מוא"ז הגלבוע מוכרת כרשות בה מגדלים הכי הרבה כבשים, ומאידך מתגאים בגלבוע על השלמת מהלך ארוך טווח לסגירת כל תחנות המעבר שהפכו למפגע תברואתי ברחבי המועצה. מכאן, קצרה הדרך ליצירת פיילוט ייחודי שטרם נראה בארץ, המעניק למגדלים פתרון איכותי לפינוי הפגרים ובעלות חסרת תקדים. "בבחירה בין להגיב לאיומים-והזדמנויות, או להוביל, אנחנו בוחרים לנהל את התהליכים" קובע עובד נור, ראש המועצה. "במסגרת פעילותנו לגלבוע נקי ובריא יותר, ובהיעדר מענה של המדינה לנוקדים, הבנו שאנו חייבים להוביל לפתרון פרקטי למגדלי הצאן המקומיים. בתוקף תפקידי כיו"ר הוועדה החקלאית (במרכז המועצות האזוריות), וכמי שעומד בראש רשות שהחקלאות היא מזהותה העיקרית, אני מחויב להובלת מהלכים המסדירים את עקרונות החקלאות ומגנים על החקלאים", אומר נור.
המהלך בגלבוע נשען על ההבנה כי בכל דיר ישנו אחוז קבוע של תמותה שכיחה, בדומה למצב הקיים בבקר, ולכן יש ליצור מנגנון עבור מגדלי הצאן, המוריד מהם את ההתעסקות המרובה ואת עלויות הפינוי. כך, נבנה מוקד טלפוני הפועל ברציפות בכל ימות השנה, דרכו מדווחים המגדלים לאנשי המקצוע הבאים ומפנים מהדירים את הפגרים. זוהי תכנית ביטוח מקיפה, במהלכה ישלמו המגדלים (לחברת קנ"ט), מחיר של 12 ש' עבור הוצאות הפינוי של כל פגר צאן, בעוד שמוא"ז הגלבוע לוקחת על עצמה תשלום של 2 שקל. גדלי הצאן בגלבוע ישלמו מחיר של 10 שקל בלבד, עבור על כל פגר שיפונה, תשלום המהווה הקלה פיננסית משמעותית לחקלאים.
תכנית הפינוי בגלבוע גובשה בשיתוף משרד החקלאות, ארגוני מגדלי הצאן וחברת הביטוח קנ"ט, ומטרתה לאפשר פינוי מסודר ובמקביל לשמור על איכות הסביבה, בריאות העדר, ומניעת מפגע תברואתי. בגלבוע מציינים את התהליך המקדים שנעשה וכלל את למידת צרכי המגדלים, ולאחר זיהוי סכנה מוחשית לבריאות התושבים. ברקע הדברים, עומד זיכרון התמודדות עם גילויי התפרצות זני חיות בר בגלבוע בשנים האחרונות, שנבעה בין השאר מתחנות מעבר לא מפוקחות. אותם מפגעי תברואה "טיפחו" עליה באוכלוסיית חיות, כגון תנים וחזירי הבר, שהיו מבין הסיבות להתפתחות מחלות וסכנות לציבור, כמו מחלת הכלבת, שהכתה בעוצמה לפני כשנתיים בכל אזור העמקים הצפוניים.
