ד"ר לוי, נשואה + 4, מקיבוץ הסוללים בגליל התחתון, שסיימה את התמחותה במחלקה, עברה לביה"ח בני ציון, שם תשמש רופאה בכירה ותעבור תת-התמחות בניתוחים אוטולוגיים (ניתוחי אוזניים).
רגע לפני סיום הפרק במרכז הרפואי שבנהריה, החליטה ד"ר לוי להשאיר מזכרת מרגשת, בדמות יצירת אמנות של חברתה תמר חדד, אמנית בחוטי ברזל. היצירה כוללת עבודת נוף מרשימה, כאמור באמצעות חוטי ברזל, התלויה בכניסה למחלקה.
ליצירה מתלווה המשפט: "וסוף אין לדרך הזאת העולה. סופי הדרכים המה רק געגוע", מתוך השיר "אל הפילים" של נתן אלתרמן.
ד"ר לוי: "רציתי להשאיר מזכרת שמרוממת את הנפש וגורמת לצופה בה לשכוח ולו לכמה רגעים מתלאות היום-יום, להתמלא באנרגיה ולצאת מהקונטקסט של בית חולים. את ההשראה לעבודה קיבלתי מהנוף היפהפה שנשקף מהמחלקה, הכולל פסגת הר וחורשת עצים. השורה של אלתרמן מתמצתת עבורי את הדרך הסימבולית שעברתי כאן, שהיא גם סוף וגם התחלה של משהו חדש, עם המון אהבה, כבוד והוקרה. היה לי חשוב להוקיר תודה לכל מי שגידל אותי והפך אותי לרופאה שאני".
מנהל מחלקת אף-אוזן-גרון וניתוחי ראש-צוואר, ד"ר אייל סלע, ומנהל המרכז הרפואי, פרופ' מסעד ברהום, הודו לד"ר לוי על המחווה המרגשת.
ד"ר סלע: "עינת הגיעה אלינו כסטאז'רית ועשתה כאן את ההתמחות. היא מייצגת עבורי את ההון האנושי ואת כל הטוב שיש במרכז הרפואי. עינת השאירה אצלנו חותם עמוק, ולא רק בזכות עבודת האמנות היפה שהותירה אחריה, ואין לי ספק שהיא תמשיך להצליח ולפרוח".
פרופ' ברהום: "כמרכז רפואי שחרט על דגלו את המילים 'אדם לאדם – אדם', מרגש אותי לראות את ד"ר לוי, שלא שכחה מאין באה והשאירה מזכרת מרשימה לדורות הבאים. הדבר ממחיש את הרפואה המקצועית והאנושית ואת הקשר המשפחתי ויוצא הדופן שיש במחלקה זו, כמו גם במחלקות רבות נוספות במרכז הרפואי".
