בשביל מטרה צריך לעבוד

מתלמיד מסדרון בבית הספר, 'מורכב עם הרבה הפרעות קשב', הפך חיים שוקרני לחבר מועצת העיר הצעיר ביותר בכרמיאל שרוצה לחבר את צעירי העיר לביתם. הוא מתמחה במשפטים במשרד נחשב, מאורס לקארין, מדבר בגובה העיניים וכל העתיד עוד לפניו

את חיים שוקרני, החייכן, הנמרץ ויפה התואר הכרנו במערכת הבחירות, שכן הוא הוצב במקום החמישי ברשימתו של משה קונינסקי, במשבצת הצעירים.

שוקרני הצעיר נראה בחברתו של מי שעתיד להיות ראש העירייה השלישי, במפגשים, חוגי בית, סיורים ואירועים. לא כולם יודעים כי מאחורי דמותו המוקפדת, בעלת הביטחון העצמי מסתתר מישהו אחר לגמרי. הוא גמע מרחק עצום במשך חייו הצעירים והתוצר המוגמר שונה לחלוטין ממה שהסתמן בתחילה.  עם הרבה נחישות, אומץ, כוח רצון ואינטליגנציה גבוהה הגיע לאן שהגיע.

היום הוא מתמחה במשפטים במשרד תל אביבי נחשב, חבר מועצת העיר, בדרך הספיק לשרת ביחידה מובחרת ולעשות עוד כמה דברים. תכניותיו לעתיד בפן האישי והציבורי רבות.

חיים שוקרני, בן 27, מאורס לקארין אזולאי, 23. השניים גדלו בעיר ומתגוררים בה עד היום. ההורים אלי ונאוה שוקרני עלו מפרס היישר לכרמיאל. האחות הבכורה ד"ר איילה קדוסי בעלת תארים בחינוך, אחיו הגדול דניאל שוקרני בעל חברת הסעות ואורטל האחות השלישית היא רואת חשבון בעלת משרד בעיר.

איך לכרמיאל מפרס?

"ההורים הגיעו בשנות ה-70. באותם ימים רוב העולים מארץ זו התיישבו במושבים דובב ומרגליות. אחד החברים של הוריי הציע להם להגיע לכרמיאל, מתוך הנחה שחיי המושב פחות מתאימים להם.  אבא שלי עבד במפעל מקומי, אמא עבדה כסייעת בגני הילדים. עם הזמן התפתחו כלכלית ואבא פתח חברת הסעות 'טיולי דניאל' יחד עם אחיו. ב-2009 פירקו את השותפות ואז פתחנו יחד חברת 'המסיע'".

איזה תלמיד היית?

"למדתי בבית ספר יסודי אשכול (כיום בית ספר ניצנים), הייתי תלמיד מורכב, אפשר לומר 'מופרע'. היה לי קשה לקבל את המסגרת החינוכית. פחדתי מאוד מיום ההורים כי ידעתי שיגידו לאמי שאני ילד עם המון פוטנציאל אך בעל הפרעות קשב חמורות. כבר ביסודי מצאתי את הדרך לתרום כפעיל שכבתי – כבר אז פעלתי כנציג התלמידים מול הנהלה".

תלמיד מורכב?

"מאוד בעייתי. ילד לא פשוט. היפראקטיבי. תמיד אמרו שיש לי פוטנציאל. אחותי הגדולה ניסתה לעצב אותי, הפער בינינו הוא 20 שנה. כנראה בגלל שהייתי הילד הקטן בבית קיבלתי הרבה פינוק. לא הייתה לי כימיה עם המורים, עם המערכת. כלפי הילדים הייתי אלים. אבל אין לי מושג מאיפה זה הגיע".

את התיכון עבר בבית הספר אורט הורוביץ. בכיתות ז'-ט' לימודים לא היו בראש מעייניו. "זו הייתה תקופת הבגרות, דברים אחרים עניינו אותי, השינוי בי התחיל בכיתה י' – שם למדתי כיצד אפשר להציב מטרה ולהשיג אותה. המטרה הראשונה שלי הייתה לסיים עם בגרות מלאה. שיניתי גישה לגמרי, הפכתי לאהוב המורים, סיימתי תעודת בגרות מלאה עם חמש יחידות כימיה ו-10 יחידות מכטרוניקה, ארבע יחידות אנגלית וארבע יחידות מתמטיקה. אפילו קיבלתי תעודת הצטיינות חברתית. סגל המורים היה מצוין, ועידית גל, המחנכת לשעבר שלי, הייתה שותפה מלאה להמון החלטות שקיבלתי עד היום".

היה אירוע מכונן אחד שגרם למהפך אצלך?

"בכיתה י' עליתי לחטיבה העליונה. מצאתי את עצמי במצב שלא כיוונתי לתעודת בגרות. שם הכרתי את המורה עדית גל שאמרה לי "אתה חכם, אתה יכול, תעשה את זה בדרך שלך". זה מה שהפך את כל ההסתכלות שלי. מכאן והלאה, מאחד שלא רואה אף אחד ממטר, החלטתי שאני עושה בגרויות הכי איכותיות. המורים פתאום ראו אותי עולה ועולה, זה היה ממש סוג של מהפיכה".

אני אהיה בסיירת גבעתי

שוקרני מעיד על עצמו שגדל במשפחה ציונית. עם זאת אף אחד במשפחה לא עשה משהו משמעותי. "אצלי הציונות הייתה במקום חשוב, החלטתי שאני הולך להיות הכי קרבי במקום הכי קרבי. שאני מסיים סיירת גבעתי. ככלל לצבא חשיבות רבה בחיי, זו דרך שגיבשתי לעצמי בתהליך השגת המטרות. הכל התחיל מסדרת הטלוויזיה "טירונות" שם התרשמתי מהשחקן הראשי אקי אבני שעל כתפו הייתה מונחת הכומתה הסגולה, כל זה היה שלב לפני הצו הראשון. נכנסתי לאתר חטיבת גבעתי, גילתי את סיירת החטיבה. לקחתי דף , רשמתי "סיירת גבעתי – בשביל מטרה צריך לעבוד". את הדף הזה תליתי בכניסה לחדר, והאמנתי ששם אני אהיה. קיבלתי צו גיוס  לחטיבת גבעתי. התגייסתי בשנת 2010 הגעתי לבסיס הטירונים של גבעתי. שם שאלו "מי רוצה לצאת לגיבוש הסיירות?" צעקתי "אני". זה לא היה פשוט, הרוב נשרו, היה לי קשה, ניתקתי את הגוף מהראש ונזכרתי רק בדף שתלוי לי בחדר. עברו שלושה ימים, מתוך 800 חיילים נותרנו רק 300 חיילים שעברו את הגיבוש בהצלחה ואני אחד מהם. בשלב השני, נכנסתי לראיון בו שאלו אותי "היכן אתה רוצה להיות?", עניתי: "אני לא רוצה להיות, אני אהיה בסיירת גבעתי". הייתי חדור מטרה. השיבו לי: "ילד אתה אמיץ", עניתי: "אני יודע מה אני רוצה" והריאיון הסתיים. במסדר הסופי הודיעו לי: "חיים שוקרני סיירת גבעתי". שם החיים שלי השתנו".

את השירות עשה שוקרני כמפקד. "הציעו לי לצאת לקצונה אבל לא רציתי. היום בדיעבד אני חושב שטעיתי, הייתי צריך לצאת".

עם זאת, השירות המשמעותי היה נדבך חשוב בעיצוב אישיותו: "שירתי כלוחם וכמפקד בסיירת גבעתי, לצערי חוויתי אובדן של מפקד וחייל מהצוות במהלך צוק איתן. היום אני פועל לחיזוק לוחמים ומקיים הרצאות בנושא עידוד הגיוס לצה"ל. אנחנו משתדלים להיפגש אחת לשנה כל צוות הלוחמים שנקרא צוות "אבישי" על שם קצין הצוות. ובשאר ימות השנה שומרים על קשר טלפוני על בסיס יומי".

ומה אחרי הצבא?

"ביום השחרור טסתי עם שני חבריי מהצוות לטיול בן חודש בתיאלנד, זה היה הרגע שכולנו חיכינו לו. חזרתי והתחלתי במסע הלימודים שלי. יומיים לאחר שנחתי בארץ, התחלתי את קורס הפסיכומטרי וכבר בסיומו נרשמתי ללימודי משפטים. במקביל, התחלתי לעבוד כמאבטח ביטחוני באלביט בפארק תעשיות בר לב. הצלחתי לשלב את לימודי המשפטים במקביל לעבודה במשרה מלאה. שגרת החיים שלי בארבע השנים הללו הייתה מחולקת ללימודים בבוקר ועבודה בלילה. זה לא היה פשוט אבל ידעתי שכדי להשיג את המטרה אעשה הכל. סיימתי בהצלחה את לימודי המשפטים. את שכר הלימוד מימנתי לבדי. כבר כמאבטח פעלתי להקמת ועד עובדים שיצור כוח אפקטיבי שישמור על זכויות המאבטחים".

מתי התחלת בפעילות הציבורית?

"במהלך לימודי המשפטים גיליתי שהמכללה מפעילה תוכנית שנקראת "הקליניקה המשפטית", במסגרתה סטודנטים למשפטים מעניקים שירות משפטי חינם בשיתוף מחלקות הרווחה של העיריות השונות ברחבי הארץ. קבעתי פגישה עם ראש מדור הקליניקות המשפטיות, הגעתי מוכן לכל שאלה. הכנתי תוכנית מפורטת, כיצד ליצור שיתוף פעולה בין עיריית כרמיאל ומכללת נתניה על מנת להקים תחנת סיוע בעירנו. לא השארתי לה ברירה, אפשר לומר שממש קבעתי עובדה, שבכרמיאל תפעל לשכה לסיוע משפטי לשירות התושבים. יצאנו לדרך. ניהלתי את הקליניקה במשך שנה בהתנדבות מלאה. הקליניקה פעלה כל יום ראשון מהשעה 16:00 עד 19:00, הגיעו עשרות תושבים שקיבלו סיוע משפטי מקצועי. ההישג הגדול שלי היה שניצחתי בכתב תביעה שהוגש בשם תושב העיר שנקלע לצרה. לאחר שנה, מיניתי מחליף, שדאגתי לבקר את עשייתו עד סיום הלימודים שלי. כעת, כחבר מועצה, אני אדאג להמשיך ולהפעיל את הקליניקה בסיוע סטודנטים למשפטים מכרמיאל לטובת תושבי העיר".

