הכי גאים שיש

תמירה ברין: עוד אגיע לכנסת

תמירה ברין ידעה כבר בגיל שהיא רוצה להיות אישה. כשהייתה בת 16, זה היה כל כך בולט שאפילו אביה פנה אליה ושאל אותה אם היא רוצה להיות אישה. "זה היה ברור מאליו. הרגשתי מוכנה, כמו גולם שהופך לפרפר", היא אומרת. ברין זכתה לסביבה תומכת ואוהבת, שדחפה אותה לחיות את חייה כפי שרצתה. "כשאת מרגישה שלמה עם עצמך, את משדרת לסביבה שהכל בסדר. המנהל אמר לי שהובלתי שינוי אמיתי בבית הספר, שינוי של סובלנות וקבלה, לא משנה מי עומד מולך".

ברין מודעת לכך שהיא ברת מזל, שכן לא כל הטרנסג'נדריות זוכות לקבלה ואהדה מהסביבה שלהן. "לרוב זה קשה יותר. גם היום, ב-2019, יש חוסר קבלה ולא רק לטרנסים, לכל הקהילה הלהט"בית".

ברין, שהייתה כתבת ב"מאקו", ידועה בסטטוסים שהיא מפרסמת ברשתות החברתיות, שלא מתנצלים בפני אף אחד. היא לא מוכנה להסתיר את דעותיה, גם את אלה, עליהן היא מעידה בעצמה כ"בוטות". "אני אישה כריזמטית בעלת דעות מגוונות ואינני מתביישת על כך".

ברין חולמת להקים קבוצה של נשים טרנסג'דריות חזקות שיובילו מהלכים עבור הקהילה והיא יודעת שעוד תגיע לכנסת. "אני לא חושבת שטרנסיות צריכות להיות אוכלוסייה מוחלשת. אנחנו יודעות איך ראש של גבר ואיך ראש של אישה עובדים, וזה הכוח שלנו".

לצד השאיפות הרבות והמעורבות החברתית, בילויים הם חלק בלתי נפרד מחייה של ברין. תוכלו למצוא אותה במועדון הבוגרשוב מבלה כמו רק שהיא יודעת, אבל היא לא נכנסת לכל המועדונים. "יש מועדונים שאליהם אני לא נכנסת, כי ההנהלה שלהם מעדיפה לא להכניס טרנסיות".

כמו שהספקתם להבין, ברין לא מתכוונת לשבת על הגדר אלא לפעול למען זכויות הקהילה, וזאת גם אחת הסיבות שהיא תומכת נלהבת במצעד הגאווה. "מצעד הגאווה חשוב מאוד, מכיוון שכרגע אין לנו שוויון זכויות. אני רוצה להפגין ולהראות לעולם שאני חלק בלתי נפרד ושווה בין אזרחי ישראל, ואם משהו לא נראה לי, אני אקום ואשנה".

ברין קוראת לקיים מצעד גאווה גם בקריות לצד פעילויות נוספות, "כדי שהילד הקטן שגדל במשפחה שבה לא מקבלים אותו, יידע שהוא חלק מקהילה מחבקת", והיא תשקיע את כל-כולה כדי להגיע לעמדות מפתח. "כשאני הולכת בלונדון אף אחד לא מסתכל עליי בצורה מסוימת, כך זה צריך להיות גם כאן. 'חיה ותן לחיות' זה המוטו שלי".

גיא הראל: פיקניק של משפחות גאות

גיא הראל הוא רכז תרבות של הקהילה הגאה בקרית ביאליק. לפני שנה, התכוון משרד התיירות להשקיע 11 מיליון שקלים במטס מיוחד שיביא אושיות גאות מכל העולם למצעד הגאווה בתל אביב, צעד שנתקל בהתנגדות גדולה מצד הקהילה הגאה. הראל: "הקהילה איימה בביטול המצעד ודרשה שהכספים הרבים שתכננו להשקיע במטס יעברו לטובת אגודת הלהט"בים. חלק מהכסף עבר לרשת המתנ"סים הארצית, על מנת להקים זרועות ביצוע של האגודה בפריפריה".

ארז בן נתן, מנהל רשת המתנ"סים בקרית ביאליק, בתמיכת ראש העירייה אלי דוקורסקי, הרים את הכפפה והקים לראשונה בקריות קהילה מחבקת ותומכת לקרייתים הגאים. להובלת הקבוצה הצטרף הראל, חבר הוועדה לשוויון מגדרי בעיר, שהקימה חברת המועצה אדווה בלמס. זוהי ועדה ייחודית לקרית ביאליק.

הראל: "אנחנו מקיימים אחת לחודש קבלת שבת משותפת, נסענו ביחד לחמת גדר, לירושלים, אנחנו מקיימים פעילויות ומפגשים, בנינו קהילה מאפס, והיום בכל הארץ שומעים על הקהילה בקריות ושמנו הולך לפנינו".

מבחינת הראל, חשיבותה של הקהילה הזו היא קריטית בקריות. "העובדה שרואים אותנו, שאנחנו מעלים מודעות, שאנחנו מנחילים בבתי הספר ערכים של קבלה, עוזרת למי שעדיין בארון. אנחנו מייצרים סביבה תומכת גם למי שמחוץ לארון, החל מהנגשת המידע בנוגע להקמת משפחה בקהילה הגאה וכלה בהחלפת מספרי טלפון לשירותי בייביסיטר.

"יש עוד המון פעילות שאנחנו צריכים לייצר, נשמח לכל מי שיכול לסייע בכל דרך, להצטרף לדף הפייסבוק, להגיע למפגשים ולייצר יש מאין, כי אם אנחנו לא נעשה את זה, זה לא יקרה. כל מי שמרגיש צורך לשתף, מוזמן לפנות אלינו בפייסבוק "הקהילה הגאה בקריות", כולם מקבלים מענה. אנחנו ממשיכים לפעול ללא הפסקה. רק לפני שבוע קיימנו אירוע שיא של פיקניק משפחות גאות בעזרתם הגדולה של איילה אור אפלבאום, עדי מעוז ומתנדבים רבים, להם אנו חבים תודה גדולה. היד עוד נטויה לקראת אירועים רבים נוספים. היום הקהילה שלנו מונה 84 חברים, אני מאמין שבשנה הבאה נהיה 300".

החלום של הראל הוא שנדע לפתח סובלנות בתוכנו, כלפי עצמנו וכלפי חוץ. "ברגע שנדע לקבל את השונה, לא משנה מהו השוני, תהיה כאן קהילה הרבה יותר יפה. אם לא נתעסק רק בעצמנו, נקבל סיפוק ונראה אור בחיים".