בקרית מוצקין יש מקום מיוחד שכמעט כל נער או נערה מכירים. חלק קוראים לו מחלקת הנוער, חלק קוראים לו היחידה, וחלק קוראים לו הבית. לא משנה איך תקראו לו, דבר אחד בטוח, מהרגע שהגעתם יהיה לכם קשה מאוד לעזוב. נפגשתי עם צוות מחלקת הנוער במוצקין, בניהולה של שירלי למפל, 39, שמלווה אלפי בני נוער כבר יותר מעשור ומאמינה באמת ובתמים שהנוער במוצקין פשוט קורץ מחומר מיוחד.
למפל נולדה בירושלים ומגיל צעיר הייתה רגישה וקשובה לזולת. "אני זוכרת שאם בבית הספר מישהו היה בוכה, הייתי יושבת לידו ומקשיבה לו, גם אם לא היינו מכירים. באופן טבעי התגייסתי לתפקיד משקית ת"ש בצבא והיה לי ברור שאני הולכת ללמוד עבודה סוציאלית". במהלך התואר הכירה את דוד (היום מנהל מכון פיזיותרפיה), והשניים נישאו. בעקבותיו היא הגיעה לקרית מוצקין ונולדו להם שלוש בנות.
11 שנים עברו מאז הגיעה למפל לראשונה למחלקת הנוער; מחלקה שעברה הרבה גלגולים והפכה להיות אימפריה של ממש, היום כחלק מאגף החינוך בעיריית קרית מוצקין.
"פעם הייתי כאן לבד, רכזת בחצי משרה, והיום אנחנו 14 אנשי צוות. התקציב גדל בצורה משמעותית ביותר, בזכות תמיכתו של ראש העירייה, וכ-1000 ילדים ובני נוער מגיעים לכאן בשבוע. אנחנו מקיימים עשרות אירועים וסמינרים מדי שנה, יותר ממיליון וחצי שקלים הושקעו במבנה חדש, ראש העירייה כל כך מאמין בנו ונותן לנו את כל המשאבים להצליח. יש שיתוף פעולה מדהים בינינו ובין כל מחלקות העירייה".
שבת דתיים-חילוניים
שלושה ערכים עומדים לנגד עיניה של למפל, ולפיהם היא מובילה את המקום: התנדבות, מנהיגות וזהות יהודית. "לא פעם שאלו אותי האם העיסוק בזהות יהודית קשור לעצם היותי דתייה, והאמת היא שאני לא יודעת. תמיד בער בי החיבור בין דתיים לחילוניים. אני זוכרת שכשרבין נרצח והיה שבר עמוק בציונות הדתית וחילופי האשמות קשים, הלכתי כנערה, למפגשים של דתיים וחילוניים, כי הבנתי כמה חשובה ההידברות, הבנתי שאסור לוותר על השיח בינינו. מאותו המקום אנחנו פועלים גם כאן, ממש לא כדי להחזיר בתשובה, אלא כדי שנכיר האחד את השני.
"אחת המסורות האהובות עלינו כאן היא שבת דתיים-חילוניים, שבת משותפת, במהלכה אנחנו מקיימים שיח פתוח ואמיתי ולכל אחד יש הזדמנות להציג את תפיסתו, לשאול שאלות ולהעמיק את ההיכרות. נוצרות כאן חברויות אמיתיות בין בני הנוער. השנה, למשל, בתוך שעה וחצי מרגע שפתחנו את ההרשמה לשבת דתיים-חילוניים, כל המקומות נתפסו. שבת אחים גם יחד זה לא רק שיר עבורנו, זו המטרה שלנו".
"מחלקת הנוער היא בית חשוב שלא היה קיים בתקופתי כשהייתי נערה. אני רואה את זה בכל יום מחדש אצל אלפי הילדים שמגיעים לכאן ואף אחד לא מכריח אותם. הם מגיעים כי הם אוהבים להיות פה"
ולא רק הנוער נהנה משלל הפעילויות, אלא הקהילה כולה. "אנחנו מקיימים כאן אולפן לימוד עברית להורים יוצאי אתיופיה, קבוצות לילדים מהחינוך המיוחד וילדי רווחה שפועלות מידי שבוע, יריד תחפושות בפורים לילדים מעוטי יכולת, יריד מעשים טובים וימי שיא רבים. מלבד תמיכת העירייה, יש לנו גב ומשענת ממינהל חברה ונוער בניהולה של עינב יניב-שוורץ וכמובן מהמפקח הרשותי שלנו, אשר ארביב, שהוא יחיד ומיוחד, מלווה ומסייע לנו לנו לאורך כל הדרך".
