בעת שהיה חייל זכה אמיר עזר, חובב טבע מושבע מעפולה, בפרס הרמטכ"ל בנושא מחזור ושמירה על הטבע ואיכות הסביבה. מאז ועד היום לא הפסיק עזר את פעילותו לשמירה על הטבע וכיום אף זוכה לנחת כאשר בנו, איתי יוסף עזר, הפך לחובב טבע בעצמו והצטרף אליו באחת המשימות המרכזיות שהציבו השניים לעצמם, מיזם סביבתי – טיפול ומעקב אחר תנשמות בטבע ככלי להדברה ביולוגית של גידולים חקלאיים.
השותפות הזאת בין האב לבנו החלה כאשר הבן איתי היה בן 4 , עוד בהיותו ילד קטן התלווה לאביו בפעילותו בטבע והיום, כאשר הגיע לכיתה ה' בבית הספר 'תדהר' בעפולה, הוא שותף פעיל בפרויקט הטיפול בתנשמות שיזם אביו, החל משלב מבניית תיבות קינון בחצר הבית משאריות עץ שהם מלקטים, דרך הצבת תיבות הקינון על צמרות העצים בשטח, מדידה וסימון תנשמות באמצעות טבעת מעקב ועד לאיתור תנשמות פצועות שנזקקות לטיפול רפואי.
התנשמת, האויב הטבעי
התנשמת היא עוף לילה הניזון ממכרסמים. היא עושה את עבודתה בלילה כאשר מי שמשלים את עבודתה ביום הוא הבז.
על פי נתונים של משרד החקלאות זוג תנשמות אוכל במשך שנה בין 200 ל- 600 מכרסמים אשר פוגמים בתוצרת החקלאית בטבע. אחד הפתרונות היעילים שנמצאו לאורך השנים הם הצבת תיבות קינון עבור התנשמות בשדות העמק, פתרון שהביא לעלייה של 40 אחוזים בתפוקת תוצרת חקלאית ובמקביל הביא לירידה בשימוש בחומרי הדברה כימיים, שכן התנשמות אחראיות על ההדברה הביולוגית של השמדת מכרסמים בשטח החקלאי דבר המסייע לגידולים יותר רעננים, יותר טריים ויותר בריאים.
על פי השיטה, מגדלים החקלאים את "האויב הטבעי" שהיא למעשה התנשמת ומשחררים אותו בשטח שהם מעוניינים להדביר, על מנת שישמיד את המזיקים בצורה מידית ומהירה כך יורדת רמת המזיקים בשטח באופן דרמטי בפרק זמן קצר ובעלות נמוכה, יחסית.
המיזם של אמיר ואיתי כולל לא מעט עבודה. מבניית תיבות קינון בגינה המשפחתית, התקנתן בשטח מה שמצריך לדעת גם את מלאכת הטיפוס על עצים גבוהים בעונת הקינון שם אוהבות התנשמות לקנן.
בנוסף, פעמים רבות יוצאים אמיר ובנו איתי ל"מבצעים ליליים" הכוללים סיורים בשדות העמק במהלכם הם מאתרים תנשמות פצועות, עוקבים אחר פעילותן ומסייעים לחקלאים במאבקם היום יומי לשמירה על הגידולים החקלאיים.
אחת התופעות הנפוצות נקראת "הצנפה" במהלכן פולטות התנשמות כדור פרווה שלא הצליחו לעכל, אותו אוספים האב ובנו מתיבות הקינון שהציבו ומעבירים אותם לחוקרים המצליחים ללמוד על הרגליה של התנשמת ומצבה הבריאותי.
"אנחנו אוספים את הצנפות מהתיבות, שמים בתנור 200 מעלות למשך שעה ואז מפרקים אותן לגורמים. צוות של חוקרים ואנשים מיומנים יודעים לפרט מה אכלה התנשמת זה מגיע לרמת פירוט מאוד מדוקדקת. מהמידע הזה אנחנו יכולים ללמוד הרבה על הרגליה של התנשמת על מסלולי חייה ועוד הרבה מידע על מצבה הבריאותי", מספר האב אמיר ובנו איתי מוסיף: "יש היום פירוט מדויק ומעקב פרטני אחר כל תיבת קינון באמצעות מפת מיקום של גוגל וכך אנחנו מצליחים לדעת מתי היה קינון, מתי הן צדו ומתי באו לטפל בגוזלים. התפקיד שלנו הוא לתת להם טיפול ולעקוב אחר פעילותן בטבע".
תנשמת בבית הספר
לאחרונה הביא איתי תנשמת מפוחלצת לבית הספר אותה קיבל אביו מפרופ' מוטי צ'רטר חוקר מאוניברסיטת תל אביב שעוקב אחר פעילות התנשמות בעמק וחסיד גדול של ההדברה הביולוגית היעילה והבלתי-מזיקה לסביבה.
מטרתו של איתי, תלמיד כיתה ה' בבית הספר 'תדהר' בעפולה, הייתה לחשוף את חבריו לספסל הלימודים למיזם ההדברה הביולוגית באמצעות תנשמות, שהוא ואביו מקדמים במטרה לשמור על גידולי החקלאות.
תלמידי בית הספר קיבלו סקירה והסבר מפורט על הפעילות של איתי במסגרת פרויקט "לומד מלמד" במסגרתו מביאים תלמידי בית הספר שיעורים, מצגות הפעלות בכל נושא חינוכי ערכי או יוזמה מיוחדת שהם מקדמים או חוקרים. את המידע הם משתפים בכיתה וחושפים את יתר התלמידים לשיעורים מתחומי ידע רחבים והרבה פעמים בנושאים בלתי פורמאליים. המטרה לטפח מצוינות אישית אצל התלמידים לא רק בעולם של ציונים ומבחנים.
"המסר של השמירה על הסביבה ואהבת הטבע הוא מאוד חשוב בעיני ולכן היה לי חשוב להביא את הדברים לבני כיתתי", סיכם איתי את המפגש הראשון של חבריו לספסל הלימודים עם התנשמת ותפקידה כמדבירה ביולוגית.
