ריטה שייפיס, 19, נולדה באוקראינה לאב יהודי ועלתה עם הוריה ואחותה הגדולה לישראל, כשהייתה בת שנתיים. היא גדלה בקרית ביאליק והפכה להיות תלמידה שקדנית ומשקיעה, וכשהתגייסה, שמחה לקבל שיבוץ לתפקיד מש"קית חינוך.
"כשקיבלתי את התפקיד מאוד שמחתי, כי מאוד רציתי להיות מש"קית חינוך", היא מספרת, "אחרי הקורס אמרו לנו שנתעסק גם בהשכלה ועלייה. כשהגעתי לבסיס חצור של חיל אוויר הבנתי שאעסוק בזה. מש"קית חינוך זה אומר הסברה, טיולים, להעלות את המוראל של החיילים. מדובר בחיילים שלא סיימו תיכון ואני דואגת שיעברו קורס מתאים. אם זה קשור לעלייה, יש את 'נתיב', קורס גיור דרך הצבא, המיועד או לחיילים יהודים, שהם פחות משלוש שנים בארץ והצבא מאפשר להם לעבור את הקורס, או לחיילים, הנמצאים יותר משלוש שנים בארץ, אבל הם לא יהודים. יהודי יכול לעשות רק את הקורס הבסיסי שמחזק את הזהות היהודית ואת הקשר לארץ, ומי שלא יהודי יכול להמשיך לשני הקורסים האחרים שעוסקים בגיור".
צילום: דובר צה"ל
במקביל דואגת שייפיס להפנות חיילים, עולים חדשים לאולפנה לשיפור השפה. "הסיפוק הכי גדול הוא, ללא ספק, להוציא את החיילים מהשגרה, בין אם להכין עבורם טיול, פעילות או הסברה, כי השגרה הצבאית די שוחקת ואני חושבת שזה די חשוב להוציא אותם מהשגרה. כמי שיוצאת איתם לטיולים, אני רואה כמה שזה עוזר ומשפר להם את המצב רוח. גם בתחום השני אני רואה חיילים שזה מאוד חשוב להם לקבל תעודת גמר תיכון או חיילים שממש רוצים להתגייר או לשפר את השפה, והצבא נותן להם את האפשרות. זה כיף לראות שהם חוזרים ואני שואלת איך היה ורואה שנהנו, למדו והשכילו וזה עושה לי ממש טוב".
מכיוון שרק אביה יהודי, שייפיס אינה יהודייה. עתה, היא החליטה לצאת בעצמה לקורס הצבאי המאפשר גיור, אותו תתחיל בסוף אוגוסט. "זה משהו שחיכיתי לו. אחותי סיימה גיור במסגרת אזרחית לפני כמה שבועות והבנתי כמה צריך לנצל את זה בצבא, כי באזרחות זה הרבה יותר קשה וגם אחרי הצבא אין כל כך הרבה זמן להתעסק בזה. בגלל שראיתי כמה זה קשה באזרחות, אני רוצה לנצל את ההזדמנות כי אני חושבת שזה ממש חשוב.
"זה די מוזר, כי גדלתי כאן מגיל צעיר מאוד, ואני לא נחשבת יהודייה. לא ממש הבנתי מה השוני. זה לא שהציקו לי אבל זה מעצבן שהייתי שונה בהגדרה ובגלל זה היה לי קצת מוזר. עכשיו אני נמצאת במצב די מצחיק, כי אני במעקב אחרי חיילים שיוצאים לקורס הזה ועכשיו אני מנהלת מעקב על עצמי"
