הזמר צביקה פיק, אחד מיוצרי הפופ הנחשבים והמוערכים בישראל מזה כשישה עשורים, הלך לעולמו בגיל 72 היום (א') בביתו. פיק הותיר אחריו חמישה ילדים, בהן המוזיקאיות דניאלה ושרונה פיק.
צביקה פיק נולד בשם הנריק פיק בעיר ורוצלב שבפולין, וכשהיה בן שמונה עלה עם הוריו לקרית אתא בישראל. באמצע שנות ה-60 החל לעסוק במוזיקה, ועם שלל הלהקות שבהן היה חבר נמנות "השמנים והרזים" ו"שוקולדה". תפקידו במחזמר "שיער" (שתרגם אהוד מנור), לצד גבי שושן, הוא שהביא לו את תהילתו.
פיק משך תשומת לב רבה בעיקר בשל הופעתו האנדרוגינית, שהושפעה מתרבות ילדי הפרחים. זמן לא רב לאחר שגילם את קלוד ב"שיער" הוציא את אלבומו הראשון, שכלל כמה משירי המחזמר ושירים מקוריים שהלחין, הזכור שבהם הוא "אין מדינה לאהבה", שכתב יהונתן גפן. בשנות ה-70 הוציא פיק תשעה אלבומים ששילבו פופ ורוק והכילו כמה מהקלאסיקות הזכורות ביותר שלו, בהן "אהבה בסוף הקיץ", "נאסף תשרי" ("מת אב ומת אלול"), "מרי לו", "מעלה מעלה" ואחרים.
פיק שב לתודעה כמלחין מוערך. שמו נקשר לתחרות האירוויזיון פעמים רבות ולזמרים צעירים כמו מאיה בוסקילה, שלה הלחין באמצע העשור הקודם את שיר הפריצה שלה – "הלב" ("זה לילה סתווי").
בשני העשורים האחרונים זוהה עם התרבות הפופולארית הישראלית לא רק בהקשר המוזיקלי, למשל כשהשתתף בתוכנית הטלוויזיה "כוכב נולד" כחבר בפאנל השופטים, עמד במרכז תוכנית הדוקו-ריאליטי "המאסטרו" והיה בצוות שחקני התוכנית "גולסטאר". מלבד זאת הוא סוקר רבות בשל זוגיותו עם אשתו לשעבר שירה מנור, שבמהלך 17 שנות נישואיהם עימה הביא לעולם שני ילדים, וכן בשל הקריירה שפיתחו בנותיו מאשתו הראשונה, שרונה ודניאלה פיק. ב-2010 זכה בפרס מפעל חיים מטעם אקו"ם ובשנים הבאות המשיך להופיע.
