fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178243 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

אילן סרדל: "אני הייתי פועל בדיוק כמו הקצין"

מפקד משטרת זבולון לשעבר תומך בשוטר שירה בסולומון טקה ז"ל ומחזק אותו. הוא בטוח שהתיק ייסגר ושופך אור על היחסים של התחנה עם בני העדה האתיופית בקריות
סכנת חיים ממשית ומיידית. אילן סרדל | צילום ארכיון: הילה מלמד

אתמול, שבת, פירסם מפקד תחנת זבולון לשעבר אילן סרדל פוסט בפייסבוק והביע את דעתו בנוגע לאירוע הירי שהוביל למותו של סולומון טקה ז"ל בשבוע שעבר. סרדל, שבקיא היטב בקשר בין תחנת זבולון לעדה האתיופית, אמר הבוקר ל"הד הקריות": "הקצין פעל כחוק. הוא לא היה במשמרת, אך החוק מגדיר אותנו כשוטרים 24 שעות ביממה, כך שזה לא רלוונטי אם היה במשמרת או לא. שוטר הוא שוטר בכל זמן. זו ההנחיה לכל השוטרים והקצינים. שוטר במדים או לא במדים שרואה עבירה מחויב לטפל בה".

סרדל הוסיף: "לפי הפרטים הידועים לי שקיבלתי משוטרים ואנשים שמכירים את המקרה, היה שם אירוע של 'התפוצצות' של נערים אתיופים ושאינם אתיופים על ילד בן 13. קצין המשטרה, שנכח במקום, ניגש להפסיק את העבירה. כשסיים את האירוע, השליכו לעברו הנערים שלוש אבנים לא קטנות. אחת פגעה בראשו, אחת בכתף ואחת בבטן. החוק להגנה עצמית מגדיר שאם נשקפת סכנת חיים מיידית או ממשית ואין דרך אחרת, רשאי השוטר להשתמש בנשק כדי למנוע את הפגיעה בו.

"זריקת האבנים שהייתה על קצין המשטרה היא סכנת חיים ממשית ומיידית. השאלה היא אם הייתה דרך אחרת או לא, ולדעתי לא הייתה דרך אחרת מסיבה פשוטה: הוא לא יכול היה לסגת כשילדיו נמצאים מאחור, כשהקטן בהם בן שבעה חודשים. בית המשפט העליון הגדיר בפסיקה שעל השוטרים לצמצם את הפגיעה כמה שניתן ולירות לכיוון הרגליים. משטרת ישראל הרחיבה את ההנחיה, ולפיה על השוטרים לירות קודם כל באוויר ורק לאחר מכן לכיוון הרגליים. אם אין לך זמן ואין לך טווח ירי לאוויר, עליך לירות לפלג גוף תחתון. במקרה הזה, השוטר החליט שלא לבצע ירי באוויר כיוון שמדובר במקום מגורים מאוכלס. השוטר הזהיר אותם שיפסיקו לזרוק עליו אבנים, ומשלא הפסיקו, הוא ירה לרצפה. אני בטוח שהוא לא התכוון לפגוע, עובדה שהוא ירה לקרקע".

סרדל תומך בשוטר ואף סבור כי התיק נגדו ייסגר. "אני בטוח ב-100 אחוז, לא משנה מה יהיה, שהתיק הזה ייסגר. זה עניין של סכנת חיים בראייה סובייקטיבית של הקצין באותה נקודת הזמן. מה היה מצופה ממנו לעשות? זה שיקול דעת במצב נתון בזמן לחץ, לאחר שנפגע וחש בסכנת חיים לו ולבני משפחתו. אני הייתי פועל בדיוק אותו הדבר ואני סבור שכל אדם בנעליו היה פועל בצורה דומה. הייתי במאות אירועים כאלה ואי אפשר לשפוט בן אדם בסיטואציה כזאת".

היחסים הטעונים בין בני העדה האתיופית למשטרת ישראל לא חדשים לסרדל, אך לדבריו, אין שיטור יתר כלפי בני העדה. "אני חושב שמשטרת ישראל פועלת בשיטור יתר נגד כל מי שפורע חוק. שיטור יתר הוא לא נגד צבע העור, הוא נגד אלו שמבצעים עבירות. תחנת זבולון בשנים האחרונות מבצעת עשרות מפגשים עם האוכלוסייה האתיופית, על מנת להכיר את העדה והתרבות. עד כה התקיימו לפחות 60 מפגשים כאלה. תחנת זבולון פתחה קבוצה לנערים בני העדה האתיופית שנמצאו במעגל העבירות הפליליות, ובמשך חצי שנה קיימה הרצאות ופעילויות במטרה להסביר להם על המשטרה. בנוסף על כך, המשטרה התחייבה למחוק את הרישומים הפליליים למשתתפים במפגשים ואף לפעול על מנת לגייס את הצעירים למשטרה בעתיד. העדה האתיופית היא אוכלוסייה מצוינת, יחד עם זאת ישנן קבוצות של צעירים שמבצעת עבירות, ונגדם המשטרה פועלת. אין שום קשר לצבע העור".

אהבתם? שתפו!

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות