משרדי הממשלה, ובראשם המשרד להגנת הסביבה, אינם עושים די, כדי לצמצם את היקפי הזיהום במפרץ חיפה. כך קובע מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא בדוח ביקורת מיוחד שפורסם היום, שני.
את הדוח פותח המבקר בנימה אישית: "בימים הקרובים אסיים כהונה של שבע שנים כמבקר המדינה ונציב תלונות הציבור. במהלך כהונתי פרסמתי מאות דוחות ביקורת העוסקים במרבית תחומי העשייה של הממשל. מסמך ביקורת זה שאותו אני מפרסם היום לציבור עוסק בנושא הזיהום הסביבתי באחד מהאזורים הרגישים ביותר במדינה מבחינה זו. דוח זה נוגע בעתיד חיינו באזורי מוקדי זיהום סביבתי ובסיכונים הנובעים מהם".
הדוח עוסק, בין השאר, באיכות האוויר במפרץ חיפה, בתחלואה באזור, בפיקוח של המשרד להגנת הסביבה על המפעלים המזהמים ובפעולות האכיפה. המסקנות קשות.
מוקד זיהום סביבתי בולט
"אזור מפרץ חיפה הוא ממוקדי הזיהום הסביבתי הבולטים בישראל", קובע הדוח, "בסמוך לריכוזי אוכלוסייה מרוכזת בו פעילות תעשייה אינטנסיבית הכוללת, בין היתר, בתי זיקוק, מתקני אחסון דלקים, מפעלי תעשייה כימית ופטרוכימית ומפעלי תעשייה אחרים. בנוסף, מצויות באזור המפרץ תשתיות לאומיות ובהן נמל ימי, שדה תעופה ותחנת כוח… תמונת איכות האוויר באזור מפרץ חיפה העולה מנתוני הניטור והדיגום של המזהמים המוצגים בדוחות השנתיים שהמשרד להגנת הסביבה מפרסם לציבור מלמדת כי לאורך השנים חלה באזור מגמת ירידה בריכוזם של מרבית המזהמים… אולם המגמה העולה מדוחות המשרד להגנת הסביבה, אין בה כדי להסיר את החשש מהשלכות כבדות משקל של הזיהום באזור על תמונת איכות האוויר לטווח הארוך… העיר חיפה היא בין חמש הרשויות המקומיות שנתוני פליטת המזהמים בהן הם הגבוהים ביותר בישראל".
פרק מרכזי בדוח זה מצביע על כך כי שיעור התחלואה באזור מפרץ חיפה במחלות מסוימות, על פי שורת נתונים שהציג משרד הבריאות לאורך השנים, גבוה מהממוצע הארצי, וכי בנפת חיפה יש תחלואה עודפת של מבוגרים בסרטן, במחלות לב ובמחלות נשימה. כמו כן יש החמרה של אסתמה אצל ילדים, והועלה חשש על ידי גורמים שונים שזיהום האוויר הגבוה באזור זה הוא בין הגורמים לכך.
עוד קובע המבקר: "ההתמודדות עם קיומה של פעילות כלכלית ותעשייתית המזהמת את האוויר באזור עירוני או בסמיכות לו, המסכנת את האוכלוסייה, מחייבת נקיטת פעולות הנוגעות למכלול של תחומי אחריות ממשלתיים: הגנת הסביבה, הבריאות, התחבורה, פיתוח התעשייה, התעסוקה, התכנון והבנייה, השירותים העירוניים ועוד. אולם הטיפול בסוגיות אלה לקה לעיתים בהעדר ראייה ועשייה מתכללות ומשולבות. כל גורם נקט פעולות מנקודת מבט הצרה של תחום פעילותו ובלי להביא בחשבון את השפעת פעולותיו על תחומים אחרים".
אינטרסים של בעלי עניין
על התנהלות המשרד להגנת הסביבה כותב המבקר: "התנהלות המשרד להגנת הסביבה העידה לעיתים על חולשה בביצוע תפקידיו כרגולטור ועל קשיים בפיקוח ובאכיפה. כך למשל עלו סימני שאלה בנוגע להתמשכות הכנת סקר הסיכונים המצרפי לחומרים מסוכנים, למקום המרכזי שניתן בו לנציגי המפעלים, שיש להם אינטרס מובהק בנושא, ולשיתוף המצומצם של הציבור בקיום ההליך. בכל אלו יש כדי לפגוע בעצמאות שיקול הדעת של המשרד להגנת הסביבה בבואו לגבש מסקנות מקצועיות. חולשות אלו עלולות לגרום לכך שפעולותיו והחלטותיו של המשרד יהיו לעיתים מוטות על חשבון האינטרס הציבורי, שהשמירה עליו הוא תפקיד מרכזי של המשרד".
המבקר קובע, כי המשרד אינו מרבה למצות את הליכי האכיפה המינהליים (הפקת צווים או הטלת עיצומים) ואת הליכי האכיפה הפליליים. במחוז חיפה מתבצעת אכיפה מינהלית מועטה עד להימנעות כמעט מוחלטת משימוש בכלי אכיפה מינהליים מחמירים יותר כמו צווים מינהליים. ריבוי החריגות, הפרות החוקים וההוראות והתקלות במפעלי קבוצת בז"ן בשנים האחרונות מלמדים על חולשות ממשיות של המשרד להגנת הסביבה בכל הנוגע להפעלת אמצעי האכיפה השונים העומדים לרשותו.
ועדה ציבורית בלתי תלויה
לדעת המבקר, ההתמודדות עם החולשות שחושף הדוח מחייבת את הממשלה לקיים עבודת מטה מקצועית ויסודית בדבר עתידו של מפרץ חיפה, וראוי שזו תיעשה על ידי ועדה ציבורית בלתי תלויה, שתגבש את המלצותיה, ותוצרי עבודתה ישמשו בסיס להכרעות הממשלה בדבר אופיו ופיתוחו של אזור חיפה. במסגרת עבודתה של הוועדה הציבורית, עליה להכריע בשאלה האם יש להעתיק את מפעלי התעשייה מאזור מפרץ חיפה או להשאירם באזור, במלואם או בחלקם.
המבקר מעיר גם כי יש מקום לבחון אם המבנה הארגוני של המשרד להגנת הסביבה הוא מיטבי לצורך התמודדות עם האתגרים הסביבתיים הצפויים ולשקול אם נדרשים בו שינויים ארגוניים. בעניין זה הוא מדגיש את אי אמון הציבור במשרד, וכך הוא כותב: "לאורך השנים חלקים שונים בציבור וארגוני החברה האזרחית הטילו ספק בנתונים שפרסם המשרד להגנת הסביבה ובדיווחיו, שלפיהם חל שיפור במצב איכות הסביבה במפרץ חיפה וטענו שלא די בפעולות שהוא נוקט. מנגד, גורמים אחרים טענו כי איכות האוויר במפרץ חיפה אינה גרועה יותר מזו שבמטרופולינים אחרות בישראל ובערים מערביות בעולם שקיימת בהן תעשייה, וכי הבעיה היא משבר אמון של הציבור במשרד להגנת הסביבה. נוכח זאת, ולצורך הגברת אמון הציבור בפעולות המשרד, בהחלטותיו ובנתונים שהוא מפרסם, מוצע כי המשרד יבחן את אופן קבלת החלטותיו בנושא זה ויקפיד שהן יתבססו ככל הניתן על נתונים ומידע בלתי תלויים, ולא על נתונים שמסרו גורמים בעלי עניין".
קליש רותם: מבהיל לקריאה
ראש עיריית חיפה, ד"ר עינת קליש רותם, מסרה בתגובה: "דוח הביקורת המיוחד של מבקר המדינה בנושא זיהומים סביבתיים במפרץ חיפה הוא מבהיל לקריאה וקשה לעיכול, ובפרט לאלה שאיבדו את יקיריהם. על פי הדוח, אין ספק שאין יותר מקום למפעלים מזהמים בקרבנו. לאור התוכנית של רשות מקרקעי ישראל לניקוי מפרץ חיפה, שעלתה במועצת העיר חיפה והתקבלה פה אחד כחזון למפרץ, אין עוד ספק מהו העתיד הנכון והיחידי למטרופולין חיפה והצפון.
"הדוח מציג אוזלת יד קשה; היות שמדובר בהתנהלות שנמשכת שנים, אין נראה שמדובר בטעות מצטברת או בתום לב. מדובר במחדל שגבה את חייהם של אלפי תושבים. מעבר לסוגיות המוזכרות בדוח שנמשכו שנים רבות, אחד הפרקים עוסק בבעיה בוערת שמתרחשת כאן ועכשיו: קידום תוכניות למפרץ ללא ראייה כוללת. בפרק על התכנון הסטטוטורי של מפרץ חיפה מוסיף מבקר המדינה אמירה ברורה כשמש: 'על הממשלה לפעול לאישור תוכנית כוללת אחת לאזור מפרץ חיפה המתייחסת לכל הסוגיות התכנוניות של אזור זה בראייה המשלבת כראוי את מכלול הסוגיות השונות וההיבטים השונים, ובהם ההיבטים הסביבתיים והבריאותיים.
