מאחורי מהפכת הכבישים בנצרת עילית קיים תכנון מפורט וחשיבה מקצועית, אבל הם לא תמיד עולים בקנה אחד עם דעות של תושבים הסבורים כי אילו הם היו מבצעים את הפרויקטים, זמן הביצוע היה קצר ואופן הטיפול שונה.
"שיפוץ כביש לא נעשה כלאחר יד", מסבירה מהנדסת העיר, סבטלנה גרמן, שבהכשרתה היא מהנדסת כבישים ותנועה, "לכל פרויקט שמתבצע בעיר קדם תכנון מקצועי מפורט וחשיבה משותפת עם אנשי משרד התחבורה והרלב"ד (הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים). תכנון בשיפורים בכבישים מתבסס על דו"ח סיכום תאונות דרכים בשלוש השנים האחרונות. לפי ממצאי הדו"ח נקבעים סדרי העדיפויות כאשר
הכבישים שמסומנים 'אדומים', הם הראשונים לתכנון ולביצוע. לדוגמה, פרויקטים שביצענו ברחובות תירוש, מעלה יצחק ודליה".
לשאלה מדוע הכבישים בתירוש ובדליה "עברו הצרה" במסגרת השיפוצים, הסבירה גרמן כי בשני כבישים אלה אירעו 14 תאונות דרכים בין השנים 2013-2015. "הגורם למרבית התאונות טמון בבעיות בטיחות בתשתיות. הצרת הכביש והקטנת רוחב נתיבי התנועה נועדו לשפר את תנאי הבטיחות ולהפחית את מהירות הנסיעה, וזאת בנוסף להסדרת מעגלי התנועה, פסי האטה שממתנים את התנועה ומנועים פגיעה בהולכי רגל".
המהנדסת גרמן סיכמה: "גם אם מהירות הנסיעה אכן קטנו במעט, התנועה זורמת ואין פקקים. הכבישים חודשו לחלוטין ולא רק בשכבת אספלט אלא גם סימון מעברי חציה, הסדרת מפרצונים לתחנות אוטובוס, תאורת 'לד' לאורך הכביש וברמזורים ופיתוח נופי. מדובר בפרויקטים בהיקפים שלא היו כמוהם מזה עשרות שנים ועלותם מסתכמת בעשרות מיליונים".
