זאידה בכארייה, בת 37 מפקיעין, אחות מיילדת במרכז הרפואי לגליל, רק רצתה לחזור הביתה מהשתלמות מקצועית מטעם עבודתה, כשהחליפה רכבת בבנימינה ומצאה את עצמה "מיילדת" ילד בן 12 מבין פסי הרכבת.
"ירדתי עם חברות לעבודה מהרכבת בתחנת בנימינה, כשלפתע שמענו צרחות איומות, שלא פסקו. מיד רצתי לכיוון הצעקות, וראיתי אנשים מסתכלים למטה, אל בין פסי הרכבת. הבנתי שיש שם משהו, סימנתי לאנשים שיגידו לפקח שלא ייתן לרכבת לזוז וקפצתי למטה. זה היה פשוט מחזה עצוב. ראיתי ילד, בין שני גלגלי הרכבת. שאלתי אותו אם הוא בסדר והוא ענה לי שכן. שאלתי אותו אם הוא נפגע והוא אמר לי שלא. הוא היה מפוחד מאוד. דיברתי אליו וביקשתי ממנו שייתן לי יד כדי שאוכל למשוך אותו החוצה. אחרי שהוא הבין שאני רק רוצה בטובתו, הוא הושיט לי את ידו ושלפתי אותו משם. היה לו מזל גדול. נהג הרכבת הבחין בו קופץ ונשכב על המסילה והספיק לעצור את הרכבת, אבל גם העובדה שגופו הקטן נכנס בין הפסים, מנע ממנו להיחבל באופן בלתי הפיך".
אפשר לקרוא לזה אזרחות למופת תחת קור רוח, כשבזמן שכל האנשים בתחנה נלחצו וצעקו מחרדה, בכארייה פשוט קפצה אל הלא נודע, כדי להציל חיים. "מאז שזה קרה, אני כל הזמן חושבת על הילד הזה. מעניין אותי מה איתו. הבנתי שהוא מגיע מרקע לא פשוט, ואף נודע לי שהשאיר מכתב פרידה. אני לא יודעת מה היו באמת הכוונות שלו, אבל אני רק יכולה לקוות שמצבו טוב ושהוא מטופל ע"י אנשים מתאימים".