אני מרגיש מאותגר

היום הוא חבר מועצה. למרות שמדובר בתפקיד התנדבותי לחלוטין, הוא מרגיש מאותגר ומלא מרץ ותוכניות בעיקר למען הצעירים בעיר. "החיים הציבוריים היו חלום גדול שלי, אבל אף פעם לא מצאתי את הזמן לזה. אני סך הכל בן 27, עדיין לא הספקתי לפתח את עצמי, אבל תמיד ידעתי שאיך שהוא בנקודה כזו או אחרת, אהיה שם. אני אוהב להשפיע, אני אוהב לנצח סטיגמות והסיבה האמיתית היא כי אני אוהב את העיר וזה הבית שלי. כמוני יש מאות של צעירים שאוהבים את העיר ולא פועלים להרים את הכפפה ולהילחם עליה. אני החלטתי שזה אפשרי ורק באמצעות נציגות צעירה נצליח לשנות".

כשנה לפני הבחירות, הוא ישב עם אביו ושקל לרוץ לבד ברשימה עצמאית. אז הגיעה שיחת טלפון מחבר קרוב שהציע לי להיפגש עם בחור מעניין, אותו בחור היה ראש העיר, משה קונינסקי, שהציע לי להצטרף אליו לקמפיין. התלבטתי, אך הלכתי עם האינטואיציה, צלצלתי לחבר ואמרתי לו: "אני איתך". אחרי שלמדתי להכיר את הצעירים שלנו ולהבין מה הם רוצים, בניתי להם תוכנית. הצעירים הכרמיאלים מאמינים בי. אני לא פוליטיקאי גדול, אני איש פשוט, משלהם ואני אלחם בגישה הישנה ואצליח לחבר את הצעירים לעיר".

עכשיו כשאתה חבר מועצת העיר, שתף אותנו בתכניותיך.

"כחבר מועצה אקדם את צעירי העיר, אפעל למען הצעירים שהיגרו, אשנה גישה בין בעלי העסקים הצעירים לבין עיריית כרמיאל. אבחן אסטרטגיות למיגור ההגירה השלילית. אהיה הצינור הישיר בין תושבי העיר לבין עיריית כרמיאל. אתן פתרונות פשוטים לביורוקרטיה גדולה של הצעירים מול הרשויות, אהפוך את הכל לשפה שלנו. כחבר מועצה אני ראש מינהלת הצעירים. המינהלת הוקמה לצורך קידום תוכניות למיגור הגירה שלילית וחיבור בני כרמיאל לביתם. חברי המינהלת פועלים בהתנדבות, להקמת מאגרים ופעילויות שעשויות להשפיע על צעירי העיר בעתיד הקרוב והרחוק. חברי המינהלת הם צעירים בין גילאי 20-27 ואני מאמין שרק נציגים צעירים מסוגלים להבין את הדרך לשינוי. בנוסף, אני חבר ועדת ביקורת, שיטור וכספים. כשאתה צעיר ולא פוליטיקאי גדול, אנשים מרגישים חופשי איתך, הם פתוחים לחשוף את הבעיות מול הרשות, וזו כבר נקודה של שינוי.

"חשוב לי להגיד שאני לא לבד. אני רוצה לציין במיוחד את יובל שקל ועמרי דרור שהיו יד ימיני בכל התקופה הזו. הם תמכו בי ללא סייג, סייעו ועדיין מסייעים".

ובפן האישי?

"כעורך דין בעתיד אני רוצה לפתוח משרד בעיר כרמיאל. לפתח את העסק שלי מול לקוחות בסביבה וליצור כאן סניף של לשכת עורכי הדין, ואף לפעול להקמת בית משפט בעירנו. בנוסף, אני רוצה לפעול להקמת סניפים של משרדי הממשלה כגון: מיסוי, מקרקעין וכו'. חלק מהתנאים לביצוע המבחן המסכם של עריכת הדין היא לבצע התמחות. את ההתמחות שלי אני עושה בבנייני עזריאלי בתל אביב. המשרד שאני מתמחה בו עוסק בהתחדשות עירונית, וזו עוד סיבה בעטיה בחרתי דווקא במשרד הזה, מכיוון שהחלום שלי הוא להביא את היזמים מהמרכז לפריפריה".

איפה אתה בעוד חמש שנים?

"זו תמיד שאלה שאני שואל את עצמי, איפה אני אהיה? בראש שלי משפחה וילדים פה בכרמיאל, לא במקום אחר. אני מפתח קריירה של עו"ד ומתכוון להמשיך ולהיות חלק משמעותי מהעשייה הציבורית ואז אראה במבט לאחור מה הצלחתי לעשות בחמש השנים האלו".