"בימים אלה מנהלת עיריית חיפה הליכים מול מוסדות התכנון סביב תוכנית נמל המפרץ, וזאת בשל פגיעה באינטרסים מטרופוליניים ולאומיים אחרים ובשל העדר ראייה אינטגרטיבית. אנו ממתינים לראות האם מוסדות התכנון ישנו את גישתם לאור המסקנות החמורות שפורסמו כאן או שימשיכו לחטוא לאתיקה המקצועית לה הם מחויבים. אנו ממתינים לראות האם דבריו של מבקר המדינה ייבדקו על ידי מוסדות התכנון בכובד ראש ויביאו לשינוי בגישה או יביאו להתעלמות מופגנת. כראש עיריית חיפה, אמשיך להיאבק ללא פשרות מול מוסדות התכנון ומשרדי הממשלה על דמות מפרץ חיפה, מתוך ראיית טובתו של הציבור החיפאי שלו אני מחויבת".
זה לא חדש לנו
חבר מועצת העיר חיפה (הירוקים) מוטי בליצבלאו מקרית חיים הגיב לממצאי הביקורת: "ריבוי חומרים מסוכנים בשטח קטן כל כך הופך את חיפה ועוטף מפרץ חיפה למועדים לאירוע רב נפגעים. כל הסקרים הסביבתיים אינם רלוונטיים ואין סקר סביבתי כולל למרות דרישתנו. הדברים שנרשמו על ידי המבקר אינם חדשים. הוא חוזר על העובדות הפשוטות שהרגולטורים אינם עומדים על המשמר, על בריאות הציבור ועל הכשל של המשרד להגנת הסביבה בפיקוח על המפעלים לאורך שנים רבות.
"הקלות בהיתרי הפליטה של המפעלים, אי בדיקתם באופן רציף של מזהמים שעל פי החשד הם מסרטנים; ההתייחסות שגובלת בזלזול לתקלות רבות שהתרחשו. נזכיר שאנו עדיין ממתינים לדוח על שריפת מיכל הדלק מספר 205 בבז"ן ולאחרונה עניין דליפת הגז מהצנרת של דור כימיקלים, נושא הנמצא בדיון בבית המשפט. היכן כאן המשרד להגנת הסביבה? מה ניתן לעשות? האם מהלכים משפטיים יעזרו? ספק! רק להעיר את הציבור, לזעזע את הציבור. רק סגירתם של בז"ן והמפעלים המזהמים תפתור את הבעיות".
המשרד להגנת הסביבה מגיב
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "המשרד להגנת הסביבה מכיר בחשיבותה של ביקורת המדינה ומשתדל להפיק ממנה לקחים. צמצום זיהום הוא הדבר החשוב ביותר לציבור והדבר המהותי ביותר העומד לנגד עיני המשרד, וכפי שגם צוין בדוח המבקר, פעולות המשרד בשנים האחרונות הובילו לשינוי מגמה, לצמצום הפליטות ולמגמת ירידה משמעותית ועקבית בריכוזי המזהמים במפרץ חיפה ובכלל הארץ.
"איכות האוויר היום במפרץ חיפה אינה שונה ממטרופולינים אחרים בישראל. המשרד להגנת הסביבה השקיע כוח אדם רב ויותר מ-100 מיליון שקלים ביישום התוכנית הלאומית לצמצום זיהום אוויר במפרץ חיפה. בשנות התוכנית, שהחלה ב-2015, נרשמה במפרץ חיפה הפחתה של 56 אחוז מפליטות המזהמים האורגניים הנדיפים אף מעבר ליעד שהוצב בתוכנית ומתחילת העשור להפחתה של כ-81 אחוז. בשנות תוכנית חיפה הגברנו את הפיקוח על המפעלים ושילשנו את מספר סיורי הפיקוח ובדיקות הפתע בארובות וכן הגברנו את האכיפה על המפעלים: הוצאנו 42 התראות ל-17 מפעלים; קיימנו 37 שימועים ל-16 מפעלים; הוצאנו לארבעה מפעלים חמישה צווים למניעה או לצמצום של זיהום אוויר חזק או בלתי סביר לפי סעיף 45 לחוק אוויר נקי; הוצאנו שישה עיצומים כספיים לשישה מפעלים על 16 הפרות בסכום כולל של כ-9.8 מיליון שקל.
"בהמשך לאמירות המבקר באשר לעתיד המפעלים במפרץ חיפה: המשרד רואה חשיבות בכך שהממשלה תעשה עבודה נרחבת ומקיפה בנושא. המשרד להגנת הסביבה תומך בכל צעד שיוביל לשיפור איכות האוויר במטרופולין חיפה, ובכלל זה הזזת מפעלים ממיקומם הנוכחי – ומשאיר את ההיבט הכלכלי והאנרגטי למועצה הלאומית לכלכלה, למשרד האנרגיה ולמשרד האוצר".
