מה הייתם עושים אם שנים רבות לאחר שהתגרשתם היו מבקשים להוציא אתכם עם ילדיכם מהבית כי הגרוש/ה בפשיטת רגל?
פסק דין תקדימי שהתקבל השבוע סיים פרק עגום ארוך ומתיש בחייהם של אם ושלושת ילדיה, שכמעט נזרקו מביתם בשל הליך פשיטת רגל אליו נקלע הגרוש של האישה, שנים רבות לאחר מועד הגירושים. בכך קיבל בית המשפט את כל הטענות של עו"ד עופר פרץ, בא כוחה של האישה.
פסק הדין ניתן בתום שנתיים של מאבק משפטי מורכב, שכלל דיוני הוכחות ושלל בקשות ביניים וכן הידרשות לסוגיות מהותיות בנושא ביטולי הענקות בפשיטת רגל.
עו"ד עופר פרץ, מהמובילים בארץ בתחום פשיטות רגל, הסדרי חובות והקפאת הליכים, שייצג במשפט את האישה, מבהיר, כי השופטת גלית ציגלר מספקת בפסק הדין, באופן חד וברור, יריעה רחבה הסוקרת את כלל הפסיקה הרלוונטית תוך הבחנות מהותיות והכרעה בסוגיות המועד הקובע למבחן כושר פירעון, סוגיות בעניין נטל ההוכחה ונטל הבאת הראיות וכן סוגיית תום הלב כתנאי הכרחי להגנת "הזכויות שביושר" בפשיטת רגל.
לדברי עו"ד פרץ, מדובר ללא ספק בפסק דין שעושה סדר בין הפסיקות הסותרות, בעל חשיבות רוחבית ויש בו כדי לסייע לעורכי הדין העוסקים בתחום. עו"ד פרץ: "בני זוג שמתגרשים לא לוקחים בחשבון ששנים לאחר מכן עלול אחד מבני הזוג להיקלע למשבר כלכלי ומסתפקים בניסוח הסכם הגירושים, לפיו הדירה תעבור במתנה לבן הזוג וזאת לצורכי פטור ממס. במקרים אלו בית המשפט עלול לחייב את הגרושה להחזיר את מחצית הבית לנושים, לטובת חובות הגרוש. לכן, המלצתי, במסגרת הסכם הגירושים לפרט אודות הוויתורים ההדדיים, לתעד ולשמור את האסמכתאות מהבנקים, חברות הביטוח וכל דבר היכול להעיד על מצבם הכלכלי של בני הזוג ואף רשימות שנעשו בכתב יד כחלק מהמשא ומתן. תשומת לב לפרטים אלו יימנעו עוגמת נפש והליכים משפטיים ארוכים ומורכבים שעלולים להעמיד את דירת המגורים בסכנה".
