משומש במצב טוב: מה עושים כשנגמר ציוד המיגון?

אם ציוד המיגון נגמר לצוותים הרפואיים, צריך להשמיש ציוד משומש. צוות מיוחד מרפאל, בראשו עומד עילם מיישובי גוש משגב, בוחן איך לעשות את זה

עילם, תושב גוש משגב, לא מתלהב כשאומרים לו שהעבודה שלו נשמעת כמו סוג של משימה בלתי אפשרית.

אתה מקבל משימה שאין מישהו ספציפי שיכול לעשות, מארגן צוות לטפל בה, ויחד אתם פותרים בעיה

"כן, זה תיאור נכון, ואני אוהב את העבודה שלי, אבל זה הרבה פחות אקשן ממה שאתה מתאר".

תשפטו אתם. עילם הוא ראש המחצ"ב – מרכז מחקרים צבאיים של רפאל. המשימה של עילם הפעם הייתה השמשת ציוד רפואי שהוא פסולת רפואית.

"לא השמשה ממש. היינו צריכים לענות על השאלה: נניח שמחר בבוקר אנחנו במצב חירום ואין לישראל דרך להשיג ציוד שנדרש, אז איך משמישים פסולת רפואית. ספציפית שלושה דברים שנדרשים לצוותים רפואיים המטפלים בחולי קורונה – מסיכות, סרבלים עמידים בפני נוזלים, ומגני פנים שקופים?"

בשיתוף עם כמה גופים בתחום ההנדסה, עילם והצוות שהוקם לעניין העלו שלוש דרכים עקרוניות להסיר סכנות ביולוגיות שנמצאות על הציוד הזה לאחר שנעשה בו שימוש: חימום, רעל וקרינה.

ומה גיליתם, איך נשמיש?

"זהו, שעדיין לא גילינו. לכל אחת מהדרכים יש יתרונות וחסרונות".

בוא נעבור עליהן

חימום – "בעיקרון, שמים ציוד ב- 70 מעלות וזה הורג כל מה שיש. זה לא אנחנו המצאנו, לואי פסטר דיבר על זה עוד במאה ה-19. יש שני סוגי חימום: חימום יבש וחימום רטוב. חימום יבש אומר שפשוט שמים את הציוד בתנור. חימום רטוב – נאדה את הציוד.

בחטיבת מנור גילו שבחימום יבש ציוד המיגון יצא יחסית תקין. הבעיה? אין תקנים שיגידו מה זה בסדר. חימום רטוב, לעומת זאת, לגמרי לא עבד. למדנו שאם שמים אדים חמים הם ממיסים חלקים מהותיים בציוד -תפרים, דבקים שמחזיקים את הציוד יחד. חשיפה ללחות וחום הורסת הציוד".

רעלים – "בהליך החשיבה התחלנו עם הרעיון הכי בסיסי: מים וסבון. זה נפל מיד כי אלו ידרשו ייבוש. משהו חזק יותר כמו אקונומיקה ואלכוהול הורסים את הפריטים. נשאר פטנט אחד, שלא הכי כיף לומר אותו בגלל קונוטציות שליליות – תא גזים.

ממלאים את החלל ברעל, אטילן אוקסיד, הוא חודר לכל הפינות של הציוד ומחטא אותו. הבעיה: זה חומר מאוד רעיל וצריך חברות מורשות שיטפלו בו. בנוסף, הספיגה שלו לא מספיק גבוהה. צריך המון מהחומר כדי לחטא".

קרינה – "שוב, ניסינו כמה שיטות לטיפול עבור ציוד המיגון. קרינת מיקרוגל – רעיון פשוט שעובד בדיוק כמו חימום. בעיה אחת: במסיכות, N95 במיוחד, יש פס מתכתי. ברוב המיקרוגלים זה יוצר ניצוצות, ובאלו שלא, הפס המתכתי מתחמם יותר מהר והורס את המסכות.

רעיון שני: אולטרה סגול – פנס שכל מה שנחשף לאור מטוהר. שיטה יעילה אבל לא יסודית. כל דבר שלא נחשף לאור לא יטוהר. צריך שהאור יגיע לכל פינה בציוד.

שיטה שלישית: קרינת גמא – הקרינה פשוט עוברת דרך הציוד מצד אחד לצד שני. אין עניין של האם האור הגיע או לא. הקושי? יש רק מתקן אחד שיודע לעשות את זה, ביבנה, וזה מאוד מסוכן. המתקן האחד מאוד יעיל. הסיפור הוא איך להביא ציוד למתקן הזה. הצוות שלנו בנה שרשרת אספקה, איך צריכה להראות הדרך להביא ולאסוף".

מה יהיה בסוף?

"יש חטיבות שונות שמפתחות שיטות טובות יותר. הצוות שלנו רק הניח את היסודות. זה לא הדבר היחיד שאנחנו בודקים. בשבוע האחרון טיפלנו באיך מטפלים בציוד שנועד למכונות הנשמה. גילינו שרובו יכול להיכנס לאמבטיות עם סבון ואלכוהול".

אבל?

"יש במכונות מסנן שנועד למנוע מהלחות באוויר להיכנס לריאות. יש בו רכיב שהתפקיד שלו זה לספוג נוזלים, והוא עשוי קרטון, אז אין דרך לנקות אותו, לא בגלל שהרטיבות של הניקיון תהרוס אותו. הוא מגיע מראש הרוס והלחות שמצטברת עליו הורסת אותו. אז אנחנו מתעסקים בכל שאר החלקים".

איך הגעתם לטפל בעניינים האלה? אתה הרי לא מתעסק עם בתי חולים ברגיל

"המוטו של רפאל הוא שמירה על ביטחון. אז חוץ מהפעילות המסורתיות, יש גופים שהם מוקדי ידע לאומי. אנשים אצלנו יודעים להיכנס לתחום שאינו תחום ההתמחות שלהם ולהשתמש במומחיות שלהם כדי לתת פתרונות וכמה שיותר מהר.

במצב העכשווי הציעו לי, בתור ראש מחלקה, לבוא לפגישה בבית חולים רמב"ם ובין שלל הדברים שצריכים טיפול עלה הצורך בהשמשה הזו ועליו הלכנו".