את הבית של אליהו מילוא (מלול), 63, קל לזהות. בחצר הקדמית מונף דגל ישראל על מוט בגובה שישה מטרים והוא מצהיר בריש גלי: "אני פטריוט ציוני". הדגל הזה היה מונף בעבר במוצב דובב בגבול הצפון, שבו שירת מילוא. בצאת צה"ל מלבנון הועבר הדגל לביתו.
סיפורו של אליהו מילוא מקרית ים מתחיל בילד שאובחן עם דיסלקציה ודיסגרפיה, שנטש את הלימודים. הוא ממשיך בהיותו מורה במשך עשרות שנים וקצין בצה"ל, שעדיין עושה שירות מילואים פעיל בהתנדבות. מלבד כל אלה, הוא ואשתו, תמר, אימצו חמישה ילדים בנוסף לחמשת ילדיהם הביולוגיים.
"היום יש לנו חמישה ילדים מאומצים, חמישה ילדים ביולוגיים ו-15 נכדים", אומר מילוא בחיוך, "ואת כולם גידלנו בבית של 60 מ"ר, אחד מהבתים הראשונים של קרית ים"
בבית הספר היסודי אובחן מילוא כמי שסובל מדיסלקציה ודיסגרפיה. "המורה אמרה לי שאני מפגר ושלא ייצא ממני כלום", הוא צוחק כשאנחנו יושבים בחצר ביתו. "אמא אמרה לי לא להתייחס למה שהמורה אומרת. עזבתי את הלימודים ועברתי לקיבוץ".
בעקבות אבא
השירות הצבאי של מילוא נעוץ בשורשים שינק מאביו שהיה חבר באצ"ל. במלחמת השחרור, ב-1948, נפצע אביו במהלך הקרבות נגד המצרים באזור שהיום נקרא צומת פלוגות. לאחר שהחלים עבר לשרת בחיל הים והיה בין מקימי הקומנדו הימי. מילוא שירת בשריון וכאיש מודיעין בסיירת מטכ"ל. כשהגיע הזמן שבו מסתיים שירות המילואים, החליט מילוא שהוא רוצה להמשיך, וכך גם היום, עשרות ימים בשנה, הוא לובש את המדים הצבאיים עם דרגות הרב סרן ויוצא לשירות מילואים בחטיבת השריון מרכבות הפלדה.
"אני עושה כמעט הכל במילואים", הוא מספר, "יש לי כישורים לעסוק בהרבה דברים. אני מבין במודיעין, מבצעים וגם בלוגיסטיקה. בכל מקום שחסר מישהו, אני שם. כל עוד אפשר לעשות מילואים, אני עושה את זה באהבה ומלווה את הדור הצעיר.
"תמיד צריך להיות מבוגר אחראי שיחנוך את הדור הצעיר. יש לנו תובנות וכדי למנוע טעויות, אנחנו מנחילים את הידע שלנו לדור הצעיר. כשעמדתי מול התלמידים אמרתי להם שזה חלק מהחובה שלהם לשמור על הארץ המדהימה שלנו, כי צריך מישהו שיעשה את זה".
ניילונים במלחמת המפרץ
עד לפני חמש שנים, במשך 28 שנים היה מילוא מורה במקצועות הביולוגיה, התנ"ך והאזרחות, אך המקצוע העיקרי שלימד היה של"ח וידיעת הארץ. הילד הזה, שנטש את הלימודים, מחזיק היום בתואר ראשון בחינוך ותואר שני במדעי המדינה ומשפטים.
לאחר השחרור הוא עבד ברשות שמורות הטבע ועסק במחקרים. למערכת החינוך הוא הגיע במקרה, כשנשלח במלחמת המפרץ לבית הספר רוגוזין בקרית אתא להדביק ניילונים בחלונות הכיתות.
