נוף הגליל בצל יום האישה: הנשים שמעוררות השראה

"חשוב לי לעזור לכמה שיותר צעירים ולבני נוער"

נטלי רוזנברג, (27), גדלה והתחנכה בנוף הגליל, סטודנטית לתואר ראשון ותעודת הוראה בהיסטוריה וחינוך במכללת 'אורנים'. עוסקת כיום כמנהלת קשרי צבא בעמותת "אחרי".

היא דואגת לכלל חניכי "אחרי" בארץ שמסייעת להם להשתלב במקומות טובים יותר בצבא. בעמותה החלה בהתנדבות כמדריכה ועם הזמן התקדמה "התחלתי בעמותה כמדריכה בנוף הגליל, שם גדלתי והייתי רכזת מלגות לחיילים ומנהלת שותפויות של כל הצפון, כיום אני מנהלת קשרי צבא של כל העמותה".

פעילותה העיקרית של נטלי בעמותה היתה סיוע לחיילים רבים בקליטתם הראשונית בצבא, אך לאחר שחרורה הרגישה שלא מיצתה והיא יכולה להמשיך לתרום לחיילה מהידע הרב שלה.

רוזנברג: "לקראת הגיוס שלי הרגשתי שלא קיבלתי את הכלים הנכונים כדי להצליח, בצבא או בהמשך דרכי, וכששירתי כמפקדת טירונים הייתה לי חוויה לא קלה והרגשתי שגם לחיילים שלי יש את המחסור בידע הזה, כשהשתחררתי הרגשתי שעדיין לא מיציתי עם הצבא ומאוד היה לי חשוב שלבני הנוער יהיו את הכלים שהם צריכים על מנת שיצליחו ויגיעו למקומות טובים ומוצלחים יותר".

"החניכים שלי עד היום שומרים איתי על קשר, יש כאלה שכבר לקראת השחרור שלהם מתקשרים אלי ומתייעצים איתי על 'מה כדאי להם לעשות', איפה כדאי להם לעבוד, ללמוד, להתגורר ואני ממליצה להם מה שאני ממליצה לעצמי, שזה לעשות את מה שעושה להם את טוב"

"אני רואה את עצמי בכנסת"

רוזנברג דואגת להרים פרויקטים רבים למען קשישים, משפחות נזקקות וחיילים בעיר "מאוד חשוב לי להפעיל וליצור כמה שיותר פרויקטים להתנדבות ולסיוע, בפורים האחרון ביצענו חלוקת סלי מזון לחיילים, ובתחילת הקורונה יצאתי עם חניכים שלי ביוזמה בה הצענו את עזרתנו בכל דבר שצריך".

ההתנדבויות הללו הן דבר שמושרש בה עוד כשהייתה נערה "אני מאוד אוהבת את העיר בה גדלתי, מאוד היה לי חשוב להתנדב ולסייע לבני נוער, כשהייתי נערה הייתי מתנדבת רבות בנענ"ע (נוער נצרת עילית), במד"א ובמחלקת הנוער בעיר והייתי מפעילה אירועים לילדים" מסבירה נטלי.

בנוסף היא מתוכננת ללמוד תואר שני במדיניות ציבורית על מנת להיכנס לרשות המקומית ואף לכנסת על מנת לסייע לנוער וצעירים "מעניין אותי מאוד להמשיך ולפתח צעירים ובני נוער כדי שיגיעו למקומות טובים יותר גם בצבא וגם באזרחות. אני רואה את עצמי ממשיכה מכאן ופועלת למענם. הייתי רוצה לנהל מחלקת נוער ואפילו להיכנס לכנסת כדי להשפיע רבות בעבורם". מסכמת רוזנברג.

"החלום שלי זה להמשיך ולסייע לקשישים"

הכירו את מריה סולוביוב, (26), גדלה והתחנכה בנוף הגליל וכיום מתגוררת ביחד עם בן זוגה במושב מרחביה. מיד לאחר שסיימה את שירותה הצבאי החלה את לימודי התואר הראשון שלה במנהל מערכות בריאות במכללת עמק יזרעאל וכיום נמצאת בסיום לימודי התואר השני שלה בתחום הגרונטולוגיה, מדעי הזיקנה, באוניברסיטת חיפה.

מריה מספרת כי בחרה בתחום בשל רצונה לסייע למען אוכלוסיית הקשישים ולשפר את חייהם "בחרתי בגרונטולוגיה מתוך רצון אמיתי לקדם את אוכלוסיית הגיל השלישי ולשפר את איכות החיים שלהם, המטרה של תחום זה הוא להעלות את רמת החיים של הקשישים כי תוחלת החיים עולה ולהשאיר אותם כמה שיותר בקהילה ולדאוג לשירותים שיכולים לעזור להם ביום יום שזה מה שחשוב באמת" מספרת מריה.

בנוסף ללימודי הגרונטולוגיה, עוסקת סולוביוב בתחום הסיוע לקשישים כבר שנים רבות, כשהייתה מתנדבת בבית עלמ"ה (עמותה למען הקשיש) שם בחרה לעשות את התמחות שלה. "זאת עבודה מרתקת, מעניינת והכי חשוב גורמת לסיפוק אדיר בכל יום." מספרת מריה, "במיוחד בימים האלה שמלא קשישים נותרים עריריים או שמשפחותיהם גרים רחוק מהם, אני זאת שנמצאת בקשר איתם, הדבר שעושה להם טוב ותמידי מעלה להם חיוך הוא כשהם רואים מישהו צעיר שמגיע אליהם ועוזר להם. אין תחושה יותר כיפית מלראות את זה".

זאת לא מצווה מבחינתי, זאת שליחות "החלום שלי זה להמשיך ולסייע לקשישים, אני כל הזמן מנסה ועושה הכל על מנת לצבור עוד ניסיון וידע בתחום, זה לא פשוט ואני אעשה הכל בשביל להצליח למענם. אני מאחלת שיהיו עוד אנשים כמוני, כי בסופו של יום כולנו נהיה מבוגרים ונרצה לקבל יחס ואיכות חיים טובה יותר, זה למען העתיד של כולנו". מסכמת מריה.