מעטים הדברים שמשתווים בעולם הכדורגל למגרש מלא. ביום ראשון ראינו את איצטדיון סמי עופר מפוצץ בכמעט 30 אלף צופים שייצרו אווירה יוצאת מהכלל. ראינו גם את בית"ר ירושלים מגיעה בעיקר לשחק חזק ולנסות לעקוץ, והיא עשתה זאת בעזרתו של עלי מוחמד הנפלא, השחקן הטוב ביותר במגרש במחצית הראשונה, שבישל נפלא לשלומי אזולאי.
מכבי חיפה, כמעט כמו תמיד העונה, פתחה בהססנות, ובעיקר התרכזה בלהניע כדור ולייצר חצאי מצבים. יובל אשכנזי רץ קדימה והשאיר את נטע לביא לבד ליד שני הבלמים, ובכל פעם כשלביא קיבל את הכדור עם הגב, מיד יצאו קדימה שלושה שחקני בית"ר שניסו לחטוף את הכדור ובעיקר שיבשו למכבי את המשחק המסודר. שרי שירד אחורה לעזור לא ממש הצליח במשימה, והמחצית הראשונה הסתיימה ב-1:0 לבית"ר, שלא ממש ניסתה לעשות יותר מדי אחרי השער.
המחצית השנייה, לעומת זאת, כבר הייתה סיפור אחר לחלוטין. מכבי יצאה מחדר ההלבשה כמו מלוע של תותח והשוותה בתוך חמש דקות משערו הרביעי העונה של דולב חזיזה שהולך ומסתמן כאחד השחקנים הכי טובים בליגה שלנו, אם לא הטוב שבהם העונה. מאבוקה לא הפסיק לעלות למעלה, ובכל פעם שהכדור היה במרכז המגרש, חזיזה משך לכיוון האמצע והשאיר את הקו למגן שלו. שרי ירד פחות למרכז המגרש והתמקד בלנסות לנהל את המשחק בין הקישור לבין הבלמים. נטע לביא השתלט לחלוטין על מרכז המגרש, חזיזה עשה כל מה שרצה, במגרש ועם קצת יותר דיוק, מכבי יכלה לעלות גם ל-1:2.
מהדקה ה-60 בית"ר הפסיקה לגמרי לשחק והתמקדה בעיקר בלהפריע ו/או לבזבז זמן. היא כן הצליחה להגיע למצב אחד נוסף כשאזולאי הצליח איכשהו לבעוט משלושה מטרים לגופו של עפרי ארד במקום לרשת החשופה. מכאן ועד הסיום חזינו בקבוצה אחת שניסתה לשחק כדורגל, וקבוצה אחת שחיכתה שהמשחק יסתיים.
בסופו של דבר הכושר הגופני של מכבי עשה את שלו, שרי בישל לרוקאביצה והבקיע פנדל, ומכבי שוב היא הופכת פיגור ליתרון, יורדת מהמגרש עם ניצחון גדול ומראה עמידות מנטלית שיכולה לעזור מאוד בהמשך הליגה.
החילוף המנצח של בלבול
מכבי חיפה מבקיעה הכי הרבה בליגה. מכבי חיפה מעלה הילוך כשיריבותיה עומדות ורק מחכות שהמשחק יסתיים, ומכבי חיפה מבקיעה בדקות הסיום ומנצחת. פעם אחת? זה מקרי. פעמיים? אולי מזל. אבל אחרי 10 מחזורים, וכשמכבי התבססה במקום השני, שלוש נקודות אחרי מכבי תל אביב, אפשר לתת קרדיט גדול למרקו בלבול, שכנראה מבין טוב מאוד מה צריך לעשות במכבי.
אז נכון, אפשר לשאול מה עם המחצית הראשונה, אבל האמת היא שכל עוד מכבי מנצחת ורצה בצמרת הגבוהה זה לא ממש משנה, העיקר שתוכנית המשחק של בלבול עובדת. גם החילופים של בלבול מתגלים כבינגו. מול בית"ר, ב-1:1 הוא הכניס את מקסים פלקושצנקו ובתוך דקה קיבל ממנו מהלך שהביא לשער היתרון. מרקו לא נכנע לסטנדרט של לזרוק כמה שיותר חלוצים, והשורה התחתונה שלו מרשימה מאוד. אחרי המשחק מול בית"ר הוא כבר קיבל קריאות עידוד מהקהל, ואם מכבי תמשיך לשחק ככה ולנצח, כנראה שזו לא תהיה הפעם האחרונה שנשמע קולות כאלה בסמי עופר. הכניסה למשחק של מקסים פלקושצנקו העירה גם את בלבול שאולי גם סוף-סוף יחזור לספור את השחקן המוכשר.
