו"ד גל מוטאי, החליטה לפתוח משרד עורכי דין, המבוסס על עורכי דין שהיו בעברם שוטרים. לשניים הצטרף גם ישראל גרבאווי, דמות מוכרת במחוז חיפה, מי שהיה ראש מדור תאונות דרכים.
ומי שחשב שבשלב הזה תתענג מצגר על הישגיה ותנוח על זרי דפנה, טעה. תוכניות ההתרחבות של המשרד הפכו אותו ל"בית משפטי" שעוסק בכל תחומי המשפט – אזרחי, מסחרי, נדל"ן, ייצוג שוטרים וסוהרים וצירופם של עורכי דין נוספים.
"אני בן אדם של אנשים", אומרת מצגר, "אני מאוד אוהבת לעזור, ובעיניי עריכת דין היא עבודה עם שליחות – לייצג את האנשים הפרטיים שנקלעו לחובות, שהסתבכו עם המשטרה, אנשים שמצאו את עצמם בהליך משפטי מורכב. אני לוחמת צדק".
מיזם סטארט-אפ
בעיניים בוהקות היא ממשיכה: "אני אוהבת לייצג את האדם שמאחורי המקרה המשפטי עצמו. כל תחומי המשפט מעניינים אותי. הריגוש שלי זה לעזור, להביא לבן אדם את חבל ההצלה, ללוות אותו עד שהוא יוצא מהבעיות שלו".
רק רשימת התפקידים, שהיא מחזיקה בהם, יכולה להתיש רבים: חברת ועד מחוז חיפה בלשכת עורכי הדין, יו"ר הוועדה לשוויון מגדרי בלשכת עורכי הדין, יו"ר הוועדה לעידוד עסקים וקשרי חוץ בלשכת עורכי הדין, סגנית יו"ר ועדת הכספים וועדת התחבורה בלשכת עורכי הדין וגם יו"ר לה"ב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל וגם יועצת משפטית וחברת הנהלה בעמותת "יסמין" שמקדמת נשים בעסקים.
מצגר מחזיקה גם בחברה שמנהלת ומקדמת פרויקטים של התחדשות עירונית ושותפה במיזם סטארט-אפ של מערכת טכנולוגית לשיתוף פעולה בין עורכי דין. "אני חייבת לעשות המון דברים, אני חיה במהירות של 400 קמ"ש. בעלי הוא הבן אדם הכי רגוע בעולם, וזה השילוב המנצח, הוא מאזן אותי. גם בזמן הקורונה, כשכולם ישבו בבית, הייתי חייבת ליצור ועשיתי המון דברים, כמו הנגשת מידע לציבור בשידורי פייסבוק, מוקד סיוע לעסקים ןקבוצות ווטסאפ למתן סיוע משפטי. פשוט פתחתי מחלקת קורונה" היא צוחקת, "אני מצליחה לשלב בין המשפחה והעבודה למרות שאני חולת עבודה, וורקוהולית. העבודה עושה לי טוב. אני אוהבת להעצים אנשים ואני אוהבת לראות שאנשים סביבי מצליחים. אי אפשר לחלום בלי שיש אנשים לידך".
בחיוך גדול היא אומרת: "אני מגשימת חלומות סדרתית. אני מאמינה שהחיים מייצרים לנו הזדמנויות ואני לא מפספסת הזדמנויות. אנשים מצליחים רואים את ההזדמנויות במקומות שאנשים אחרים לא רואים. מה שאני חולמת לעשות, אני מגשימה".
ארבעה קעקועים
את כף רגלה השמאלית מעטרים ארבעה קעקועים של יהלומים המסמלים את ארבעת ילדיה, ואת פרק ידה הימנית מעטר כתר בהשראת הרבי מליובאוויטש. "אני אישה מאמינה. אני שומרת כשרות וגם מתייעצת באמצעות אגרות קודש עם
הרבי מליובאוויטש. אני מאמינה שאלוהים מכווין אותנו בחיים האלה, ובסופו של דבר הכל קורה לטובה".