מגשימי יום הולדת
אחת התוכניות המיוחדות של מחלקת הנוער היא "מגשימי יום הולדת", וכשמה כן היא. קבוצה של בני נוער שמארגנים ימי הולדת לילדים ממשפחות מעוטות יכולת ומגשימים להם את כל החלומות. את הקבוצה הזו מובילה סתיו לוי מסטבאום, 30, רכזת מד"צים (מדריכים צעירים) ונוער. "המטרה שלנו היא רק לעשות שמח. יש הורים שעושים הפקות ענק לילדים שלהם, ויש הורים שלא יכולים לאפשר את זה. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם הרווחה ופעם בחודש וחצי אנחנו עורכים מסיבת יום הולדת. בני הנוער משיגים בעצמם את התורמים והמתנדבים שמגיעים לעזור ולהירתם לחגיגה. בשנתיים האחרונות התחלנו להפיק גם מסיבות בת מצווה לילדות שזקוקות – החל משמלות, איפור, תסרוקת, עוגה ואפילו אמנים שהגיעו במיוחד להופיע באירוע".
למרבה האירוניה, רק לפני שבועיים הפתיעו את לוי מסטבאום במסיבת הפתעה חגיגית לכבוד יום הולדתה ה-30, כשהפעם ארגנו עבורה את מסיבת החלומות. "הגיעו בני הנוער, בוגרים של מחלקת הנוער ואנשי צוות לשעבר", היא מספרת, "כשאתה רואה את ההשפעה שלך על כל כך הרבה אנשים זאת התרגשות אדירה. העבודה היומיומית היא לא פשוטה, אבל רגעים כאלה גורמים לך להרגיש שעשית משהו נכון".
לוי מסטבאום עובדת במחלקת הנוער כבר שלוש שנים, ומכירה את בני הנוער היטב. בתור רכזת המד"צים היא אחראית על מאות צעירים, מלווה אותם בסמינרים והדרכות ואחראית להכשרתם בתור מדריכים צעירים, יצירתיים ואחראיים. "אני מקווה שבכל מקום מכירים בנוער שלנו כנוער מתנדב. גם אלו שמגיעים לכאן בהתחלה, רק כדי להשלים את שעות המעורבות החברתית, עושים כאן הרבה מעבר. חשוב לי שבין כל האמירות על 'הדור של היום', יידעו שמתהלכים בינינו בני נוער ערכיים שחשוב להם לעשות שינוי. אולי מכאן לא נצליח לשנות את העולם, אבל אנחנו מתחילים אצלנו. יום יבוא ולבני הנוער האלה יהיה את הכוח והכלים לשנות בצורה רחבה יותר".
כמו אמא שלהם
את הכלים להשפיע בני הנוער מקבלים עוד בגיל צעיר. בני נוער נבחרים ממועצות התלמידים בבתי הספר ומתנועות וארגוני הנוער מגיעים למועצת הנוער העירונית, אותה מלווה עינב לוסטגרטן לטניק, 30, והיא בטוחה שאתם עוד תכירו אותם בתור מנהיגי המחר. "הצעירים האלו הם הכי איכותיים ומדהימים שיש. הם מציפים את הצרכים של בני הנוער בבתי הספר, מקיימים מליאות מסודרות, הצבעות דמוקרטיות ומובילים תהליכים עבור הצעירים בעיר. הם משקיעים המון זמן ומאמץ מתוך רצון אמיתי להשפיע. הקול של בני הנוער חשוב לא פחות מהקול של האוכלוסייה הבוגרת, כשהם בוחרים את הנציגים שלהם למועצת הנוער זה ממש כמו בחירות לרשות המקומית".
לוסטגרטן לטניק שגדלה והתחנכה בקרית מוצקין, הייתה שמחה לו היה מקום כמו מחלקת הנוער גם כשהיא הייתה נערה. "מחלקת הנוער היא בית חשוב שלא היה קיים בתקופתי כשהייתי נערה. אני רואה את זה בכל יום מחדש אצל אלפי הילדים שמגיעים לכאן ואף אחד לא מכריח אותם. הם מגיעים כי הם אוהבים להיות פה, יש כאן אווירה חמה ומשפחתית. היום, כשאני בוגרת ואמא לילד, אני שואלת את עצמי למה לי לא היה מקום כזה שילמד אותי ערכים כל כך חשובים כמו תרומה והתנדבות, ואני יודעת שכשהצעירים שלנו יוצאים מכאן הם מרגישים אנשים טובים יותר".
