מאת צ'רקס
בדרך כלל אני מתנועע בקריות ובחיפה עם קטנוע. לא סובל מהפקקים ולא סובל מבעיות חנייה, אבל מה לעשות ובימי החורף הקרים אני נאלץ להחליף את הסייח שלי במכונית, וכך מוצא את עצמי חשוף לבעיות חנייה ועוד יותר גרוע, לקנסות. אין דבר יותר מרגיז מקנס על חנייה באזור שמראש לא מאפשר לך הרבה ברירות. זה לא רק שהרשויות מתפרנסות יפה מהגב והכיס שלנו, אבל יש רשות ויש רשות.
בחיפה, דקה אחת אתה לא במקום הנכון, כמו למשל במרכז הכרמל בשעות היום, ואתה חוטף פקח וקנס ישר לפנים. כך זה גם בעיר התחתית בשעות הצהריים. אם אתה חפץ להיכנס לרואה חשבון, עורך דין, רופא או סתם לשבת במסעדה ולדפוק ארוחה טובה וזריזה. גם בקריות המצב קשה.
אבל יש גם הפתעות לטובה. השבוע הגעתי לטבעון ורציתי להיכנס לפחות מחמש דקות למשרד של חבר. היו שני מקומות חנייה של נכים ועשיתי הערכת מצב שהסבירות שעכשיו יגיעו ביחד שני נכים לחנייה הזו היא כמו הסבירות שנס ציונה תנצח את ברצלונה בכדורגל. וכך יצאתי וחזרתי אחרי דקתיים ומצאתי פתק על המכונית בזו הלשון: "אזרח יקר, חנית במקום אסור. עכשיו אתה מוזהר. בפעם הבאה יוטל עליך קנס. סע בזהירות ושיהיה לך יום נעים".
איזה יחס, איזה כבוד. פתאום אני אזרח יקר שפונים לשכלו ולליבו לשם שינוי ולא לכיסו. נסעתי משם מאושר ואמרתי לעצמי שאנחנו בקריות מקבלים יחס שונה ומן הראוי שהשלטונות ייתנו לנו קצת כבוד וקצת ספייס.
עדי הימלבלוי
ממש בקטנה. ביום שני בשיא הקור כאשר אין ממשלה, נגיף הקורונה מנסה לעשות עלייה לישראל, בדרום יורים פצמ"רים, הבור הכלכלי הולך וגדל, ובקיצור – המצב קצת מעורפל ולא ברור ויש הרבה בעיות, רפי רשף מראיין במשך דקות ארוכות בטלוויזיה את עדי הימלבלוי, שמספרת לו כמה קשה לה אחרי הלידה, כאשר היא לא יכולה לצאת בקמפיין הלבשה תחתונה והיא רואה שהגוף שלה לא כמו תמול שלשום, והיא כרגע קצת יותר מלאה ועסוקה בלילות עם הרך הנולד, ובקיצור, במשך דקות ארוכות הגברת חופרת לנו את השטויות המשעממות שלה, ואני לא יכול לשאול את עצמי כמה זרות, כמה ניתוק, כמה טמטום אפשר להכניס באייטם אחד, הזוי ככל שיהיה, ופתאום הבנתי את המלכה מרי אנטואנט, שאמרה, חצי בצער חצי בדאגה, שאם אין לחם אז שהעם יאכל עוגות.
החיים שלנו תותים
ועוד בקטנה. אני מת על ירקנים וחנויות קטנות ומטריפות של פרי וירק. יש לאנשים תאוריה שבחנויות השכונתיות המחירים יותר גבוהים מאשר בסופרים. אז רק לשם השוואה, בזמן שמכרו תותים יפים אצל רמי לוי במפרץ ב-30 שקל לק"ג, אצל רפי הירקן בקרית חיים מכרו תותים ב-18 שקל לק"ג. אדומים, מתוקים, גדולים ויפים.
אז מזה למדתי כמה דברים. קודם כל שהחקלאי מקבל בין 8 ל-10 שקלים, שזה הזוי, ופער התיווך לתותים עומד כעת על יותר מ-300 אחוזים. ודבר נוסף, שחייבים לעודד את הירקנים הקטנים, בעלי העסקים השכונתיים, אלו שיודעים מצד אחד לשרת אותנו בכל ימות השנה ושלא קורעים אותנו במחיר בזמן משבר. וחוץ מזה, אם המחיר מופרז, אפשר להסתדר שבוע-שבועיים בלי תותים ואז כולנו נראה איך באורח פלא המחיר יצנח בעשרות אחוזים.
