עוד שבוע, עוד סיפור שקשור לגבריאל תאמאש. בזמן בו אני כותב עדיין ישנו חוסר וודאות לגבי היום בו נעלם וההישארות שלו בהפועל חיפה, אבל ככל שמצטברות העדויות נראה שמדובר בסיפור הרבה יותר פשוט והרבה פחות מסתורי מהנדמה במבט ראשון. בזמן שהנהלת האדומים כבר התחילה לנסות לגייס את ליאם ניסן לחלץ את תאמאש, הוא כנראה ישב עם ראשי אסטרה ג'ורג'יו והגיע איתם לסיכום על חזרה לליגת הרומנית.
לעומת ההתנהלות ההרסנית של הבלם בחודשים האחרונים, הפעם כנראה מדובר היה במהלך מחושב שלו, בו הוא סיכם בקבוצה רומנית ודאג לעשות מה שצריך כדי להשתחרר מהפועל חיפה. במילים אחרות, מדובר במשהו שמאוד מזכיר את העזיבה של עדן בן בסט במהלך מחנה האימונים של העונה שעברה, עם תוספת הדרמה שתאמאש נוהג לתבל בה כל פעולה שלו. אם לא יהיו טוויסטים נוספים בעלילה, ניתן להניח שהוא כבר לא יחזור לישראל.
ואיזה מסכנים האוהדים
ואיזה מסכנים האוהדים, ששוב רואים את אחד מאליליהם נוטש בשלב מאוחר של הקיץ. הפעם מדובר בשחקן שהחיבור שלו עם הקהל היה נדיר, חד פעמי, אבל מסתבר שבימינו גם זה לא מספיק כדי לשכנע שחקן להישאר בקבוצה. בן בסט הספיק לחזור מאז, מה שאומר שהשנה האוהדים יצטרכו לאהוב את עדן ולכעוס על תאמאש, אחרי שבשנה שעברה היחס היה הפוך. הבדיחה של סיינפלד על כך שאנחנו בעצם מעודדים חולצות רק הופכת ליותר ויותר רלוונטית.
במקרה של תאמאש יש נסיבות מורכבות מאוד, שכוללות גם את העבירה החמורה שביצע, את המעצר הממושך בו שהה ואת התחושה שהוא קיבל יחס שונה ממערכת המשפט בגלל שהוא זר. התנודתיות של יואב כץ בטח לא סייעה לרצון של הבלם הרומני להישאר בהפועל חיפה, אבל במקרה זה היא כנראה לא הייתה הגורם המכריע. במידה וזה אכן סוף דרכו של תאמאש בהפועל, נותר רק לאחל לו שימצא שלוות נפש, יקבל כלים להתמודד עם הבעיות שלו וימשיך לשחק עוד כמה שנים טובות.
צרות טובות לסילבס
בין לבין היה גם מחנה אימונים, שרק הגביר כמה מסימני השאלה המקצועיים, לפעמים דווקא בגלל בשורות טובות. דוגמא טובה לכך היא שחיים סילבס מצא את עצמו עם צרה טובה של יותר מדי שחקנים התקפיים שראויים למקום בהרכב, וזה עוד לפני ההצטרפות של שחקן הרכש אמרי וולשמן. מהראן לאלה כיכב במחנה ונראה בכושר מצוין, אלמוג בוזגלו נראה מאושש לחלוטין מהפציעה והזכיר כמה הוא טוב ומגוון, יחד עם וולשמן, בן בסט וגילי ורמוט מדובר בחמישה שחקנים בכירים, כאשר גם נס זמיר אמור לקבל דקות.
הבעיה של סילבס היא שבשיטת שלושת הבלמים שהוא מתכנן, יהיה מקום רק לשלושה מהשחקנים האלה בהרכב. ההיעדרות של אלי בלילתי מאחד ממשחקי האימון ושל תאמאש מהשני הובילה אותו להשתמש חלק גדול מהזמן במשחקי האימון בשיטה של ארבעה בהגנה עם רביעייה של שחקנים התקפיים. כך ניתן למקם את ורמוט באמצע ולתת לו לתפקד כבעל הבית במרכז המגרש.
להתאים שיטה לשחקנים
העזיבה המסתמנת של תאמאש יכולה לעזור לסילבס להחליט לבצע אחורה פנה בכל מה שקשור לשיטת המשחק. מה שהיה הגיוני עם שלושה בלמים בכירים הופך לפחות מתאים כשנותרו רק שניים כאלה וכשיש כל כך הרבה שחקנים התקפיים מרשימים. היכולת להתאים שיטה לשחקנים זו אחת התכונות החשובות ביותר של מאמן, העונה הגדולה של ניר קלינגר התבססה לא מעט על ויתור מוקדם על שיטה שלא התאימה לשחקנים ובניית השיטה הנכונה.
עדן בן בסט הספיק לחזור, מה שאומר שהשנה האוהדים יצטרכו לאהוב את עדן ולכעוס על תאמאש, אחרי שבשנה שעברה היחס היה הפוך. הבדיחה של סיינפלד על כך שאנחנו בעצם מעודדים חולצות רק הופכת ליותר ויותר רלוונטית
סימן השאלה הפוטנציאלי הזה יוצר שאלה משמעותית גם לגבי שחקני הרכש בהמשך הקיץ. האם האדומים צריכים לחפש אוטומטית בלם בכיר נוסף, או שכדאי לתת הזדמנות לשיטה החדשה ולמקד את החיזוק במקומות אחרים? ההיעדרות של בלילתי מאחד המשחקים הזכירה שאין לסילבס מגן שמאלי משמעותי נוסף בסגל, וזה אמור להיות הצורך הדחוף ביותר שלו. כעת יהיה לו קל יותר גם להביא לעמדה הזו שחקן זר.
אל השאלות הללו מצטרפת שאלת מרכז השדה, גם היא קשורה לצרות חצי טובות. גיא חדידה ורועי שוקרני נראים מספיק טוב בתקופת ההכנה כדי לתת להם הזדמנות להרכיב את מרכז השדה האדום, לצד קווין טאפוקו וגל אראל. טאפוקו הוא הבאנקר, השלושה האחרים הם שחקנים שונים מאוד שיכולים להתאים לסיטואציות שונות. אני מניח שסילבס ייתן לקישור שלו הזדמנות גם במשחקי גביע הטוטו ואולי אפילו במשחק-שניים הראשונים בליגה לפני שיחליט שצריך לחזק את העמדה.