"אם אני אצליח לגרום לחבר'ה הצעירים האלה להסתכל על החיים בעיניים חיוביות, אני עשיתי את שלי. אני יודעת שבני הנוער שייצאו מפה יהיו מבוגרים מובילים בחברה, עצמאים וחזקים"
בין אנשי הצוות ובני הנוער מתפתחים קשרים חזקים מאוד. לוסטגרטן לטניק מסבירה: "אני מרגישה כמו אמא שלהם לכל דבר שהם צריכים. כשהם מרגישים בנוח לפנות אליי, אני מאושרת. הם עוברים כאן תהליכים מדהימים עם עצמם, הם מגלים חברים חדשים, תחומי עניין משותפים, הם פורחים מול העיניים שלנו. אני יודעת שאני תמיד אהיה כאן בשבילם, הם נכנסו לי ללב ולא ייצאו לעולם".
גם במצבים קשים הקשר בין אנשי הצוות לבני הנוער נותן כוחות, לשני הצדדים. חנה בורגמן, 30, שהחלה לעבוד במחלקת הנוער ביוני האחרון, מלווה כ-100 ילדים ובני נוער עולים מאתיופיה. היא מספרת: "אנחנו עוברים ביחד תהליכים חינוכיים, הכי עמוקים שאפשר לדמיין. לפעמים המציאות בחוץ היא לא פשוטה ושיחה בלבד לא תפתור את הבעיה. לאחר המקרה של סולומון טקה היה כאן הרבה תסכול וכעס. עלו שאלות קשות, וזה היה הניצחון שלנו שהתמודדנו עם זה. הכלנו, הקשבנו, נתנו להם לפרוק, קיימנו שיח, קיימנו טקס זיכרון, נתנו לצעירים מקום לפרוק ולהתבטא".
מבוגרים מובילים בחברה
במחלקת הנוער נפרצים כל הגבולות. לעשות רק את מה שצריך זו קללה, לעשות כל מה שאפשר זו ברכה. הכל נעשה מתוך רצון אמיתי שיהיה כאן טוב יותר. בורגמן מסבירה: "מחלקת הנוער זה המקום היחיד שאני מכירה שיש בו נתינה כה עצומה. זו התגשמות כל הערכים הלכה למעשה. אם אני אצליח לגרום לחבר'ה הצעירים האלה להסתכל על החיים בעיניים חיוביות, אני עשיתי את שלי. אני יודעת שבני הנוער שייצאו מפה יהיו מבוגרים מובילים בחברה, עצמאים וחזקים, כאלה שרוצים להעביר את העזרה הלאה. אם תהיה לי הזכות להוביל אותם לשם אני אהיה המאושרת באדם".
רק לפני חודש זכתה שירלי למפל בתואר מנהלת מחלקת הנוער המצטיינת הארצית בטקס שהתקיים במעמד שר החינוך ומנכ"ל משרד החינוך בבית ניר בזכרון יעקב. היא קוצרת את הפירות המשובחים שהיא זרעה, והיא ממש לא מתכוונת לפרס. מבחינתה הפירות הם בני הנוער אותם ליוותה, שעדיין ממשיכים להגיע למחלקת הנוער.
"חשוב לי שבין כל האמירות על 'הדור של היום', יידעו שמתהלכים בינינו בני נוער ערכיים שחשוב להם לעשות שינוי. אולי מכאן לא נצליח לשנות את העולם, אבל אנחנו מתחילים אצלנו"
למפל: "הבוגרים שלנו הם חלק בלתי נפרד ממחלקת הנוער. חלקם שותפים לפרויקטים, חלקם ממשיכים להתנדב וחלקם רק באים לבקר. אבל העובדה שתחושת המשפחתיות הזו לא עזבה אותם, שהם עדיין מרגישים שייכים, מאוד מרגשת עבורי. לאורך השנים נהיו כאן דורות שניים ושלישיים, אחים קטנים שמגיעים בעקבות אחיהם הגדולים, שכנים וחברים".
המפעל עליו למפל מנצחת מוערך בכל הארץ, היא מצידה תמשיך לחשוב שאולי משהו באוויר של מוצקין עושה את בני הנוער ערכיים יותר. אבל לדעתי, הכל בזכות הצוות המופלא הזה, שמקדיש את חייו בשביל הילדים של כולנו, שמחר יהיו המנהיגים של כולנו.
