"ש לי זיכרונות לא טובים מנצרת עילית, אבל התבגרתי, הבנתי כמה דברים, הבנתי שהסיטואציה הלא נעימה אליה נקלעתי אינה יכולה לפסול את מה שקשור לעיר. מבחינתי, אם יציעו לי תפקיד מכובד, אחזור לשם בעתיד, למרות שהיום יש לי תפקיד מצוין", אומר ג'יורג'י מחריסטוב, כדורגלן העבר של הפועל נצרת עילית, בן 43, ששיחק במדי הפועל נצרת עילית בעונת 2005/06, עונת הירידה מליגת העל, כדורגלן עבר מפואר במקדוניה, היום מנהל האקדמיה לכדורגל בקבוצת וארדאר מעיר הבירה סקופיה ומי שנחשב בזמנו למלך השערים בכל הזמנים של נבחרת מקדוניה.
את חריסטוב פגשתי בשבוע שעבר בסקופיה. נראה כמעט אותו הדבר, השנים לא נתנו את אותותיהם בחלוץ שאת רוב הקריירה שלו עשה מחוץ למקדוניה ואפילו שיחק בפרמייר ליג באנגליה במדי קבוצת בארנסלי, שרכשה אותו מפרטיזן בלגרד תמורת סכום שיא באותם ימים- 1.5 מיליון פאונד. את הפגישה שנערכה במדרחוב המפורסם של סקופיה הוא פותח בשלל שאלות: "מה שלום חיים עטיה והמשפחה שלו?", הוא לא שוכח את איש המשק בימי ליגת העל העליזים, "מה עם המאמן מוטי איווניר, הוא התקדם בכדורגל הישראלי?", וגם שחקנים הוא לא שוכח: מה שלום עמי אזולאי, מה הוא עושה יום ואושרי לוי? מה שלום הקשר הנמוך שהיה לנו באמצע? (ג'יזרמו ישראלביץ).
-על הבוס אבשלום נוריאל אתה לא שואל?
"לא כי זה גם לא מעניין אותי, אבל כמו שאמרתי זה מאחורי. אותי לימדו להסתכל תמיד קדימה ולא אחורה".
חריסטוב הגיע לנצרת עילית בחלון העברות בינואר, אחרי שהמאמן מוטי איווניר השלים את המהפכה הכושלת שלו ושלח הביתה את כל הזרים שהביא מקרואטיה. "לקבוצה לא הלך, היינו במומנטום שלילי, איבדנו יתרון גדול על הפועל כפר סבא, במצב הזה הכי קל לבוא להאשים את השחקים הזרים" הוא משחזר.
הוא מוסיף ואומר על אותה תקופה: "לא התייחסו אלינו יפה, כנראה בגלל התוצאות, ציפו שאנחנו נציל את הקבוצה. הגענו למצב שלא שילמו לי שלוש או ארבע משכורות אחרונות, אבל לא הייתי מודאג. בסוף העונה ביקשו שאחתום על מסמך שאין להם חובות כלפי, איך אחתום על כזה מסמך כשלא שילמו לי כמה חודשים? זה היה הזוי".
חריסטוב, כמו גם בן ארצו איגור ינשבסקי, עזבו את הארץ בלי הכסף שהגיע להם, תבעו אותו בפיפ"א וזכו. "אחרי כמה חודשים קיבלנו את הכסף, חבל בכלל שהגענו למצב הזה, בן אדם עובד צריף לקבל את המגיע לו", הוא מסביר. "מה קורה היום עם הקבוצה? באיזה ליגה הם משחקים? הוא מגלה התעניינות. כשאני מסביר לו שהקבוצה איבדה יתרון עצום לטובת הפועל כפר סבא ולא עלתה לליגת העל בעונה החולפת, ממש כמו שקרה בעונה בה שיחק בקבוצה, אבל בכיוון ההפוך, הוא פולט: "עוד פעם הפועל כפר סבא?"…. לדברי חריסטוב, באותה תקופה נשבע שכף רגלו לא תדרוך יותר בישראל, אולם מאז דברים השתנו. "עברו 13 שנים מאז, התבגרתי, סידרתי את המחשבות, אני אפילו אומר מתכנן ביקור עם אישתי בישראל לבקר את החברים שהיו לי שם, בעיקר את משפחת עטיה, שהבנתי שהם כבר לא גרים בעיר. הם היו המשפחה השנייה שלי, תמכו בי בתקופה הלא פשוטה שעברתי".
אחרי שעזב את נצרת עילית שיחק עוד שנתיים במדי דן בוס ההולנדית לפני שפרש מכדורגל. עד היום הוא נושא בתואר סגן מלך השערים של מקדוניה בכל הזמנים. בשנים האחרונות הוא מנהל את האקדמיה של וארדאר, אלופת מקדוניה בשנתיים האחרונות, שנרכשה לפני מספר שנים על ידי אוליגרך רוסי, שהקים את האקדמיה לצד האצטדיון הלאומי, בו מקיימה וארדאר את משחקי הבית שלה.
בקומפלקס המפואר מגרשי אימונים עם דשא סינטטי, לידם מבנה מפואר בן 3 קומות, המשמש כחדרי הלבשה, משרדים וגם מרפסת צפייה במשחקים. "יש לנו 400 ילדים באקדמיה, זו הצלחה אדירה, הילדים מסיימים לימודים ומגיעים להתאמן, יש להם תנאים פנטסטיים, מכאן יצמחו שחקני העתיד של הכדורגל במקדוניה", הוא מספר בהתרגשות.
השמועה על החלפת שם העיר הגיעה גם לאזניו. "לא מאמין בזה, לא מבין את זה, אבל כנראה שהיו להם סיבות מספיק טובות להחליף את שם העיר. אני מבין שתושבים רבים עזבו אותה, לא נעים, אבל זה מזכיר לי את המצב אצלנו. מגיעים אלינו אנשים שרוכשים כל דבר שזז, משתלטים לנו על המדינה ולכן מקדונים רבים עוברים לסלוניקי. בסך הכל שעתיים וחצי נסיעה מסקופיה", הוא אומר את דעתו על סוגיית החלפת השם.
גם חריסטוב קורא את המפה ורכש בית בסלוניקי. בתקופת הקיץ אשתו והילדים מתגוררים שם בקביעות, הוא מגיע אליהם בסופי השבוע. "קניתי בית בשכונה עם המון ישראלים, בסך הכל שכונה יפה, אף אחד לא יודע מה יהיה מחר במקדוניה", הוא מסביר.
-עם יד על הלב. הצעה טובה תביא אותך לישראל?
"כן, למה לא. בסך הכל החיים שם טובים. נהניתי בישראל, למרות שעל המגרש לא הלך לי ולקבוצה והיו הרבה דברים מסביב. כמו שאמרתי, עזבתי את הארץ בהרגשה לא טובה, אבל מאז דברים השתנו אצלי".
