תיכף אשוב

סהר אביגזר, 34, גרוש ואב לשניים, איש חיי הלילה שהגיע מהכרמל וכבש את הקריות, מוכר לרבים, אבל גם הוא עצמו יודע, שסהר שכולם מכירים הוא רק הדמות שציפו ממנו להיות ולא האיש מאחורי המסכה.

אביגזר גדל בכרמל ולמד במגמת מחשבים, בן זקונים אחרי חמישה אחים. הוא מכנה את עצמו זאב בודד. "רוב חיי אני מסתובב לבד, גם כשאני טס לחו"ל אני אוהב לעשות את זה לבד. נראה לי שמי שלא מפחד מהלבד שלו ומהמחשבות שלו, מסתדר הכי טוב עם עצמו". תודו שזה משפט שדי תמוה לשמוע אותו דווקא מאיש חיי הלילה, אך אביגזר מסביר: "אני יכול להעיד עליי ועל השותף שלי שאנחנו עופות מוזרים בחיי הלילה. אנחנו לא מתערבבים ואנחנו לא בליינים גדולים. אני, למשל, לא שותה אלכוהול".

אני קצת משוגע

על גופו של אביגזר קעקועים רבים. אחד מהם הוא Loco – משוגע בספרדית. "יש לי בעיית עצבים קלה", הוא אומר בחיוך, "אני מוכר כבחור קצת משוגע, אבל מה שהביא את האישיות שלי לקצה הן הקריות. כאן נותנים לשיגעונות לגיטימציה, על אחת כמה וכמה בחיי הלילה. תמיד יש טיפוסים שיבדקו האם אפשר לרכוב על ההצלחה שלך".

לפני תשע שנים, כשנפתח פאב הברברוסה, אז כחלק מרשת, אביגזר קיבל את הניהול של המקום. הוא מספר: "פאב הברברוסה הראשון נפתח בכרמל והייתה לו הצלחה מסחררת, אז נפתחו סניפים נוספים, אחד מהם הוא בקריות, באח"י אילת. בהתחלה הביאו אותי רק לנהל את המקום, בכלל לא הייתי שותף. תוך שנה, המנהל שהיה איתי גרם לעוולות והוציאו אותו מהעסק, אז קראתי ללירון הראל, שלימים הפך להיות השותף שלי בניהול המקום".

בימים ההם הפאב היה בבעלותם של עו"ד אדם פיש ז"ל ועו"ד תמי אולמן. פיש, עורך דין מוכר וחבר מועצת העיר חיפה, נפטר ב-2014 בפתאומיות בטיול רכיבה על אופניים בנגב. "אדם היה בן אדם מיוחד", אומר אביגזר, "הוא זה שהכניס אותנו לעניינים. כשהוא נפטר, תמי ועוד מספר שותפים החליטו שהם רוצים לצאת מהעסק. כולם באו לשם בשביל אדם".

מאז הם נותרו שניים בעסק – אביגזר ושותפו הראל. "כל מה שלמדתי במשך 30 שנה נמחק בשלוש השנים האחרונות. אחרי חמש שנים בברברוסה, בהן העבודה באה יותר בקלות, בשלוש השנים האחרונות חלה ירידה מסוימת. המקום הזה שינה אותי. יש סהר שלפני הברברוסה וסהר שאחרי הברברוסה. זה הביא איתו דברים טובים וגם דברים רעים. חרטתי על עצמי את הקורדינטות של המקום. עשיתי המון טעויות בחיים שלי. פתחנו ברברוסה בכרמל וקיבלנו כאפה. עד היום אנחנו מלקקים את הפצעים, אבל רחמים עצמיים הם לא אופציה. אנחנו עדיין עומדים על הרגליים ועדיין קמים עם חיוך".

"עשיתי המון טעויות בחיים שלי. פתחנו ברברוסה בכרמל וקיבלנו כאפה. עד היום אנחנו מלקקים את הפצעים, אבל רחמים עצמיים הם לא אופציה. אנחנו עדיין עומדים על הרגליים ועדיין קמים עם חיוך"

את הסיבה שבגינה נסגר המקום, הוא מכנה "כדאיות כלכלית". "הסיבה העיקרית היא השכירות שהייתה גבוהה עד לא הגיונית. בנוסף, ציר אח"י אילת הוא לא מה שהיה לפני 10 שנים. ככל שיש יותר מקומות בציר, זה משרת את כולם, כי יש יותר תנועה. בשנה האחרונה הרבה מקומות נסגרו ולא היה מקום לנהל משא ומתן עם בעל הנכס. אני בטוח שלימים נראה את הטוב בזה".

תחושה של בית אמיתי

על הקהל של הברברוסה אביגזר מדבר בהתרגשות אמיתית, מהלב. "אני חושב שלהבדיל ממקומות בילוי אחרים נתנו תחושה של בית אמיתי. אנחנו באמת אוהבים את הלקוחות שלנו והם אוהבים אותנו. בזכותם שילמנו חשבונות כל השנים. הקהל שלנו הוא קהל מיוחד, יש המון אנשים שעדיין מתקשרים אלינו וצמאים לאווירה שאנחנו מביאים, גם אם במיקום אחר. חלקם אפילו עוזרים לנו בחיפוש אחר מקום חדש".

ואכן אבגיזר ושותפו הראל לא מעוניינים לבזבז את הזמן. "יש משפט שאומר שביום שלא תהיה פה, אתה תישכח. אני מאמין שאם לא נחזור לחיי הלילה בקרוב, גם אנחנו יכולים להישכח. אנחנו ננסה לעשות את זה כמה שיותר מהר, כי אנחנו מיוחדים בנוף. אנחנו לא עושים את זה בשביל הפוזה, או בשביל הבחורות, או כדי להיות רוקסטארים".

