בשבוע שעבר הגיע טל, המתגורר ביישוב מכמנים שבמועצה האזורית משגב, יחד עם הוריו מירב ונעם ואחותו מיה, אל מחלקת הפגייה, כדי לציין את יום הולדתו ה-18. בני המשפחה הגיעו עם עוגת יום הולדת ופינוקים נוספים.
טל, נגר חובב, גילף במיוחד עבור הצוותים לבבות מעץ, אותם חילק לצוותים כאות הוקרה.
טל, שהיה מאושפז בפגייה במשך שלושה חודשים, נולד בשבוע ה-25, במשקל 800 גרם, ובחלק מהזמן היה מונשם. גם לאחר שנגמל מהנשמה, הוא המשיך לקבל תמיכה נשימתית בפגייה.
לא פחות מתשע עובדות מצוות הפגייה זוכרות את טל מהתקופה בה היה פג, כולל ד"ר ורד פליישר-שפר, המשמשת היום בתפקיד מנהלת המחלקה, וסבטלנה סירוטקין, היום האחות האחראית של המחלקה.
"אין יום בו אני לא מרגישה צורך להודות למרכז הרפואי ולמחלקת הפגייה", מספרת האם מירב. "למעשה, התודה שלי כפולה: ביה"ח הציל את חיי, כי הייתי במצב קשה במהלך הלידה, ובפגייה הצילו את חייו של טל, ולכן זה טבעי עבורנו לחגוג כאן את יום הולדתו בכל שנה".
מירב מגלה, שהמסורת להגיע למרכז הרפואי ביום הולדתו של טל החלה מאז שהיה בן שנה, בקיץ 2006. "באותו היום התחילה מלחמת לבנון השנייה, ורק כשהגענו לשם גילינו את זה. אנשים אמרו לנו: 'למה באתם? יש מלחמה'. כך התחילה המסורת שנמשכת עד היום, להגיע לפגייה ביום ההולדת", היא מספרת.
מנהלת הפגייה, ד"ר ורד פליישר-שפר, שהיתה באותה תקופה רופאה בכירה בפגיה, מספרת: "כשאני רואה את טל, אני מרגישה את הסיפוק האמיתי, יחד עם תחושת גאווה והתרוממות רוח. לא אשכח את התקופה המאתגרת בה היה מאושפז אצלנו. כשאני רואה היום לנגד עיניי בחור בן 18, יפה ומפותח, אני אומרת לעצמי שאת החותמת שלי בעולם הזה כבר השארתי".
רופאה נוספת שקיבלה אותו בפגיה, לפני 18 שנה, היא ד"ר טטיאנה ליפשיץ, שהיתה אז מתמחה צעירה והיום, במעין סגירת מעגל, מטפלת בו כרופאת משפחה במסגרת קופת חולים. "למרות שאני לא עובדת כבר בפגיה, הגעתי במיוחד כדי לקחת חלק באירוע. זה מאוד מרגש לראות את טל והמשפחה חוזרים לכאן מדי שנה", היא אומרת. "הביקור הזה מעלה בי זיכרונות רבים מהעבר".
הצוותים הרפואיים והסיעודיים בפגיה הדגישו, כי חייו של טל ניצלו לא רק בזכות הצוות המקצועי, אלא גם בשל התמיכה של ההורים ובני המשפחה הנוספים.
במהלך המפגש אמר טל: "היום אני חוגג ח"י שנים, על כל המשמעות הסמלית שיש בזה. זו מסורת שאני לא מוותר עליה, זה כמו לנשום. הביקור כאן, עם הצוות, במקום בו הייתי מאושפז במצב קשה לאחר הלידה, ממלא את הלב ותמיד מרגש בכל פעם מחדש".