"יש לנו תובנות וכדי למנוע טעויות, אנחנו מנחילים את הידע שלנו לדור הצעיר. כשעמדתי מול התלמידים אמרתי להם שזה חלק מהחובה שלהם לשמור על הארץ המדהימה שלנו, כי צריך מישהו שיעשה את זה"
הוא מספר: "אחת המורות לשל"ח נפלה ונפצעה והמנהל שאל אותי אם אני רוצה להחליף אותה. התחלתי ללמד עוד לפני שהיו לי תעודות ואחר כך שלחו אותי להוציא תעודת הוראה".
מילוא לא מהסס לשטוח את השקפת עולמו על מערכת החינוך. "יש לנו דור צעיר מדהים וצריך לדעת איך לגשת אליו. לצערי, מערכת החינוך מאוד מיושנת שלא עומדת בקצב ההתחדשות הטכנולוגי והקוגניטיבי של הדור הצעיר. את כל המידע התלמידים שואבים מהאינטרנט, מסרטים ומשמיעה ופחות מאשר קריאה. המורים עדיין מלמדים במתכונת של שולחן וזוג כיסאות וכולם מול המורה בדיוק כמו שהיה כשאני למדתי. בכיתות שלי לימדתי במעגלי שיח וקבוצות לימוד והיו לי עימותים עם המנהלים על כך".
ללמד איך ללמוד
מילוא אומר בפה מלא: "היום לא צריך מורים שיעבירו חומר לימודי, כי כמות המידע שמורה היה מעביר בעבר מתוך ספר, היום משיגים בתוך דקה באינטרנט. המורים צריכים ללמד את התלמידים איך ללמוד, לדעת להשתמש בכלים עכשוויים. המידע קיים, רק צריך להנגיש אותו בצורה נכונה לתלמידים.
"הדור הזה נמצא במצוקה. מצד אחד, אין להרבה הורים את האמצעים הכלכליים להוביל את ילדיהם, כי כדי לשחות בטכנולוגיות החדשות צריך כסף. הילדים נחשפים להמון תכנים מדהימים, רואים איך אחרים עושים כסף, אבל הם מתפזרים, אין להם מיקוד".
את דבריו מייחס מילוא בעיקר לתלמידי התיכון. "בית הספר זה מקום חברתי שבו לומדים איך להתנהג בחברה, רוכשים מעמד, לומדים מנהיגות, מתאהבים ומתאכזבים. בתחילת הדרך התלמידים חיים בקבוצות ולקראת סוף התיכון הם מתחילים להתנהג כפרט בחברה. זו נקודת הזמן הכי חשובה שבה צריך להנחיל להם אהבת אדם ואהבת מולדת".
הילדים המאומצים
במשך 34 שנים מילוא ואשתו, תמר, משמשים משפחת קלט לילדים. חמישה מאותם הילדים ביקשו מבני הזוג שיהיו האפוטרופוסים שלהם לכל דבר ועניין. "היום יש לנו חמישה ילדים מאומצים, חמישה ילדים ביולוגיים ו-15 נכדים", אומר מילוא בחיוך, "ואת כולם גידלנו בבית של 60 מ"ר, אחד מהבתים הראשונים של קרית ים".
"הדור הזה נמצא במצוקה. מצד אחד, אין להרבה הורים את האמצעים הכלכליים להוביל את ילדיהם, כי כדי לשחות בטכנולוגיות החדשות צריך כסף. הילדים נחשפים להמון תכנים מדהימים, רואים איך אחרים עושים כסף, אבל הם מתפזרים, אין להם מיקוד"
אליהו מילוא מקרית ים עושה היום סיורי "בעקבות ראשונים" ברחובות עירו ומספר את סיפורה מאז הוקמה על ידי הבריטים. את אהבתו לארץ הוא מנחיל גם כמורה דרך וכמי שמכשיר מורי דרך חדשים. האהבה לזולת ניכרת גם באהבתו לבעלי חיים שבהם מטפלים מילוא ואשתו – שני כלבים ו-11 חתולים.