מעבר לחיי הלילה, אביגזר הוא גם מאמן כושר במקצועו. "החלום שלי הוא לעבור לתל אביב, לאמן שם כמה שעות ביום אימונים אישיים, לרדת מהדירה שלי ברוטשילד, לטייל עם הכלב והקורקינט ולהוריד הילוך מההילוך הגבוה של הקריות".

כן, קראתם נכון. מבחינת אביגזר, חיי הלילה בקריות הם הרבה יותר מהירים וקשוחים מתל אביב. "בתור מישהו שעשה חיי לילה בכל העולם, הקריות הן אחד המקומות הקשוחים שראיתי. אם שרדנו פה ומכירים אותנו פה, תל אביב קטנה עלינו, לפי דעתי".

חוץ מהחלום על תל אביב יש חלום קרוב יותר, על המקום החדש כאן, בקריות. "אנחנו רוצים לפתוח אותו כמה שיותר מהר, כדי להחזיר חובות כמה שיותר מהר וככה נוכל לפתוח דף חדש. החלק הקשה כבר מאחורינו ונותר חלק קטן מאוד. לזכותנו ייאמר, שיודעים שאנחנו עומדים מאחורי הכל. בחיים לא אכזבנו אף אחד גם בתקופות הרבה יותר קשות".

"אנחנו באמת אוהבים את הלקוחות שלנו והם אוהבים אותנו. בזכותם שילמנו חשבונות כל השנים. הקהל שלנו הוא קהל מיוחד, יש המון אנשים שעדיין מתקשרים אלינו וצמאים לאווירה שאנחנו מביאים"

אביגזר עבר כברת דרך ארוכה. גם בחייו האישיים וגם בעסקים. היום, הוא מעיד על עצמו שהוא איש עסקים טוב יותר וגם אדם טוב יותר. "אני שמח שבזמנים שהיינו בצד העליון של הגלגל, לא הסתנוורנו מהכסף ומהתהילה. אף פעם לא ניקרנו עיניים. גם בימים קשים יותר, לא חרב עליי עולמי. יש אנשים שמקור הביטחון שלהם הוא בממון שלהם, ומקור הביטחון שלי ושל השותף שלי אף פעם לא בא מכסף. לא הגענו מבתים עשירים. תמיד עבדנו קשה ואף פעם לא גנבנו. לא זלזלנו בעבודה בחיים. מקור הביטחון שלי הוא בחיוך שלי ובגישה לבני אדם".

המלאך ששומר עליי

הוא מכיר את "שרשרת המזון" היטב, שכן הוא התחיל מלמטה והגיע לפסגה, לכן הוא יודע להעריך את כל השותפים לדרך. "בחיים לא ניצלנו אף אחד. גם כשהתרסקנו, דאגנו לשלם לעובדים, לפני הכל. אני חושב שהיום אין מספיק הערכה לעובד הפשוט, וזה כואב לי. גם אני התחלתי בתור שוטף כלים, אחר כך הייתי מלצר וברמן. רוב העובדים שלנו נשארו איתנו במשך שנים, אני מקווה לשחזר את הייחודיות של הצוות שלנו".

אביגזר נמצא בזוגיות מאושרת עם קארין לוי, עליה הוא אומר ששינתה את חייו. "בת הזוג שלי היא המלאך השומר שלי. אני יכול להגיד בפה מלא, ויעידו גם אחרים, שאם לא היא ששלפה אותי ממקומות מסוימים בחיים שלי, לא הייתי יושב כאן היום חופשי ומאושר. אני בן אדם קיצוני. פעם הייתי אצל איזה רב שאמר לי שהבעיה שלי היא שאין בי פחד. לזכותה של בת זוגי ייאמר שהיא האדם הראשון בהיסטוריה שאני חושב פעמיים לפני שאני עושה איתה טעות. אחרי כל מה שהיא עשתה בשבילי, הפחד הראשון שחי בי הוא לאכזב אותה".

"אני יכול להגיד בפה מלא, ויעידו גם אחרים, שאם לא בת זוגי ששלפה אותי ממקומות מסוימים בחיים שלי, לא הייתי יושב כאן היום חופשי ומאושר. אני בן אדם קיצוני"

ואביגזר אכן קיצוני, לטוב ולרע, אבל מה שאתם רואים מבחוץ, בהחלט יכול להטעות. "כל בן אדם שעל פניו נראה קשוח, הוא רק מסתיר את הרגישות שלו. היום אני מתון יותר וחושב על ההשלכות של המעשים שלי. אני נכנסתי לבדי למקומות שאנשים לא יצאו מהם. אני מאמין שיש לי השגחה פרטית. אני מחבק גם את האסונות שהיו לי, אני הרבה יותר חזק בזכותם".

לא נעלמנו

יש לאביגזר מסר חשוב שהוא רוצה שתזכרו. הוא כאן כדי להישאר. "חשוב לי שיידעו שלא נעלמנו. אנחנו כבר עובדים על הצעד הבא שלנו. המוניטין של הברברוסה עלו לנו המון כסף והמון השקעה. היום כשאתה הולך לרופא, אתה לא מבין למה אתה צריך לשלם לו 1000 שקלים לשעה. אבל אנחנו שוכחים את כל השנים שהוא למד והשקיע כדי להגיע לרגע הזה. בדרך כלל, עסק בחיי הלילה שורד שנה או שנתיים, אנחנו החזקנו תשע שנים וגם את העסק הבא נקים לטווח הרחוק".